אופטופיק: צורתם של לוחות הברית

מואדיב.
בבית שני כבר היו בתי כנסת ובתי מדרש. בחפירות ליד ים המלח התגלו בתי כנסת מתקופת האיסיים, בעוג"ה צפונית ליריחו. במצדה,
בגולן ובהרבה מקומות אחרים בארץ, התגלו בחפירות שרידי בתי כנסת.
דמגוג! על אי קיום אין צורך בהוכחה. על קיום צריך.

תוקן על ידי - ירוחםשם - 27/07/2006 12:54:02

.
דמגוג, נקודת המוצא שלך שגויה. ראשיתם של בתי הכנסת, כפי שאתה מכיר, הרי היא בכך שבמקום בית המקדש שחרב, יהיה "בית מקדש מעט", וראה את תקנות יבנה של ריב"ז.

ירוחםשמ:

ברמת הגולן נמצאים שרידיו של בית כנסת אחד בלבד משלהי תקופת הבית השני - בגמלא.
כל בתי הכנסת המפורסמים שאתה מכיר מרמת הגולן, הם מתקופת המשנה, לאחר חורבן הבית.

למיטב זכרוני, גם בחפירות בירושלים, בסביבות הרובע, נמצאו שרידי בית כנסת מסוף תקופת בית שני.

אמת, שכחתי לציין את בית הכנסת שנמצא בחפירות במצדה, כמו גם את זה שכנראה היה בהרודיון, ויתכן שגם הוא מתקופת הבית השני.

לא ידוע לי על בית כנסת מתקופת הבית באיזור עוג'ה, או אצל האיסיים, ולא ברור לי מה מקור המידע שלך, אשמח ללמוד.

מואדיב
בעוג"ה ביקרתי. על בתי הכנסת של האיסיים נדמה לי שקראתי בספרו של פרו. יגאל ידין. נזכרתי גם בסוסיא דרום הר חברון יש ריצפה של שרידי בית כנסת נדמה לי גם מתקופת בית שני. חשוב העקרון שהיו בתי כנסת. והם החלו להיבנות כמאה שנה לפני החורבן.
אם זכרוני אינו מטעני בספר המכבים לא מוכר המושג של ב"כ

מואדיב

מאימתי בית הכנסת של סוסיא?

ירוחם שם

ירינו את אשכולותינו באותו רגע. שמע מינה שאפשר לצמצם.

.

למיטב זכרוני, בית הכנסת של סוסיא הוא מאוחר, והוא מתקופת התלמוד.
 

מואדיב.
אתך אני לא מתחיל. טלפנתי לידיד מסוסיא. ואכן אתה צודק הבית כנסת נבנה על ידי משפחת כהנים לאחר החורבן.
אבל הוסף לרשימה את בית הכנסת בכפר נחום.( נדמה לי שזה מוזכר גם בברית החדשה) מודה ועוזב

.

לא, התשובה לגבי כפר נחום גם היא שלילית.

בכפר נחום אמנם נמצאו שרידי בית כנסת (שנבנה על גבי בית כנסת עתיק יותר), אולם גם ראשיתו של בית הכנסת היא מתקופת המשנה/התלמוד (יש מחלוקות לגבי מועד בנייתו, לפי המקדימים - אנו הרבה לאחר החורבן).

מואדיב
הנה ציטוט מהברית החדשה  הבה נתיחס לזה כעדות גוי המשיח לפי תומו.
הוּא סָבַב בְּכָל הַגָּלִיל כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּמַכְרִיז אֶת בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וּמְרַפֵּא כָּל מַחֲלָה וְכָל מַדְוֶה בּ.

מדובר על כחמישים שנה לפני החורבן

מודה ועוזב

ר' מיכי ומימוני

כיצד נראו הלוחות - מצות ת"ת אין בזה לענ"ד.

הוספת יראת ה' ואהבתו - מסופקני.

אך עיקר טענתי פשוטה -
המידע על כך כה קלוש שהדיון הוא ספקולציות חסרות כל יסוד.

כבר הצעתי לדוגמה שתי תיזות ואף הן אינן אלא ספקולציות-
א. כלל לא היה כתוב כל נוסח הדיבר - האם למישהו יש ראיה לסתור טענתי?
ב. דברי הגמרא מייצגים דרשה - הרי הנתון העובדתי היחיד הוא גודל הארון!

מימוני

דברייך לגבי ביקורת המקרא - בחינת שגגה מלפני השליט - ממאי נפשך - אילו תהיה עובדה מסויימת שתעלה כבסיס מספיק חשוב לדיון לכשתעלה נוכל לבוחנה על סמך העובדה. לעת עתה אין כזו ואיננו יכולים לשער מהי העובדה אז רשב"ע על מה אנו דנים?
ואף אילו תהיה עובדה שהיו אלו לוחות אבן שרק האות א היתה עליהם וכי יש בכך רלוונטיות לתפישת האמונה שלך בכמכלול קבלת תורה, אתמהה?

אכן, אין לי כל בעיה אם שעשועים אינטלקטואלים, אך אפילו אינטלקואליות אין כאן אלא רק דמיונות - אילו ואולי ושמא...

אכן, יכול אדם לכלות זמנו בכך - אם זו תרפיה המועילה לו בבחינת ביטולה הוא קיומה -

אך אוסיף מדברי הראי"ה:

"תקותיו של כבוד גאונו על אסיפת רבנים, הנן אצלי תמיד חלומות שאין בהם כעת לדאבון לבנו אפילו קסם של יופי...
בתרדמה עמוקה ישנים רועי עמנו, לא מרוע לב כי אם מחולשת נשמה...
כשיתאספו לאסיפה לא ייחסו לעצמם שום קוצר דעת וחולשת רוח...
את שולחן האסיפה יעטרו בודאי באיזו חקירה של דבר הלכה בענין קטן שבקטנים, מצד נושאו הפנימי, אלא שיהיה אולי גדול ורחב מצד עומק התחבולות הנדרשות לפתרונה,
כמי שעושה "מכונה מאלפי ככרי זהב כדי לעשות מחט ברזל אחת",
או באיזה דבר אגדה שישבצו אותה ברעיונות מוסר רצוץ מן החיים, של קבלה מגומגמת או של פילוסופיה ישנה.
ובזה יגדל עוד היסוד החנקי בהאטמוספירה הרבנית ומכאוב חדש יולד לציריה של כנסת ישראל המתהפכת בחבליה" (אגרות הראי"ה)

אם כך על עיסוק בד"ת, לא כל שכן על מגדלים פורחים באויר!!!

הענין פשוט מאוד ובתמצית - יש לנו מספיק ענינים רציניים לייגע בהם את מוחינו אז למה שאנשי מעלה יכלו את הזמן ואת המח על שטויות. 

שלא היו בתי כנסת בימי המקדש - לא כל כך בטוח בכלל.

עלו עם עזרא לארץ חלק מן זעום מן העם, שאר העם נהג להתכנס בבתי "כנסת" או "כנסיות". מפורסמת האגדה על ממדי בית הכנסת באלכסנדריה של מצרים (סוכה נא) ואף אמרו עליה "מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל".

קראתי לאחרונה מאמר מאלף בענין (שמו נשכח ממני) בספר "מרכז ותפוצה: ארץ ישראל והתפוצות בימי בית שני, המשנה והתלמוד" בעריכת ישעיה גפני. לצערי אין הספר לידי כרגע.

יש עוד הרבה לדבר בעניין ברם זמני מוגבל.

.


ירוחםשמ
:
הגוי המשיח לפי תומו שלך, חי שנים רבות לאחר שאותו האיש חי ופעל. האם בדקת מתי חוברו האוונגליונים שלהם? הרי המחבר כלל לא הכיר את המעשים מגוף ראשון, ודאי שלא הכיר את בתי הכנסת המתוארים בכתביו.

צר לי, אך כדאי שתפתח כמה ספרים. ידועים מעט מאד בתי כנסת משלהי תקופת בית שני, כמדומני שפירטנו את כולם למעלה. ספרי הברית החדשה אינם מקורות חד משמעיים לנושא זה. אגב, בדרך כלל מתייחסים אליהם כאל מקור מקביל - מבחינת התקופה - למקורות מתקופת המשנה.


לגבי בית הכנסת הגדול של אלכסנדריה:
דומני שגם הוא היה בתקופה שאחרי החורבן, שהרי מי שמעיד עליו הוא רבי יהודה.


אגב, אינני אומר שאין מסורת על בתי כנסיות בחו"ל בתקופת הבית השני, הרי יהודים הקימו אפילו בית מקדש במצרים. בכל אופן, אם מחפשים בית כנסת בחו"ל בתקופת בית שני, חפשו בנהרדעא, את בית הכנסת דשף ויתיב.