הברסלבים איבדו את הצפון...
היהודים החדשים
חסידי ברסלב הממלמלים את המנטרה הידועה 'נ נח נחמן' הם חלק ממהפכה רדיקלית שמשנה את פני היהדות. ערן סבג עוקב אחריהם במיני סדרה חדשה שתשודר השבוע בערוץ 8
קל לראות שבכל הנוגע ליחסי הגומלין בין יהודים ליהדותם חל שינוי של ממש בעשרים השנים האחרונות. החלוקה החדה בין "חילונים" ל"דתיים" מאבדת לאט אבל בטוח את תוקפה, ומני מינים שונים ומשונים של יהדות ויהודים מתרבים ותופסים מקום משמעותי יותר ויותר הן בשיח הדתי בארץ והן בפעילות שהם יוזמים ומעוררים. אם פעם הגבולות היו ברורים, כאשר מצדם האחד עמדו מקיימי המצוות על המשמר ומצדם האחר חגגו "החופשיים", הרי שהיום אנחנו משופעים בכל מיני אנשי אמצע שלא בדיוק עונים על כל הקריטריונים של הדתיים שהתרגלנו אליהם, אבל ברור גם שהם רחוקים מלהיות חילונים.
המהפכה הפנים יהודית הזאת היא חלק מהתרבות הרוחנית של ימינו, בה מובן מאליו שאדם המבקש להתקרב אל אלוהיו יכול לעשות זאת בצורה אישית ואינדיבידואלית, ללא חובה להכפיף עצמו לסט מוגדר וידוע של חובות או אמונות. משום כך למעשה מתערער הקשר שהיה מובן מאליו לפנים, של התאמה חדה בין היותו של האדם דתי, לבין קיום מצוות. ההתפתחות הזאת מאפשרת בעצם ליהודים להרגיש ולבטא את עצמם בצורה דתית ולא לחוש עוד נחותים מול ציבור שומרי המצוות, כאילו רק מי שאוכל כשר נמצא בקשר אמיתי או עמוק עם האל. "דתי" הוא כבר לא רק מי ששומר שבת, וממילא החרדים לא נחשבים לקרובים ביותר לקב"ה. אם זה נשמע מובן מאליו לרבים מאתנו זה רק מראה עד כמה המהפכה השקטה הזו הצליחה.
באמצע איכשהו
במיני-סדרה דוקומנטרית חדשה, "היהודים החדשים", מזמין אותנו ערן סבג (יחד עם עמליה מרגולין הבמאית ואיתן אבן המפיק) לצאת למסע בצד אחד של הספקטרום היהודי החדש שפרח בארץ בשנים האחרונות. זהו הצד היותר קרוב לקוטב האורתודוקסי, שבו קיום מצוות נחשב חובה שאין מערערים עליה, ועדיין אורח החיים של גיבוריו רחוק מלהיכנס לתוך השבלונות המוכרות של הציבור הדתי. אם האנשים האלו "חזרו בתשובה", הם עשו זאת במובהק בדרך שלהם; אם הם נולדו לתוך אורח חיים של שומרי מצוות הם פילסו לעצמם נתיב מקורי.
הפרק הראשון עוסק בחסידות ברסלב, וליתר דיוק בפלג ה"ננחים" שבתוכה, כלומר אלו שאחראיים על הפצת הסיסמה הידועה "נ נח נחמ נחמן מאומן".
חסידות ברסלב גם ככה אינה נהנית מקונצנזוס בתוך החברה הדתית, ופלג הננחים בתוכה זוכה ללעג גם מצד אחיהם הברסלבים עצמם. הכל בגלל פתקה קטנה שמצא רבי ישראל דב אודסר המנוח בתוך ספר ובו אותה מנטרה ידועה המורכבת משמו של רבי נחמן, ואישור חתום שלו שהיא "סוד מלא". מכך הובן שיש להפיצה ובכך לקרב את הגאולה, וזאת אכן עושים הננחים בהצלחה לא מעטה.
סבג עוקב בעיקר אחרי עדי רן, חילוני לשעבר וחסיד מזמר בהווה, שמתאר את הדתיות המיוחדת שלו בחן רב. על פי רן הבעל שם טוב פרץ דרך עם תנועת החסידות משום שהיהדות נתקעה. מאוחר יותר חידש רבי נחמן את חידושיו משום שגם החסידות נתקעה. כשחסידות ברסלב עצמה נתקעה לא היתה ברירה והוא שלח את הפתק הקסום מלמעלה אל רבי אודסר, והלה ייסד את זרם הננחים למען הזרקת חיות וחסד מחודשים ליהדות. בחסידות ברסלב מודגשת גם ככה החשיבות שבחוויה המיידית והשמחה, והננחים שנוהגים לרקוד ברחובות דואגים שהמצווה להיות בשמחה תמיד לא רק תיעשה, אלא גם תיראה.
הננחים אינם חיים בגטו חרדי: הם גרים בתל אביב (רן גורס שהיא המקום בו תוכרע הגאולה), ואין ספק שגם התנהגותם אינה מודל לחרדיות: סבג עוקב אחריהם משדלים עוברים ושבים בשינקין לקנות ספרונים של דברי רבי נחמן, ומציץ אל "ההתבודדויות" שלהם, בהן הם מדברים בגובה העיניים עם האלוהים. לקראת סוף הפרק שואל סבג את אשתו של רן, דנה, שאלה מצוינת: האם להוריה קל יותר לחיות עם הסוג המסוים הזה של חזרה בתשובה שהיא עברה. היא מודה שכן. אכן, היא בהחלט לא חרדית טיפוסית. היא באמצע איכשהו. היא דתייה מסוג חדש.
הבוס עושה רק הכי טוב
בפרק השני לוקח אותנו סבג אל סיני תור, יוצא קריית ארבע, זמר ומוזיקאי, ואל עוד כמה מתנחלים בחוות מעון וביצהר. הפרק הזה קצת מאכזב בהשוואה לראשון, אולי כי המרואיינים הרבה פחות מורכבים, ולכן פחות מעניינים. אלו יהודים שיודעים הכל והכל ברור להם, ושיש להם תשובה לכל דבר ועניין. מהר מאוד אנחנו לומדים ש"אם היינו מתחברים לארץ ישראל כל הבלבולים היו נעלמים", שהישיבה בשטחים חשובה מאוד ושצריך שהפלסטינים יבינו ש"אנחנו שולטים כאן, אנחנו חיים מעליהם". לא רק שאין כאן משהו יותר מדי "חדש", אין כאן גם את העמידה הדתית המתוקה-מרירה של הברסלבים, את הפגיעות היפהפייה, את הרצון לנסות לקבל מציאות מורכבת ולא מובנת.
יוצאת דופן כאן רק דמותו של דוד דבש, שנקרא גם "דוד הכי טוב", משום אמונתו ש"הבוס עושה רק הכי טוב". הוא אינו מוכן להיות קלישאה של מתנחל, וכאשר הוא לוקח אותנו לסיור בחברון (ששונה מאוד מהתמונות שאנחנו רגילים לראות מהעיר הקרועה הזו), הוא טובל במעיין שבו טבלו (על פי עדותו) גם אברהם אבינו ודוד המלך ומנגן בגיטרה עם ילדים פלסטינים.
מסיבות שונות משודרים רק שני פרקים, ואין ספק שהמשכה של הסדרה רצוי. גם משום שיש כל כך הרבה "יהודים חדשים", וכל כך הרבה סוגים שונים של יהודים חדשים שכדאי להכיר, וגם משום שהיכרות סובלנית וכנה כפי שמאפשר ערן סבג, בעצמה מפרה ויוצרת גוונים נוספים ומעניינים של יהדות חדשה ומתחדשת.
הסדרה תשודר בערוץ 8 החל מה-29 ביולי, בשעה 21:30
תומר פרסיקו / nrg
25/7/2006 12:50
תוקן על ידי - ברס_לב - 29/07/2006 22:30:38
 |
|
|
