הרב מוצפי בעד מצעד הענווה!

הגאון רבי בן ציון מוצפי פרסם באלה הימים מכתב תמיכה נלהב להצלחת 'מצעד הענוה' שעורך ארגון 'שופר' באיצטדיון טדי בליל ט''ו באב ולתמיכה בפעילות בת עשרים שנה של הרב אמנון יצחק להחזרת בני ישראל בתשובה. במכתבו כותב הגר''ב מוצפי, בין השאר: ''הרב אמנון יצחק שליט''א רחש לבו דבר טוב לערוך מפגן קודש ומצעד ענווה וטהרה בירושלים עיר הקודש בחודש מנחם אב, כולנו נקראים להצטרף למעמד קידוש ה' הנפלא והעצום הזה לקדש שם הקב''ה לעיני תבל ומלואה ולהביע את חרדתינו לגורל קדושת עיר הקודש והמקדש, וחלילה לנו להשאר אדישים או נבדלים מציבור החרדים לדבר ה', כי הקב''ה אינו מוחל על עלבונה של ירושלים ועל קדושת ארץ ישראל עליה נאמר תמיד ''עיני ה''א בה'' ועלינו לדעת ולהבין שאנחנו נמצאים עתה בשעת מבחן מי לה', וזה חלק מהצירוף וההיתוך, הליבון והבירור של דורינו לקראת הגאולה הקרובה וכל אחד מאתנו נקרא בשעת חרום זו להושיט יד ולעזור ולסייע להצלחת מפגן קודש זה''.
את מכתבו הממצה והמפורט פותח הגאון רבי בן ציון מוצפי בהרחבה מעמיקה על קדושתה של ירושלים ומעלתה שהיא מעבר לבינתנו:

''ירושלים עיר הקודש, קדושתה ומעלתה נשגבו מבינתנו - הוא כותב באגרת הקודש שלו - אין מלים בפינו ולא בקולמוסינו לתאר את חשיבותה ומרכזיותה של עיר הקודש בשמים ובארץ, היא אינה נחלה פרטית של שום שבט קהל או אדם אלא שייכת להקב''ה בכבודו ובעצמו. וכך למדונו רבותינו ז''ל במדרש (ויקרא רבא יג ב) ''רבי שמעון בר יוחאי פתח ''עמד וימודד ארץ'' מדד הקב''ה כל האומות ולא מצא אומה שהיתה ראויה לקבל את התורה אלא דור המדבר, מדד הקב''ה כל הערים ולא מצא הר שתנתן בו התורה אלא סיני, מדד הקב''ה את כל העירות ולא מצא עיר שיבנה בו בית המקדש אלא ירושלים, מדד הקב''ה כל הארצות ולא מצא ארץ שראויה לינתן לישראל אלא ארץ ישראל, הדא הוא דכתיב ''עמד וימודד ארץ''.
בית המקדש שהיה בירושלים בנוי לתפארה, הינו המרכז הרוחני של העולם, שער השמים לקבלת התפילות, מקור הקדושה וההשפעה האלוקית, וגם בימינו שהוא חרב עדין הוא בקדושתו, והסיבה היא כי יש בית מקדש למעלה כשם שיש ירושלים של מעלה. וכל כך חביבה ירושלים לפני הקב''ה עד שאמרו רבותינו במדרש (תהילים עז, ג) על הפסוק ''ויהי בשלם.. ומעונתו בציון'', אמר רבי ברכיה מתחילתו של עולם עשה הקב''ה בירושלים סוכה, כביכול שהיה מתפלל בתוכה, יהי רצון שיהיו בני עושים את רצוני כדי שלא אחריב את ביתי ומקדשי, וכיון שגרם החטא, מה כתוב? ''ויחמוס כגן סוכו..'', מקום שהיה מתוודע בתפילה. וכיון שחרב הוא מתפלל יהי רצון מלפני שיעשו בני תשובה שאקרב בנין ביתי ומקדשי''.

זוג למעלה

בהמשך מכתבו הנאצל מתייחס הגאון רבי בן ציון מוצפי לירושלים שלמטה כבת זוג של ירושלים שלמעלה וכך הוא כותב: ''ירושלים פלטרין של מלך נקראת בלשון רבים היא אינה נקראת ירושלם אלא ירושלים, כמו ידים, עיניים, אזניים, רגליים ועוד. ומדוע? אלא כמו שאברים הללו הם זוגות ולכן נקראים לשון רבים, גם ירושלים כך, אף על פי שהיא נראית אחת גשמית פיזית, אבל טעות היא. אין דין ירושלים כדין עיר אחרת, ירושלים אומר רבנו בחיי ז''ל בפרושו על התורה (במדבר יט, י) היא זוגית ומחוברת עם ירושלים של מעלה, ואינה נפרדת בשום פנים ואופן וכך אמר דוד המלך בתהילים (קכב, ג): ''ירושלים .. כעיר שחוברה לה יחדיו'', הכוונה מחוברת ירושלים התחתונה הפיזית עם ירושלים העליונה הרוחנית, ובית מקדש של מטה כנגד של מעלה, נמצא שהיא מיוחדת ושייכת להקב''ה, ואינה בשום פנים נחלה פרטית של מאן דהו. גדולה מזו כל חטא ועוון ואפילו קל שבקלים בעיר הקודש והמקדש פוגם ומשפיע לרעה על העולם כולו, וגורם חס ושלום קיטרוג קשה ביותר בשמים. ולכן היושבים בה גם הנמצאים בה ואפילו לשעה קלה צריכים משנה זהירות במעשיהם, כי הקב''ה יושב בתוכה וצופה על כל מעשה תושביה, והעושה בה מעשה עבירה נענש בחומרה רבה, כי אינו דומה מי שחוטא בביתו לחוטא בהיכל ופלטרין המלך. וכבר כתב אחד מגדולי הפוסקים בכל הדורות רבי שמעון בן צמח דוראן ז''ל יליד העיר מיורקה שבספרד, ולימים נעשה רבה של אלג'יר וחי לפני למעלה משש מאות שנה בספרו שו''ת התשב''ץ (סימן תקנט) בשאלה שהופנתה אליו על ידי יהודי טוב שבקש לעלות לארץ ישראל ושאל אם יש בה דבר מצוה, והשיבו שיש בה מצוה גדולה וגם נמחלים כל עוונותיו וכנזכר בגמרא (כתובות קיא.), אך מיד הדגיש בתשובתו שכל זה בתנאי שיזהר מיום כניסתו לארץ והלאה שלא יעשה כל עון שהוא ואפילו קל שבקלים, וכן יזהר לקיים כל המצוות הנוהגות בה כגון שביעית, ערלה, תרומות ומעשרות, הפרשת חלה ועוד, וכתב שאם לא יעשה כן תקיא אותו הארץ לפי שהיא מקיאה את עוברי העבירה, ועוד יותר שכתוב בתורה (ויקרא כו, לב): ''ושממו עליה אויבכם'', דהיינו שגם הגויים היושבים בה יהיו משתוממים ומגורשים ממנה אם יחטאו, כי גם הם לא יצליחו בה מפני שהם עוברי עבירה, וכתב עוד וזה לשונו
''ואותם שהולכים לשם ורוצים לנהוג בה קלות ראש קורא אני עליהם ''ותבואו ותטמאו.. ארצי ונחלתי שמתם לתועבה'', אבל מי שהולך לשם שמים להתנהג בקדושה ובטהרה אין קץ לשכרו'' עד כאן דבריו.
ירושלים קרית מלך רב הנזכרת בפינו עשרות פעמים ביום בתפילות שונות, בברכת 'בונה ירושלים', ב'המחזיר שכינתו לציון', 'הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים', ב'ברכת המזון', ב'ברכות ההפטרה', ב'ברכות הנשואין' בשעת החופה ובשבעת ימיה, ולהבדיל ב'ברכת אבלים', בכל מקום ובכל שעה מזכירים אותה ואת חורבנה, גם בסעודות שבת קדש חובה להזכירה, הקב''ה יושב ומצפה מתי נהיה ראויים לבנינה הרוחני שהוא יבוא וישכון בתוכה בעצמו והוא יהיה לה חומת אש סביב, ומה אנחנו עושים בשביל לבצר ולחזק את קדושתה הלא יבוא יום ונישאל את השאלה הזאת''.
הגר''ב מוצפי מעורר את הקוראים במכתבו משאנותם ואומר: ''אין די לומר 'בונה ירושלים' כשאנחנו לא תורמים לבנינה וביצורה הרוחני ושמירה מכל משמר על קדושתה וצביונה בהיותה היכל המלך מלכו של עולם''.

לדרוס ברגל גאוה

מכאן פונה הגאון רבי בן ציון מוצפי בהתייחסות ישירה וכואבת ל'מצעד התועבה' המיובא לירושלים: ''ובדור יתום זה כאשר חצפה יסגי וכל הקדוש מחברו חרב מחברו, ומרשיעי ברית נשאו ראש ופרצו וטימאו כל הקדוש לנו מימי עולם, וחושבים להפוך את ירושלים למקום תנים ולעיים, ולדרוס ברגל גאוה בחוצפה ובריש גלי את התורה ומצוותיה, והן ידוע כי זו היתה עצת בלעם הרשע באמרו 'אלוקיהם של אלה שונא זימה הוא', ולא מצאו מקום לעשות בו תועבותם כנזכר בתורה בלשון תועבה אלא את ירושלים עיר קדשינו וחמל השם על עמו וזכר את נחלתו וקמו ברוך השם רבנים ידועי שם ועסקנים נמרצים לעורר את הציבור מתרדמתו ולהסביר בשער בית רבים את קדושתה ומרכזיותה של ירושלים''.

ומכאן למסקנה: ''הרב אמנון יצחק שליט''א רחש לבו דבר טוב לערוך מפגן קודש ומצעד ענווה וטהרה בירושלים עיר הקודש בחודש מנחם אב, כולנו נקראים להצטרף למעמד קידוש ה' הנפלא והעצום הזה לקדש שם הקב''ה לעיני תבל ומלואה ולהביע את חרדתינו לגורל קדושת עיר הקודש והמקדש, וחלילה לנו להשאר אדישים או נבדלים מציבור החרדים לדבר ה', כי הקב''ה אינו מוחל על עלבונה של ירושלים ועל קדושת ארץ ישראל עליה נאמר תמיד ''עיני ה''א בה'' ועלינו לדעת ולהבין שאנחנו נמצאים עתה בשעת מבחן ''מי לה''', וזה חלק מהצירוף וההיתוך, הליבון והבירור של דורינו לקראת הגאולה הקרובה וכל אחד מאתנו נקרא בשעת חרום זו להושיט יד ולעזור ולסייע להצלחת מפגן קודש זה''.
''תולעת יעקב אלו ישראל אין כוחם אלא בפה, נישא תפלה ממעמקי הלב לאבינו שבשמים כי ירחם על עמו ונחלתו וילמד תועי רוח בינה ואת רוח הטומאה יבער מן הארץ, חלילה וחס להשתמש בכל דרך אלימה שהיא, אין זו דרך התורה ולא דרכינו, ההתעוררות וחשבון הנפש הוא שלנו כי עוונותינו הטו אלה שעדיין ירושלים יושבת בשממונה ובית המקדש חרב וזה עיקר הסיבה לכל התלאות והגזירות הניתכות עלינו הוא העדר בית המקדש ושיש חס ושלום העדר קדושה בתוכינו הדבר מביא העדר בית המקדש כמו שכתב המהר''ל מפראג ז''ל, גם עלינו לדעת שהזלזול בצניעות, במוסר ובקדושה הוא הדבר הגורם לכל הצרות והנסיונות הפוקדות אותנו לאחרונה, ולכן כולנו יחד בלב אחד כאיש אחד נתבצר כחומה בצורה להגן בתפילה ובזעקה על קדושת עם ישראל ועל קדושתה של ירושלים ככתוב (ישעיהו סב, א) ''למען ציון לא .. ולמען ירושלים לא אשקוט עד יצא .. צדקה .. כלפיד יבער''. יראו עינינו וישמח לבנו בגאולת ישראל וירושלים''.
לחתימתו מקדים הגאון רבי בן ציון מוצפי את המשפט:
''החותם בדמע לכבודה של ירושלים''.

קריאת הקודש של הגר''ב מוצפי, והכאב המשתקף ממנה לקדושתה של עיר ה' מדרבנת רבים לא רק לרכוש כרטיסים ל'מפגן הענק' ולהבטיח את השתתפותם, אלא גם להירתם להכנות הדורשות כח אדם גדול. עשרות מתנדבים מצטרפים מידי יום למטה הארגון של 'מצעד הגאוה' ומציעים שירותיהם, איש בתחומו, להצלחת המפגן שהגאון רבי בן ציון מוצפי הגדירו במכתבו: ''מעמד קידוש ה' נפלא ועצום''