פסקי דין והטבע

ספרן,
דבריי נאמרו באירוניה כמובן. לדעתי ביהמ"ד של ר"ע עיבד את דבריו של משה רבנו, ואכן אפשר לעשות זאת עד כדי אי הכרה. כך גם עשה ר' חיים למשה רבנו אחר (בן מיימון). מיכי

רב מיכי.
להתרגז אינך צריך. ודאי שזו לא היתה כונתי. ואם אכן יצאה מכשלה מתחת מקלדתי. אחלה פניך בסליחה ומחילה. הרי כשם שפרצופיהם אינם דומים...
הפשט או הווארט ששמעתי על המאמר הזה אומר.הרמב"ם מביא דבר כה מובן
וידוע לכל שפרצופיהם שונים וגם דעתם שונה. בשביל זה צריך להיות רמב"ם להגיד את זה.  
אלא אומר הרמב"ם כשם שאתה לא מתרגז אם הפרצוף שלי לא דומה לפרצוף שלך. כך גם אתה אל תתרגז אם שיטות הלימוד ודעתנו שונות.
ואני חותם מודה ועוזב

ירוחם,
שימחתני בפרדוקס על מחללי השבת, וברשותך אשמיענו מחר. שכן לא מזמן יצא לי לומר בפורום מסוים, שמחלל שבת למהדרין אפשר למצוא רק בבני ברק, שכן צריך בפני י' שומרי שבת. ושמא אינם שומרים שבת כראוי, ואז אינו מחלל שבת בפרהסיא לגמרי. לכן צריך שיחלל שבת בפני י' חזונאישניקים שאינם משתמשים בחשמל ואינם סומכים על העירוב וכו', ואז הוא מחלל שבת כראוי. יוכעת חידשת לי חידוש עצום. אשריך.
אני מודה לך, אבל איני עוזב.

שתי הערות -

א.
דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב אמר רבי יוחנן בן נורי עדי שקר הם כשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עבורו לא נראה וקבלן רבן גמליאל אמר רבי דוסא בן הרכינס עדי שקר הן היאך מעידים על האשה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה אמר לו ר' יהושע רואה אני את דבריך:
שלח לו רבן גמליאל גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר אמר לו יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי שנאמר (ויקרא כ"ג) אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס אמר לו אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו שנאמר (שמות כ"ד) ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים אלא ללמד שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו אמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקבלת דברי: [משנה ר"ה פ"ב, ח-ט]

שתי סיבות מביאה המשנה לצורך לנהוג כפי החלטת ביה"ד (ר"ג) ולא לפי המציאות האובייקטיבית -
זו שבפי ר"ע היא תשובה תיאולוגית - לכך א-להים התכוון; אין דבר כזה "אובייקטיבי" והכל תלוי בקריאה. זו שבפי ר' דוסא בן הרכינס היא תשובה סוציולוגית - הטלת ספק בשיפוט ביה"ד תפורר את המערכת החברתית והדתית.
גם הסוגיה האחרונה בבבלי מכות (הבנויה ע"פ המשנה הנהדרת שם, שגם היא "כופה" על אלהים - ולפיכך גם על המציאות - את ההלכה) מובילה למסקנות האלה. באופן אישי אני חושבת שזה מקסים (בתנאי שהפוסקים מודעים לכך שהם משחקים סוג של "משחק", כפי שאני מבינה שהתנאים הבינו).

ב.
אני מוצאת שאיני יכולה לקרוא וללמוד שום דבר שקשור בבת שלש שבתוליה חוזרים או אינם חוזרים, מבלי לחשוב מדוע "נעלמו" ומה עברה אותה אומללה בחייה הקצרים. 
[אני כבר צופה פה פגיעה מכיוונים ידועים של - "ככה זה דיון הלכתי" ו"זה מה שקורה כשנותנים לנשים ללמוד תלמוד", אז הרשו לי להעיר מראש - נכון, ככה זה דיון הלכתי וזה באמת אומר דרשני, ואם זה מה שקורה כש"נותנים" לנשים ללמוד תלמוד אז יפה שעה אחת קודם.]

אמשלום,\
ככה זה דיון הלכתי מיכי

השכן.
אולי הם גם מחללים שבת. כי הרי כתוב וקראת לשבת עונג.
איזו עונג שבת יש בצורת קריאתם את השבת
איזה כבוד ומכובד יש לזה

ירוחם

השאלה שהסתובבה בנערותך כבר הסתובבה הרבה קודם לכן, מאז שהמנחת חינוך כתב אותה במצוה ד' מצות קידוש החודש.

והרי היא לפניך:

ריב 

<"אגב מה תפקידו של בורר">

תפקידו של הבורר, הוא  לברור את הדעה הנכונה בין שתי דעות שהיו, אך הוא אינו מתחיל מאפס, ואומר להם מה תהיינה דעותיהם.

ואני לתומי
ואני לתומי חשבתי שלא יגלו פה בן כמה אני. הרי בפרשת פנחס אנו נמצאים כמה שנים הוא חי אתה רואה שזה אפשרי

לגופם של דברים. לאחר שסיכמו את הנושא על קידוש החודש.
חשבתי לי על שאלה אחרת.
כתוצאה מעדות פסולה זו החודש קודש יום לפני זמנו.
האם בית דין יחזיר את היום המיותר  כביכול בסוף החודש?

ההודעה התקלקלה. אשלח אותה עוד פעם.

אני מביא בזה סיפור המובא ב'מגלת ספר' לר' יעקב עמדין, על הר"ר העשיל שהתיר עגונה, ולאחר מכן בא ההרוג ברגליו, אז כנראה שאין המציאות משתנה אפי' עפ"י פסקו של רב חשוב כרבי ר' העשיל.

לתומי?
איזה  ראיה אתה מביא?
זה דומה.? קידוש החודש -לקידושי אשת איש לאחר.

נישטאיך,

כתבת:

שם לא נאמר אלא שרבה בר נחמני הובא כבורר ב"סכסוך" ולא כקובע. -
ראה הודעתי בדף הראשון:
שרבא בר נחמני שהתמחה בענייני נגעים, נתבקש בתור מקצוען (= בורר?)לפמליה של מעלה, כדי לפסוק ולהכריע במחלוקת שהיתה שם בין הקב"ה שפסק 'טהור' לבין 'ישיבה של מעלה' שפסקו 'טמא'  -

ושאלתי היא: לשם מה נתבקש רבא בר נחמני לישיבה של מעלה?

מה זו ישיבה של מעלה?