מדוע הוצאת שמן מנר מכהה את אורו?
מדוע הוצאת שמן מנר מכהה את אורו?
הגמרא בביצה אומרת ש:
תלמוד בבלי מסכת ביצה דף כב עמוד א
איתיביה רב יהודה לעולא: הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, והמסתפק ממנו חייב משום מכבה!
ומסבירים התוספות את טעם האיסור:
תוספות מסכת ביצה דף כב עמוד א
והמסתפק ממנו חייב משום מכבה - אינו ר"ל מפני שממהר כבוי דלא הוי אלא גרם כבוי וגרם כבוי ביום טוב שרי אע"פ שממהר כבויה ובשבת נמי אינו חייב אלא היינו טעמא הואיל דבאותה שעה שהוא מסתפק ממנה מכבה קצת ומכסה אורו דלא יכול לאנהורי כולי האי כי איכא שמן מועט בנר ולכך נראה ככבוי
ולא ניתן לומר שכוונתם שנראה ככבוי ולכן גזרו חכמים שהרי באו להסביר את הגמרא שאמרה שחייב.
וכן נפסק בשולחן ערוך ומן הטעם הזה.
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקיד
סעיף ב: להטות הנר (יג) כדי להרחיק השמן מן הפתילה (יד) חשיב כיבוי (טו) ואסור
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים סימן תקיד סעיף ב
(יג) כדי להרחיק - ר"ל ויכבה מהר:(יד) חשיב כיבוי - ואצ"ל שאסור להסתפק מן השמן שבנר בשעה שהוא דולק דכיון שמסיר שמן מעט מהנר עי"ז כהה אורו קצת והרי זה כמכבה:
אולם המציאות לא ברורה לי כל כך. בנרות שלנו היום כגון אלו שמשתמשים בהם להדלקת נרות חנוכה בשמן, לא קורה שום דבר אם מוצאים מעט שמן. האם פעם הנרות היו בנוים אחרת?כייצד? ואם כן האם היום הדין יהיה שונה? או שאולי יש לי בעיה בראיה וגם כיום הוצאות שמן פוגעת בלהבה?
|
