הרג אזרחים ומוסר מלחמה

השאלה אם "מגיע" ליהודים מסויימים לסבול בגלל טעויות שנעשו בעבר אינה כמדומה שייכת לנושא שלנו.

***

אם אנסה לסכם את הדעות השונות לגבי המוסריות של הפעולות הנעשות היום ובכלל במלחמה, אני מגלה שלמרבה הצער, למרות הניסוחים הברורים להפליא, עדיין קשה לי לקבל תמונה ברורה.

אנסה בכל זאת.

הנושא הוא פגיעה באזרחים בשעת מלחמה.

א. יש מי שטוען כי המוסר אוסר על כל פעולה שנפגעים בה אזרחים. (אמשלום).

ב. יש מי שטוען כי פגיעה כזו עלולה להיות מיותרת ואי אפשר לסמוך על שיקול דעתם של המחליטים (מציץ?).

ג. יש מי שטוען כי יש העדפה לעם שלי על פני עם אחר וזה מצדיק, גם מוסרית, פגיעה באזרחים שהפכו לבני ערובה של הצד שלהם (אני מיימוני).

ד. יש מי שטוען כי דיון על מוסר בשעת מלחמה אינו יעיל (מואדיב?)

אשמח אם מיכי יסכם את שיטתו וכן יעשו אחרים, כמו נדב שנרב, שהשתתפו בדיון, כדי שתהיה לנו מסגרת היכן למקם כל דעה ודעה.

שנרב,

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא שידע לנהל דיונים תיאורטים וממוקדים בנושאים המשיקים לבעיות השעה מבלי לגלוש לדיון פוליטי?????

סיינפלד,
אם אין עוד אנשים כמו האיש ההוא (שהיה כערבות הבוכיות), אז עם מי הוא ניהל את הדיונים שלו?

מיימוני,
אני מבין מסיכומך שאני לא טוען מאומה. אז מה רוצים ממני כולם?

מיכי

ואני צריך להבין מסיכומו של מיימוני שאני כותב בצורה לא מובנת. אתה חושב שזה נכון?

[אני חושבת שהמסקנה הפשוטה היא, שסיכומים הם לפעמים עניין מופרך כשלעצמו ובודאי שאין בהם תועלת. מה הקשר בין מה שאני אמרתי לבין מה שמיימוני חושב שאמרתי? (פרסים יוגרלו בין הפותרים נכונה)]

אמשלום,

מיימוני מנסה להגיע לשיפוטים ערכיים משמעותיים ומדוייקים.איך מגיעים לזה בלי השלב של הסיכומים?  
נראה לי שלמרות  האופטימיות שהוא מפגין בסופו של תהליך בעל כורחו ייתקיים בו: "הוסיף דעת הוסיף מכאוב"

מיכי, עשית ניתוח נאה לדבריי

בוקר,
יש בדבריך שתי הבחנות שונות, וחשוב להבחין ביניהן, ולהוסיף שלישית:
אתה מבחין בין מוסר של מעשים (=המדד הוא המעשה וכוונותיו) לבין מוסר של תוצאות (=המדד הוא המצב שנוצר בעקבות המעשה). זה כעין מחלוקות ר"ש ור"י בהקשר של איסורי התורה (אינו מתכוין וכדו'). ראה באשכול הסמוך על המוסר הטלאולוגי והדאונטולוגי שהוקפץ.
הבחנה אחרת בדריך היא ההבחנה בין רוע של מצב לרוע מוסרי. כשמישהו מת זה בד"כ דבר רע. הוא ומשפחתו סובלים. אבל מבחינה מוסרית לא תמיד העובדה שהוא מת היא רעה. ולכן גם במוסר של תוצאות לא ברור שהמעשה הוא אסור.
כמובן שמעבר לשתי ההבחנות הללו יש את ההבחנה הכי חשובה (ואולי התכוונת אליה): יש מצב רע שנוצר בעקבות המעשה שעשיתי, ובכל זאת ייתכן שהמעשה היה טוב. הסיבה שיש לו תוצאה אחרת שהיא יותר טובה מאשר הרוע שבתוצאה הראשונה. כך שבסה"כ המאזן הוא חיובי.
מהרישא של דבריך נראה שהתכוונת דווקא לזה. אם הורגים אדם אחד כדי להציל את כל שאר האנושות. השאלה הזו היא מעניינת גם הלכתית וגם מוסרית. על פי הכללים הרגילים הדבר אסור (אלא אם אותו אדם עצמו גם הוא ימות מפצצת המימן, ראה עמדתי באשכול התאומים הסיאמיים, והויכוחים המרים שם). ובכל זאת יש משקל וחשיבות לכמויות, והקו צל"ע.

האבחנה בין מוסר של מעשים וכוונות לבין מוסר של תוצאות היא מעניינת. פרופ' דניאל פרידמן מנתח את הסוגיה בספר שלו "הרצחת וגם ירשת" על התנ"ך ומציג את התנ"ך כבעל מוסר פרימיטיבי של תוצאות (למשל, הבטחת יצחק ליעקב תקפה כי היא "תוצאה" למרות מעשה המרמה שמאחוריה) בצורה מאוד משכנעת ומאוד כופרנית. אני לא התכוונתי לכך. האבחנה השלישית היא כמובן זו שהתכוונתי לה.

ממללא,

לא ברור לי למה קשור, או אמור להיות קשור, סעיף א' שלך.

לסעיף ב': לא יצרתי שום מאזן. יש אנשים שאני חש אליהם קרבה ויש שלא.  גם אני עשיתי מילואים ועדיין עושה, גם בגבול הצפון, גם ביהודה ושומרון וגם במרכז הארץ. אני אזרח הגון המכבד את החלטות הממשלה, גם אם על חלקן אני חלוק. זה לא אומר שאני מאוהב בכל אחד מאזרחי המדינה, ובהחלט יש כאלו שאכפת לי מהם בדיוק כמו שאכפת להם ממני - אפס (במקרה הטוב). יש הרבה חובות של אדם לחברה, הזדהות ואמפתיה אינן כלולות  בהן.  

לסעיף ג': יפה מצידך שאתה נוזף בתופסי טרמפים. אם הסיכון האקטוארי לנגד עיניך,  אתה יכול במידה רבה הרבה יותר לנזוף בנוסעי האוטובוסים בירושלים. אתה, כמובן, בוחר להעמיד את הנסיעה בקו 18 כדבר נורמטיבי - הרי הבן אדם חייב להתנייד איכשהו ממקום למקום - ולכן האשמה מוטלת על המחבל המתאבד שהתפוצץ. תנועה מישוב ליישוב בטרמפים היא דבר לא נורמטיבי - שהרי מתנחלים חסרי רכב ראוי להם שיהיו במעצר בית - ולכן האשמה אינה חלילה ברוצח אלא במתנחל. אם חיפשת הדגמה לסוג ההתיחסות שדיברתי עליו בסעיף הקודם - הנהו.

חוץ מזה גם פגשת פעם איזו ילדה טפשה שדיברה שטויות, ובלי היסוס אתה מכליל את דבריה לחברה שלמה, חברה שאותה גם טרחת לאפיין בהודעה קודמת כ"ביקורתית ומרובדת" (תהרוג אותי אם הבנתי מהו הריבוד הזה שאתה מדבר עליו). אתה אפילו לא שם לב כיצד אתה דורש ממני לא להכליל, להיות ער לניואנסים שבתוך ציבור המצביעים בנהריה וכדומה, ובאותה נשימה מבצע הכללה גורפת ומכוערת, כמובן, על סמך שיטות המחקר הסוציולוגיות המתקדמות שלך - אינדוקציה ממקרה בודד, ספקולציה על בסיס ראיון בן 10 שניות וכדומה.