|
|
| נשלח ב-26/3/2009 04:50 |
|
| |
ירושלים היא המקום ה"טבעי" להפגנות מכיוון ששם נמצאים הכנסת והבג"ץ - האחראים על הקורה במדינה - ומחוייבים לשמוע את דעת המפגינים.
אום אל פאחם היא המרכז המוסלמי הגדול ביותר בתוך הקו הירוק. ולפיכך גם היא יכולה להוות מקום "טבעי" להפגנות בענייני איסלאם. לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 05:03 |
|
| |
ירושלים היא מקום "טבעי" להפגנות, משום ששם נמצאים מוסדות הכנסת המשלה והבג"ץ, האחראים על מה שקורה במדינה, ובתוקף תפקידם עליהם לשמוע את דעת המפגינים (והמפגינים צריכים להראות לכולם - שהם מדברים עם המוסדות האלו, ולא עם עצמם).
אום אל פאחם היא המרכז המוסלמי הגדול בישראל, לפחות בתוך שטחי הקו הירוק. האם אין זו סיבה שהיא תהיה מקום "טבעי" להפגנות בענייני איסלאם? הרי מרכז מוסלמי בישראל מייצג עבור הישראלים לא רק את עצמו, אלא את כלל המוסלמים בעולם. וירושלים לא יכולה להוות תחליף לעניין.
מה גם, שההתנגדות לנושא מצעד הגאווה אינה דווקא מצד החרדים, משא"כ ההתנגדות לציונות והבסיס לטרור, איננו שייך בכלל לכל מי שבשם ישראל יכנה (נניח לרגע שהוא לא שמאלני... וגם א"כ לא כ"כ סביר שהוא משת"פ של ממש) אלא לערבים ומוסלמים בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 07:38 |
|
| |
[שנרב,
למרות הפיתוי האינטלקטואלי לקבל את דבריך, דומני שבכ"ז יש הבדל מהותי בין שתי התופעות. "מצעד גאוה" הוא כלי של מיעוט כלפי הגמוניה, כדי להפגין נוכחות, נראוּת, ומתוך כך גם לחייב הכרה בקיומו בכל הרמות (תרבותית ופוליטית). כמו כלים רבים אחרים, גם הכלי הזה כשהוא עובר מידי המיעוט לידי ההגמוניה, לשימוש כנגד המיעוט, הוא חוצה את קו הלגיטימיות המוסרית. לשמחתי, במדינת ישראל היהודים והיהדות הם ההגמוניה, ובשום דרך לא מיעוט, זאת בניגוד גמור לתושבי אום אל פאחם.]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 08:20 |
|
| |
אמשלום נדמה לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 09:24 |
|
| |
[מה נדמה לי? שהיהודים הם ההגמוניה במדינת ישראל?]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 11:13 |
|
| |
הואיל ומנהלי הפורום סולדים מפוליטיקה, נעצור בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 15:07 |
|
| |
ומי ה"הגמוניה" במזרח התיכון?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 15:16 |
|
| |
[איכשהו נדמה לי שאם תושבי אום אל פחם יגיעו להגמוניה שאלת מצעדם של יהודים ברחובותיהם תהפוך אקדמית למדי, אבל נניח לאלו שלא יבינו מהו יושר אינטלקטואלי אפילו אם הוא ידרוך להם על היבלת - ואולי בפרט כאשר הוא דורך להם.]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 15:35 |
|
| |
מי שמך לשופט היושר האינטלקטואלי
האיסלאם במזרח התיכון - יש לו הגמוניה - לא הגמוניה אקדמית ומשפטית - אלא הגמוניה של טילים וטרור. (זה שישראל עדיין קיימת זה לא אומר כלום. בדיוק כמו שהחד מיניים עדיין קיימים). המרכז המוסלמי באום אל פאחם הוא בעני ישראלים מייצג של האיסלאם בתוך הקו הירוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 15:50 |
|
| |
מה הייתה מטרת המצעד חוץ מהתרסה והכעסה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 15:59 |
|
| |
אולי למשל, לצאת מהארון הימני, ולומר את דברינו בפני ההגמוניה המוסלמית - לא ניכנע לטרור?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 16:02 |
|
| |
בקיצור לומר לתושבי אום אל פחם אתם טרוריסטים ולא ניכנע לכם, לדעתי זו התגרות. תראו, כמעט כל פעולה מתגרה או תוקפנית ניתן לומר שהיא רק מימוש זכות והגנתית, אך כולנו יודעים אם לעקל או לעקלקלות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 16:27 |
|
| |
אני לא תומך ולא תמכתי במצעד באום אל פאחם, אבל ההשוואה בינה לבין מצעד הגאווה איננה מופרכת, גם אם לא מושלמת.
אני בטוח שמרזל היה שש ושמח ומרקד אילו רק היה יכול לעשות את ההפגנה בלב עזה או מול הכור הגרעיני באיראן, אבל מכיוון שזה לא התאפשר לו הוא בחר במה שקרוב אליהם ביותר בתוך הקו הירוק. זה אולי לא מוצדק, אולי גם לא סביר, אבל יש מושג פסיכולוגי כזה "להכיל". אפשר להכיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 16:55 |
|
| |
[שנרב,
ואיך מה שכתבת עכשיו קשור לדיון ולטעם בגללו העלית אותו דוקא באשכול זה?
כשאני הגמוניה עלי לנהוג ככזו. מה יהיה כשלא אהיה הגמוניה? סביר שיהיה לי רע, מה זה שייך לכאן?
מצעד גאוה הוא זכות ששמורה למיעוטים. מצעדי גאוה של הגמוניות הם מגוחכים (כמו מצעדים צבאיים במדינות ריבוניות) במקרה הטוב, ומפחידים במקרה הרע (וכמובן גם לא מוסריים, כפי שטענתי לעיל).
מה לעשות? גם בבעלות על הכח והשררה יש חסרונות. אתה מעדיף להתחלף על המיעוט? הנה לך אתגר בשביל היושר האינטלקטואלי.]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 16:14 |
|
| |
מיכה המרשתי,
שמחתי לשמוע את שאלתך.
אי שם בצעירותו של האשכול, וסלח לי שאין בידי כרגע הזמן לחפש את העמוד המדוייק, הצעתי לפלורליסטים כאן שאלה דומה, האם יש להם איזשהו קו אדום מוסרי, שאותו ירצו לקבוע כדי למנוע בעתיד את פריצתו.
לא קיבלתי תשובה. המסקנה [האישית כרגע] שלי, היא שהחבר'ה הטובים האלה, לא רוצים ולא יכולים לקבוע קו אדום כלשהו, שכן מי שמם, למעט פגיעה ישירה באחרים. ואם יום אחד בניהם או נכדיהם ילכו בעקבות הוגה דעות כריזמטי שישכנע אותם שזה נורמלי לבצע כל פעולה שהיום נחשבת לאנטי מוסרית, גועלית ונתעבת ובלתי אנושית - אהלן וסהלן. אין שום מוסריות קבועה.
עם אנשים כאלה קשה מאד להתווכח. כמעט אי אפשר.
אולי זו הסיבה שאלוקים, על פי התנ"ך [בפרשנות המסורתית], לא ניסה להתווכח עם פלורליסטים מסוג זה בעבר, ואפילו לא שלח אליהם נביא, אלא שיגר עליהם את המבול.
|
|
|
|
|