|
|
| נשלח ב-23/10/2005 20:38 |
 |
| |
ממללא.
ההבחנה שלך נכונה. אם כי יש הבדל בתפיסת הדין בין זו התנאית לבין זו של 'יום החותם הגדול'. יש עמי כמה וכמה הבדלים מהותיים להציע. אסתפק רק בכך שהדין המשנאי לא מפר את שמחת החג, בעוד שההגדרה של 'יום החותם' היא בעלת אוריינטציה מובהקת לסגנון הדין של ימים נוראים, קרי, ספרי חיים ומתים פתוחים, המבטל ממילא את שמחת החג. וכבר מצינו את הגר"א מוילנא משתדל להחזיר את הדין לקדמותו ולעשות שמחת בית השואבה בליל הושע"ר.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2005 03:26 |
|
| |
אקדמאי
<"אולם המשמעות המיסטית של היום החלה בסוף תקופת הגאונים, בירושלים היו עורכים כינוס גדול על הר הזיתים ומקיפים אותו שבע פעמים">
בספר חסידים הוצאת מקיצי נרדמים, (סימן תר"ל), מסופרת אגדה על אחת ההקפות הללו, שהשתתף בה רב האי גאון, שהיה עולה בכל שנה לירושלים לחג הסוכות, ובהושענא רבה היה מקיף את הר הזיתים שבעה פעמים.
האגדה מספרת, שבאחת התהלוכות צעדו בראש התהלוכה כהנים לבושי מדים, ובמרחק מאה אמות אחריהם צעד רב האי גאון לבדו, כשהוא "שוחק", ובמרחק מאה אמות אחריו צעדו כל העם.
אחרי התהלוכה התנהלה בין רב האי ואחד הצופים שיחה, מעין זו:
ש: רב האי, הבחנתי שהלכת לבדך, למה היה זה?
ת: אני לא הלכתי לבדי, כי לצידי צעד אליהו הנביא, והוא לא סתם צעד לידי, אלא אף דיבר אתי!
ש: על מה שוחחתם?
ת: שאלתי אותו מתי יבוא המשיח?
ש: האם ענה לך?
ת: מה חשבת שהוא לא יענה לי?!
ש: אז מה הוא ענה לך?
ת: הוא אמר לי: הוא יגיע "כשיקיפו את הר הזיתים עם כהנים"!
ש: מה עשית?
ת: מיד לקחתי את כל הכהנים שמצאתי להקיף, אולי יהיה ביניהם כהן צדק.
ש: ראינו את הכהנים בראש התהלוכה, אז למה המשיח לא הגיע?
ת: לכן צחקתי.
ש: צחקת שהמשיח לא הגיע?!
ת: לא! צחקתי למה הוא לא הגיע!
ש: למה הוא לא הגיע?
ת: גם אני שאלתי כן את אליהו.
ש: ומה הוא ענה לך?
ת: הוא ענה לי, שבין כל אותם הכהנים הגאוותנים לבושי ה"מעילים" שאספתי, לא היה אפילו כהן "אמיתי" אחד. הכהן ה"אמיתי" היחידי שהיה שם, היה הכהן החיגר והעיוור, לבוש הבגדים הקרועים, שכולם זלזלו בו.
ש: מה כ"כ מצחיק כאן?
ת: "מזה שחקתי, שבכולם לא היה כהן אלא אותו בעל מום".
כל שנה אני שואל את עצמי, מהו כאן המסר?
השנה אני שואל אתכם: מהו כאן המסר?
האגדה הובאה (מספר חסידים), באוצר הגאונים לסוכה, עמוד 80
.____________
<"אולם החל מן המאה ה-13 החלו האמונות העממיות המיוחדות, ובראשה: הסימן שמי שלא ראה צל ראשו בליל הו"ר נגזרה עליו מיתה בשנה ההיא">
ביבליוגרפיה רחבה בנושא זה, ב"מנהגי ישראל" (שפרבר), ח"א עמוד ט"ו הערה 14.
ראה מאמר מקיף בנושא זה: "בדיקת הצל לאור הירח בליל הושענא רבה", ב"מנהגי ישראל", חלק ו עמודים קע"ג-קפו.
אמונות דומות היו גם אצל הרומאים, ואצל הנוצרים בימי הביניים, אלא שהם לא הקפידו לבדוק את הצל בליל הושע"ר דווקא.
עולם הפוך אני רואה 
תוקן על ידי - נישטאיך - 24/10/2005 3:36:35
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2005 10:50 |
|
| |
בנוסף למאמרים שציין נישטאיך, יעויין במאמרו (הלא ביקורתי) של הרב טוביה ליפשיץ, "צלא דהושענא - לבירור עניינו של מנהג בליל הו"ר", בתוך "בהיותו קרוב", אסופת מאמרים לימים הנוראים לזכרו של יחיאל שי פינפטר הי"ד (בהוצ' המכון התורני שע"י ישיבת אור-עציון).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2005 18:31 |
|
| |
נישטאיך
מה המקור לאגדה / סיפור זה על רב האי גאון שהיה עולה כל שנה לירושלים להקיף את הר הזיתים?.
הסיפור אינו הגיוני . המסע מבבל לירושלים ארך זמן לא קצר ולא הגיוני שרב האי גאון היה עוזב את קהילתו למשך הימים הנוראים וחג הסוכות כל שנה . גם הקפת הר הזיתים אינה דבר של מה בכך . וכל התיאור עם הכהנים וכו' וכו'.
מתקבל הרושם שזו עוד אחת מההגדות שנרקמו בתקופת המקובלים הראשונים באירופה ( סיפור ר' אמנון, סיפור ר' ישמעאל כ"ג ועוד )
אשמח לשמוע אם יש מקור למעשה ?
חורף טוב .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2005 12:45 |
|
| |
talmid
<"מה המקור לאגדה / סיפור זה על רב האי גאון שהיה עולה כל שנה לירושלים להקיף את הר הזיתים?">
המקור הוא בספר חסידים הוצאת מקיצי נרדמים, (סימן תר"ל),
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 18:21 |
|
| |
הוקפץ לכבוד היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 21:43 |
|
| |
היום שמעתי על מנהג שנותנים לכל ילד אפילו בן יומו לחבוט בערבות.
ועוד, שאין להעביר אגודת ערבות מאיש לאיש, אלא לכן איש ואשה ילד ותינוקת יהיה אגודה מיוחדת.
מישהו שמע על זה משהו?
תוקן על ידי נביאים ב- 28/09/2010 21:45:06
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 22:15 |
|
| |
כך נהגו בבית הורי
איני יודע מקור.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2010 16:40 |
|
| |
הרב בן-אמוזג, בהרחבה בספר הפולמוס עם שד"ל ובהערה קצרה ב"מבוא לתורה שבעל-פה" (בעריכת הרב זייני) עומד על כך ששמיני עצרת שווה בקרבנות החובה שלו לימי ר"ה ויום כיפור. מכאן ניתן לראות מקור לבחינת הדין שיש לשמיני עצרת עוד במקרא. הוא מסביר שהושענא רבה הוא יום התחינה לפני חיתום הדין הסופי בשמיני עצרת, ומציין שהזוהר בפרשת ויחי כותב במפורש ששמיני עצרת הוא הוא חיתום הדין:
"עד ההוא יומא בתראה דעצרת, דהוא תמינאה לחג, ואי עבד תשובה שלימתא עד לקמיה מאריה אתקרעו, ואי לא זכי אינון פתקין נפקין מבי מלכא ואיתמסרן בידוי דסנטירא ודינא מתעביד - - - ובההוא ליליא דחגא בתראה סנטירין זמינין ופתקין נטלין".
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2010 21:05 |
|
| |
המרחשת
הפוך על הפוך.
לדבריך היינו אמורים להפוך את שמיני עצרת ליום דין ואת הושענא רבא מקסימום ליום סליחות של ערב ראש השנה.
לדעת ר' יוסי שאדם נידון בכל יום וממילא ראש השנה אינו יום דין, מה הסטטוס של הושענא רבא?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2010 06:21 |
|
| |
אקדמאי ושות'
מרוב סקירה אקדמאית מלומדת מהמשנה ועד הקבלה על יום הושענא רבא, שכחתם משמעות מאוד פשוטה של היום כפי שמופיעה בשו"ע! בחג נידונים על המים, וכיון שיום הו"ר חותם את החג, ממילא הוא גמר החיתום על המים.
ועי' שם במשנ"ב שהסיבה שעושים 'עסק' מחיתום המים ולא מדין הפירות והתבואה [פסח ושבועות] הוא משום שהמים הם עיקר חיותו של אדם.
וראויים הם הרב קארו והצדיק מראדין שיאוזכרו בסקירה 'אקדמית' על הו"ר.
כט"ס, והרבה מים!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2010 06:29 |
|
| |
{המשך להנ"ל}
נכון שעתה אין הזמן לדבר על הו"ר, אך חורה לי שבמסווה של סקירה יסודית טהורה, מנצלים את הבמה רק לתקיפת המסורת העממית המבוססת על קבלה [ולא שיש לי משהו בעד זה]- ולא מביאים את המקורות הפשוטים האמיתיים [האם רק בגלל שאותם אין במה להאשים?]
אין לי כוונה לפגוע חלילה באיש, הביקורת היא ענינית לחלוטין.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2014 15:21 |
|
| |
נבואת היום
ב א בַּשְּׁבִיעִ¥י בְּעֶשְׂרִµים וְאֶחָ¦ד לַחֹ¡דֶשׁ הָיָה© דְּבַר־יְדוָ₪ד בְּיַד־חַגַּµי הַנָּבִ¦יא לֵאמֹֽר׃ ב אֱמָר־נָ§א אֶל־זְרֻבָּבֶ´ל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל© פַּחַ³ת יְהוּדָ₪ה וְאֶל־יְהוֹשֻׁµעַ בֶּן־יְהוֹצָדָ¦ק הַכֹּהֵ³ן הַגָּד¡וֹל וְאֶל־שְׁאֵרִµית הָעָ¦ם לֵאמֹֽר׃ ג מִ´י בָכֶם© הַנִּשְׁאָ₪ר אֲשֶׁ´ר רָאָה© אֶת־הַבַּ³יִת הַזֶּ₪ה בִּכְבוֹד¦וֹ הָרִאשׁ¡וֹן וּמָ¸ה אַתֶּ¬ם רֹאִ´ים אֹתוֹ© עַ₪תָּה הֲלµוֹא כָמֹ«הוּ כְּאַ¦יִן בְּעֵינֵיכֶֽם׃ ד וְעַתָּ³ה חֲזַ³ק זְרֻבָּבֶ³ל ׀ נְאֻם־יְדוָ±ד וַחֲזַ³ק יְהוֹשֻׁ³עַ בֶּן־יְהוֹצָדָק¹ הַכֹּהֵ¸ן הַגָּד¬וֹל וַחֲזַ¸ק כָּל־עַµם הָאָ«רֶץ נְאֻם־יְדוָ¦ד וַֽעֲשׂ¡וּ כִּֽי־אֲנִ³י אִתְּכֶ₪ם נְאֻ¦ם יְדוָµד צְבָאֽוֹת׃ ה אֶֽת־הַדָּבָ®ר אֲשֶׁר־כָּרַ´תִּי אִתְּכֶם© בְּצֵאתְכֶ³ם מִמִּצְרַ₪יִם וְרוּחִ¦י עֹמֶ³דֶת בְּתוֹכְכֶ¡ם אַל־תִּירָֽאוּ׃ {ס} ו כִּ³י כֹ´ה אָמַר© יְדוָ³ד צְבָא₪וֹת עµוֹד אַחַ¦ת מְעַ³ט הִ¡יא וַאֲנִ§י מַרְעִישׁ© אֶת־הַשָּׁמַ³יִם וְאֶת־הָאָ₪רֶץ וְאֶת־הַיָּ¦ם וְאֶת־הֶחָרָבָֽה׃ ז וְהִרְעַשְׁתִּי© אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ₪ם וּבָ¦אוּ חֶמְדַּ³ת כָּל־הַגּוֹיִ¡ם וּמִלֵּאתִ®י אֶת־הַבַּ´יִת הַזֶּה© כָּב₪וֹד אָמַ¦ר יְדוָµד צְבָאֽוֹת׃ ח לִµי הַכֶּ¦סֶף וְלִ³י הַזָּהָ¡ב נְאֻ¦ם יְדוָµד צְבָאֽוֹת׃ ט גָּד³וֹל יִֽהְיֶ±ה כְּבוֹד¹ הַבַּ¸יִת הַזֶּ´ה הָאַֽחֲרוֹן© מִן־הָ³רִאשׁ₪וֹן אָמַ¦ר יְדוָ³ד צְבָא¡וֹת וּבַמָּק´וֹם הַזֶּה© אֶתֵּ³ן שָׁל₪וֹם נְאֻ¦ם יְדוָµד צְבָאֽוֹת׃
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 00:25 |
|
| |
גם לי עלתה השאלה למה לקרוא את ספר דברים? לא המקור, ששיערתי שהוא קבלי למרות שכתוב בדברים על חובת המלך לקרוא במוצאי שביעית בסוכות. אלא מה בא ללמדנו כדבר נתון.
וכך עלה במחשבתי,
זמן הקור והגשמים הגיע כולם נכנסים חזרה לביתם החם עם העושר הכלכלי שצברו מגינתם. אז בא הציווי לצאת מדירתם אל דירת ארעי אל סוכתם. זכר למדבר לזמן היותם עם נודד אי שם.
שמא תעלה גאווה בליבם ...
בסוכות תשבו שבעת ימים זכר למדבר וביום השביעי רגע לפני הכניסה לבית תקראו את ספר דברים שהוא סוף פרשת המדבר רגע לפני הכניסה לארץ שיהפכו מעם נודד לעם יושב בעל שדות וכרמים ובתים ויזכו להצלחה מדינית, כלכלית, לאומית.
שמא תעלה גאווה בליבם .וישמן ישורון ויבעט....
זה מסביר גם את חובת המלך לקרוא לפני העם במצוות הקהל
להזכיר לעם ובמיוחד לעצמו...
מה דעתכם
|
|
|
|
|
