אופטופיק: צורתם של לוחות הברית

מימוני

אודה לך אם תואיל לשם שינוי להשיב.

אשאל שוב בצורה ברורה - למאי נפ"מ הדיון הזה, אלא א"כ הוא דיון אינטלקטואלי גרידא, וכפי שאטען להלן גם זה הוא אינו ?

הרי איננו יודעים כלל אם מה שנכתב כעשרת הדיברות, היה כתוב בפועל כך על הלוחות. - אין שום מסורת ברורה בענין, ומסתבר שאיש מהחכמים שבמשנה ובתלמוד לא ראה. - לשון אחר זהו דיון ללא נתונים!

הדבר היחידי שאנו יודעים הוא מידות הארון בהם היו אמורות להיות מונחות, הן ושבריהם, שבבית שני כבר ספק אם היו....

הלוחות לא היו נראות כלל לעם - ולמיעוט ידיעתי לא היה להם תפקיד כשלעצמם. השתמשו בארון כשהלוחות ספונות בו היטב הדק.

אז מה פשר האובססיסיות של הדיון -

זה דיון רצוף השערות ללא נתונים ללא מסורת ואיני מבין במה מסקנה זו או אחרת  משנה משהו?

ונניח שהיה כתוב על הלוחות רק תחילת אות מכל דיברה כסימן לזיכרון - אז מה?

כמתעסק

לא שמתי לב שנשאלתי על זה מקודם. אבל אולי לא קראתי בעיון את כל ההודעות די הצורך.

על כל פנים, כיון ששאלת, אביע את דעתי.

יש כאן שני נידונים:

א. מה הערך של הדיון הזה.

ב. למה לעסוק בו.

ובכן -

א. כפי שציינת, כמות המידע שיש בידינו היא מעטה למדי. מעט פסוקים על סידור הלוחות בארון. מעט גמרות שמציינות גודל שלא ברור לי אם הוא הלכה למשה מסיני (אבל אני כותב מהזכרון הקלוש ואפילו לא הסתכלתי ברשימת המקורות שמישהו טרח ואסף כאן, ובוודאי שלא בדקתי אם ניתן להוסיף עליהם).

אבל כפי שציין ירוחם, גם ממידע מועט כל כך ניתן להסיק מסקנות ולשער השערות שתלויות בריאליה שהיתה אז בעולם. סוג האבנים ששימשו לחריטה, המכשירים ששימשו לזה, גודל החריטה שיוצאת על הלוח וכיו"ב.

למאי נפקא מינה? בוודאי שאין לזה שום נפקא מינה. בלשון הגמרא: מאי דהווה הווה. מה שהיה היה. אבל האם אנו לומדים דברים רק מפני שיש להם נפקא מינה לעתיד?

ב. למה לעסוק בזה? ובכן, למה אנו לומדים משהו בכלל?

אני יכול לחשוב על כמה השלכות מעניינות של הדיון.

1. הכנת רקע לדיון על המסורת של הלוחות. אני משער כי לביקורת המקרא יש מה לומר בנושא זה. בדרך כלל גישה שלילית. יש כאן בחינת "דע מה שתשיב".

2.  הכרה טובה יותר של מעשה המובא במקרא. על רקע התקופה. האם זה לא מעניין לדעת מה שאפשר לדעת על הלוחות אשר נעשו "בחרט אלקים"?

3. יתכן שזה יאפשר לנו להגיע למסקנה כי האופן היחיד שבו יכלו הלוחות להעשות הוא בדרך נס. כלומר, לא היתה אפשרות למשה להכין בכלים ובטכנולוגיה ובכישורים שהיו אז את הלוחות עם הכתב כפי שהיו. לפי זה, זה היה נס גלוי. זה אומר, למשל, כי המעשה הזה אינו סובל פירוש נוסח לוינגר (תירגום של כל הנסים או רובם למסגרת רציונלית טבעית).

4. השאלה על עיצוב הלוחות אז ולדורות היא לדעתי דוגמא לשאלה כללית: באיזו מידה מעוצבים פרטים וכללי התנהגות שלנו לפי גורמים חיצוניים, ומתי זו "השפעה" שיש לפסול ומתי זו דרך התנהגות, ומתי אלו בכלל "חוקות הגויים"?

כפי שכתבתי לעיל, זו שאלה עקרונית. והיא יכולה להסביר, לדעתי, גם כיצד עזרא הרשה לעצמו לשנות את הכתב מכתב רעץ לכתב אשורי. ראה לעיל. לגבי, זה נושא שמזמן העסיק אותי ואולי היה ראוי להעניק לו אשכול בפני עצמו, אלא שהדברים יצאו כאן לפחות בגרסה ראשונית.

5. הדיון על היחס שלנו, כוונתי לקהילות ישראל, לעיצוב לוחות הברית בבית הכנסת, יכול להוות נושא למחקר סוציולוגי על האופן שבו נפגשים מחד הביקורת ההיסטורית עם השמרנות, ומנגד - לפי טענת אמרי בינה - אולי גם מאבק פנימי בין קבוצות בעולם החרדי.

***
אולם מתוך דבריך אני חש בנימה כזו: אני, לפי מה שאני מבין מדבריך, מבזבז זמן על שאלות שאין בהן ערך מעשי. האם זו כוונתך? אם כן, אני מניח שיש עוד דוגמאות לבזבוז כזה אצלי. אשמח לדעת אם זה קו שאתה מזהה ומה טיבו, מדוע זה בזבוז, ומה אתה מציע לעשות במקום זאת.

פילוסופים צריכים להיזהר מחישובים מתמטיים, שבהם אין הם כנראה מבינים דבר.

בעצם למה להעליל על פילוסופים. מיאה קולפה. אני טעיתי.

אחד מחכמי הפורום שלח לי באישי הערה קטנה על התחשיב שלי, שהיה לא מדוייק בלשון נקיה.

אני מעתיק את דבריו, ודברי פי חכם חן.

(אם יאשר, אשמח לקרוא לדברים על שמו כי ראויים הם והוא).

אינני נמצא בפורום לרוב בעת האחרונה, אולם עיינתי מקופיא באשכול על עשרת הדברות, שם ראיתי את חישוביך בענין צפיפות המילים\אותיות ובהן שתי טעויות משמעותיות לענ"ד.

ראשית, חשבת 0.2 טפח למלה בממוצע. כמובן, המדובר בטפח רבוע=ט"ר (יחידת שטח ולא אורך). 0.2 ט"ר הוא שטחו של (למשל) מלבן באורך 0.8 טפח וברוחב 0.25 טפח.

שנית, טפח הוא (קרוב לודאי) יותר מחמשה ס"מ. שמונה ס"מ לדעת הממעיטים, וכמעט עשרה ס"מ לדעת החזו"א וכנמדד באנשים בני זמננו. אמנם בהמשך עברת מ-1 ס"מ לשני ס"מ ואולי תקנת את עצמך תוך כדי כתיבה.

אם נחשב לאותיות, כפי שהצעת, נקבל כי 36 ט"ר ל-798 אותיות הם כ- 0.045 ט"ר לאות, כלומר ריבוע שצלעו מעט יותר מחמישית טפח כלומר כשני ס"מ אורך (ורוחב) האות. כלל לא ברור שהיו רווחים, ואז נקבל מעט יותר.

לגופו של ענין, אפשר לבדוק בכתובות עתיקות. ראה למשל
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A2 על מצבת מישע שבה צפיפות החריתה גבוהה יותר במעט משני ס"מ לאות (רוחבה 60 ס"מ, ויש יותר משלושים אותיות בשורה לפי בדיקה מדגמית שלי), כך שלא נראה שיש איזו שהיא בעיה מיוחדת.

כמתעסק,
מדוע חז"ל דנו בצורת האותיות שבלוחות? למאי נפ"מ? האם היתה להם מסורת? אולי. אבל הם מבררים זאת מתוך עניין אינטלקטואלי גרידא, כחלק ממצוות תלמוד תורה.
ומה לגבי 'שור סיני בכמה' (ראה סנהדרין טו, ובר"ן שם)?

.

איש מאנסי,

חלמא טבא חזית, אבל באותו זמן היו כותבים כתיב חסר שבחסר "אלהך" "הצאתך" וכו'. כמו כן, נהגו באותו זמן לתת נקודה (.) בין מלה למלה, ולא רווח. ועוד, לא הקפידו שמלה לא תחתך בסוף שורה, כך שהשורות היו תמיד אחידות באורכן.

מתוך סקרנות. אז כתבו מעורבב את  כל הלא הקצרים בשורה אחת.
בשביל מי נכתבו- לא בשביל אנשים שידעו לקרא.
האם הכתב לא היה צריך להיות יפה ומסוגנן.
כמה נזיפות קיבלתי פה בגלל הכתב הלא מסוגנן שלי

מישהו מהכותבים כאן חושבים שחז"ל אכן ידעו מה צורתם של הלוחות?
איך אתם מנסים בכלל  להוכיח מחז"ל ומדרשים על דבר צורתם המקורית???

אם כבר אז מתעתיקים עתיקים של לוחות אם יש כאלו (בבתי כנסת מבית ראשון וכדומה)

דמגוג.
לא היו בתי כנסת בבית ראשון.
אז נשאר רק הדימיון.
אבל אתה מאד צודק הרי בבית שני הארון כבר לא היה בבית המקדש.
 הוא היה בבית ראשון והרי זה היה סגור בארון. ומעליו כפורת.
במשקל זהיר מעל 3 טון. לא נראה לי שהכהן הגדול הרים את הכפורת
והציץ על צורת הלוחות וגודלם.בכדי שירוץ לספר לחברה שהוא ראה.
.
אז מה נשאר לנו  השערות המבוססות על חלומות ודמיונות.

 לא היו בתי כנסת???? בתי מדרשות כן היו???

ואם יש לך מקורות לדבריך אשמח לשמוע.