| נשלח ב-2/8/2006 10:58 |
 |
| |
האם יש בין חברי הפורום מי שמתענה בתשעה באב
כפי התרשמותי מדובר בפורום של משכלילים האם אתם מתענים בתשעה באב על איזה בית ישן שחרב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 20:46 |
|
| |
בתפיסת עולמי, "בית המקדש" וקיומו הממשי - משמעותו תהי'ה הנוכחות אלוקית עלי אדמות, וקשר מחודש בין הקב"ה לישראל. (אמנם במדרגת צדיקים כרשב"י אומרת הגמרא שלא חל הנתק ולגביו בעולמו העליון לא הי'ה חורבן גם בהעדר ההתגלמות הפיזית, ולכן קשה פטירת צדיקים כחורבן הבית).
עכ"פ, לפי הרמב"ן עיקר עניינו של ביהמ"ק היא השראת שכינה בישראל (היחס מלמעלה למטה, מהחתן לכלה)
ולפי הרמב"ם עיקר עניינו של ביהמ"ק היא ההקרבה - ו"התקרבות" (היחס מלמטה למעלה, מהכלה לחתן),
בכל אופן הי'ה חיבור, וממילא כל זמן ששכינה שורה בישראל מעבר להשראה הרוחנית, הי'ה לה גם מגן ומושיע בצורה גלויה ומוכחה, (להבדיל מהסתר פנים וסילוק בזמן הגלות). המצב העכשוי של "שכינתא בגלותא" הוא מעין עגינות ריחוק וחשכות. הכואב כל רגע, ויש מזה השלכות, לשני הצדדים כביכול.
בעל התניא מסביר בספרו "שער היחוד והאמונה" עפ"י חז"ל, כי בכך גם תתורץ הקושיא הנצחית "צדיק ורע לו?!" אלא שבזמן הבית אכן קויים בנו "והי'ה אם שמוע תשמעו- וונתתי גשמכם בעיתם וגו'" (וכשהתנתקו מה' "ויבואו פלישיתים וילחמו בישראל", שכר ועונש מוכח כמובטח בתורה), ואילו עם החורבן וסילוק השכינה, בזמן חשכות הגלות בו "חושך יכסה ארץ ולאומים ערפל" אז "אין מגן לה" ו"רשע וטוב לו", וזדים מושלים בנו, (להוציא רגעי הארה, מצד "כי לא יטוש" שיהי'ה בכלל למי לחזור...). כביכול נסתלק השופט ועימו הצדק ומשפט.
ובב"א יעלו המושיעים בהר ציון לשפוט, ואז יחדש ימינו כקדם - ומשם שוב אורה יוצאת לכל העולם.
תוקן על ידי - אמרי_בינה - 02/08/2006 20:53:39
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 20:56 |
|
| |
אמריבינה, בזמן בית ראשון, כשבני ישראל עסקו בעבודה זרה ושאר דברים, ובזמן בית שני כשהשלטון היה בידי הצדוקים ואחר כך הורדוס וכו', היה קיים קשר זה יותר מאשר עכשיו. הסבר נא.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 21:45 |
|
| |
אכן מר בר רב אשי, זה הענין - הי'ה קשר והדבר התבטא לטוב ולרע, כשישראל חטאו הם חשו מיד את תגובת ה' כי הי'ה נוכח, ככתוב אין ספור פעמים בספרי הנביאים "ויעשו הרע בעיני ה'" ומיד בא עונש כלשהו פלישתים, רעב וכדומה, או מי שנתחייב מיתה בידי שמים או כרת אכן הי'ה מת לפני גיל מסויים כמובא בגמרא, וכן אשה ששתתה מהמים המאוררים ממש צבתה ביטנה וכו'. ולאידך התקיימו כל הברכות המובטחות להולך בדרך ה', לעם כקהילה וליחיד. משא"כ בימינו אין קשר ניכר, יכול אדם לעשוק לרצוח ולעשות כל רע ובכל זאת יהיה בר מזל ויבלה כל ימי חייו בנעימים, ואילו צדיקים ות"ח הם וזרעם אחריהם, לעיתים למודי סבל כל ימי חייהם בעוה"ז, משל לית דין ולית דיין. על כן פסו אמונים מבי אדם כי אין גילוי פנים.
בסגנון המשל התלמודי, ניתן לומר, אז זוג החי יחדיו, היו גם מריבות ובגידות והיתה לכך תגובה, אך בעומק היתה גם אהבה, פיוס וימים יפים, בכל אופן הבעל היה בבית והיתה בידנו - האשה, הבחירה שאך טוב וחסד אושר ועושר ילוונו כל ימינו חיינו לו השכלנו עשות הטוב והישר. אך קרה מה שקרה, סולקה האשה, חרב הבית, נעלם הבעל, בוטל הסדר והתמיד והכל בוקה ומבלוקה, רחמנא ליצלן ויגאלנו בקרוב אכי"ר.
תוקן על ידי - אמרי_בינה - 02/08/2006 21:52:25
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 22:14 |
|
| |
לא הבנתי למה חלק מחברי הפורום נפגעו מהשאלה שלי, שנשאלה בתמימות ובתום לב,אני דן אותם לכף זכות: כנראה מדובר באנשים מתוסכלים ומפוצלים שהם לא לא יודעים לאיפה הם שייכים האם הבעל היא אלוקים או ה' וכנראה שהשאלה שלי נגע נקודה רגישה אצלם...
אני מתנצל בפני אלה.
ולך מיימוני היקר אני מודה על תשובתך העניינית
תוקן על ידי - micahel222 - 02/08/2006 22:18:40
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 22:20 |
|
| |
בעל בעמיו
יש לך שאלה טובה: מה צריך להתרחש כדי שיתבטל צום תשעה באב ויהפוך להיות, כמו בעבר, לפי מסורת חז"ל, יום טוב.
ובכן, איני יודע להצביע על הדבר המדוייק. בנין המקדש? בוא המשיח? הקמת מדינה יהודית לפי ההלכה?
האם צריך שהמקדש ירד מן השמים או שהוא יכול להיבנות בידי בשר ודם? האם צריך שכל עם ישראל יחזרו בתשובה, או שמספיק שהמסגרת הכללית תהיה כזו? ומה זה בכלל לחזור בתשובה? האם הכוונה לחיות לפי השולחן ערוך האשכנזי, הספרדי או המיימוני?
אבל זה שאין לנו תשובה ברורה זה לא בגלל שאין כזו תשובה. מן הסתם ככל שילכו הדברים ויתבהרו ניתן יהיה לומר: עד כאן. עכשו זמן הגאולה. עכשו הזמן לשמוח.
במהרה בימינו אמן.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 22:22 |
|
| |
מיכאל היקר
כתבת שאתה דן את אנשי הפורום כמתוסכלים ומפוצלים. זה לא נשמע לי כף זכות...
אמנם, יש כאן כל מיני אנשים, וכל מיני דעות, כך שממש קשה לומר מי חושב מה, מי עושה מה, מי צם ומי לא ומדוע.
כמדומה שבדבריך אתה מניח שהפורום הזה הוא בית ועד לאלו שמסתפקים בין הבעל לבין האלקים. ובכן, ממש לא. יש כאן אמנם קבוצה שמבקשת באמת לסלק את אמונת הבעל לפי דעתם מתוך היהדות...
היתה לך שאלה אבל מחקת אותה. אם תרצה, תחזירנה ונוכל לעין יחד.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 22:26 |
|
| |
אמרי בינה
אתה כותב על תקופת בית ראשון ותקופת בית שני בתור עידן אידיאלי.
ואכן יש גישה כזו גם אצל קדמונינו.
צריך רק לברר
א. מה זה אומר בדיוק.
ב. האם זה נכון היסטורית.
כאשר התבקשת לתרגם את הקשר עם האלקות למונחים מעשיים, בחרת לומר כי בתקופה ההיא היו שכר ועונש מיידיים. כדוגמת עונשה של סוטה שמתנפחת בטנה והיא מתה בייסורים מייד.
וכן, יש לשער, מידה טובה המרובה ממידת פורענות.
אמנם כמדומה שזה דגם אידיאלי שמעולם לא היה ולא נברא. עיון בתנ"ך מראה לנו תמונה שונה לגמרי מימי בית ראשון. צא וקרא בנביאים וראה על מה הם מוכיחים את ישראל.
כמובן, היו שכר ועונש, ברמת העם והכלל, אבל זה לא בא מייד. להפך.
וכי חושב אתה שהיום אין השגחה פרטית, ואין דין ואין דיין, וה' אינו מעורר אותנו בדרכים שונות? וכי מה חושב אתה היא המלחמה הזו בלבנון? האם אין זה סימן משמים?
לפיכך, אם אתה מבקש לטעון שהתקיים קשר ייחודי בין ה' לבין עם ישראל או הצדיקים בימי המקדש, שומה עליך לתרגם זאת שוב למונחים שניתן לבדוק, כי הנסיון הראשון שלך כמדומה לא צלח.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 22:30 |
|
| |
אמרי בינה
לו יהי כתפישתך - מה הועלנו:
כבר עדיף בלי השראת שכינה ובלי ע"ז - הרי על כך אנשי כה"ג התפללו.
מ"ח נביאים עמדו להם לישראל ולא הועילו להשיבם בתשובה....
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 22:46 |
|
| |
מיימוני היקר
חלילה וחס לא התכוונתי להכליל את כל חברי הפורום התכוונתי לחברי פורום מסויימים שתגובתיהם היו מאד לא ראויים בלשון המעטה.
אכן רציתי לשאול משהו אך חזרתי בו כי ראיתי מההודעה שלי הקודמת שיש חברי הפורום שלא מסוגלים להתאפק על יצריהם כשהשאלה פוגע בהם (שלא בכוונה) , ואני מכשיל אותם בכעס ואולי אף בשנאת חינם ואולי אף בהלבנת פני חברים (לפי מאמר חז"ל על הפסוק וה' יסלח לה, שגם כוונה צריך כפרה ודו"ק, כמובן יש מקום לדון אם בפורום שייך הלכות אלו אך היות שחכמינו ז"ל אסרו ללמוד בת"ב לכן לא אוכל להאריך בנושא).
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 23:38 |
|
| |
אולי היה עדיף לשאול (הגם שלדעתי אין בזה מן העניין):
מי מתענה ומי צם?
תוקן על ידי - semedia - 02/08/2006 23:39:20
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2006 14:23 |
|
| |
תודה אליכם שדנתם אותי לכף זכות
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2006 15:34 |
|
| |
בעל
מחשב נייד ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2006 15:36 |
|
| |
אשריכם ישראל
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2006 16:59 |
|
| |
ירוחמשמ
להבנתי איננו מתגעגעים להתנהגות בני ישראל בזמן הבית, אלא להתנהגות הקב"ה בזמן הבית. בימים ההם, לו רצינו הכל יכל להיות אידאלי, ואנו מבקשים צ'אנס שני ומבטיחים שהפעם ננצל אותו כיאה, וכדוגמה אנו מזכירים את זמן השופטים וכדומה, זאת אומרת את פרקי הזמן הקצרים מתוכם אמנם, אך המלמדים שאפשרי הדבר להגיע לשלמות הטוב בגו"ר.
מיימוני
הצגת עולם אוטופי בימות המשיח בזמן הבית השלישי אינה לקוחה מהזהר או מהתניא, אלא מקורה בדברי הנביא ישעיהו (פרק יא ועוד) "וגר זאב עם כבש" וגו', ומהגמרא (שבת ל', כתובות קיא, סוכה נב, סנהדרין צא, ועוד) "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות" וכו' וכו', ומהרמב"ם המתמצת את הדברים להלכה (משנ"ת שופטים יב) "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה משופעת הרבה וכל מעדנים מצויים כעפר....יהיו חכמים גדולים...ישיגו דעת בוראם...ומלאה הארץ דעה". ויתר על כך מתאר הרמב"ן בדרשת "תורת ה' תמימה", וראה "משמיע ישועה" לאברבנאל. וכל זה מוזכר בהקשר אחד עם הבית השלישי וחזרת השכינה לשרות בישראל.
ועוד פעם, זה שהסטורית עם ישראל לא מימש פוטנצייאל זה בבית הראשון והשני, לפי חז"ל החיסרון היה רק בנו, אבל לו השכלנו כבר בימים ההם היו ימות המשיח מתממשים (ביקש הקב"ה לעשות חיזקיהו משיח), וגאולת מצרים היתה לגאולה שאין אחריה גלות והארץ היתה שופעת חלב ודבש, ובני ישראל היו רבים ככוכבים, ומושלים בעולם בכרכת יצחק ליעקב וכו' וכו' . וכל זה לא שייך בזמן הזה עד ביאת המשיח אפילו אם נהיה כולנו צדיקים גמורים,כיוון שנגזרה גזרה, עד שישלח קץ משיחו ותחזור השכינה לשרות בישראל.
אני מסכים איתכם שזה קונצפט אמוני, שלא ניתן להוכחה , אך לדעתי גם לא ניתן להפרכה. בכל אופן הוא מבוסס על נביאי ישראל ותושב"ע המפרשת כוונתם. תרומת הזהר,הרמ"ק, האר"י והתניא לנושא היא רק הסברת ההגיון הפנימי שעומד מאחורי הקונצפט והקשר בין הדברים, אבל לא עצם הדברים עצמם שהם חזון הנביאים.
תוקן על ידי - אמרי_בינה - 03/08/2006 17:02:51
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2006 17:21 |
|
| |
אמרי בינה.
אתה כותב שאת מתגעגע "להתנהגות הקב"ה בזמן הבית"
איזו התנהגות בדיוק. שלא היה שילטון יהודי עצמאי. תמיד הינו נתינים
לפרסים ליונים לרומאים. על איזו התנהגות בדיוק אתה מדבר? שהינו למשיסה לכל הגוים רוב הזמן. ורק בימי מלכים רשעים היתה לנו עדנה.
מזל שאני צם היום אחרת היתי מאד כועס. .
ימי השופטים הזכרת אילו שופטים ?דור ששפט את שופטיו?
מי בדיוק יפתח שהרג את כל מי שלא ידע להבדיל בין ש -לס או שמשון
כל הזמן של השופטים לא הלכו בדרך הישר, לשיטתך אפילו לא ארבעים שנה.
אתה מסיים את מה שכתבת למימוני בחזון הנביאים
בתור חזון זה באמת חזון יפה מאד. אבל לדאבוננו זה היה רק חזון תמיד רק חזון
אף פעם החזון לא הפך למציאות.
תבדוק ידידי אף פעם. לקיום של חזון שואפים. לא מתגעגעים
|
|
|
|
|
