|
|
| נשלח ב-3/8/2006 17:55 |
 |
| |
ירוחמשמ
מתקשה להסכים איתך היסטורית (מעבר לדיון הרעיוני אשר בהקשר אליו אני רק יכול לחזור על דברי שוב ועוד פעם - לא שתמיד היה לנו טוב בכל זמן הבית, אבל היו לנו מספיק תקופות לדוגמה שיכל להיות לנו טוב, לו הלכנו בדרך ה').
ועתה לעובדות ההסטוריות - מתוך תקופה של כ-1200 שנה שעם ישראל שכן בארצו ומקדש (או משכן) ה' בקרבו, כשעשה הטוב בעיני ה', ומדובר בצירוף שנים שלפחות מגיע למחצית הזמן, זאת אומרת כ-600 עד 700 שנה (בחישוב גס), אלה היו הימים היפים ביותר כבני חורין שהעם הזה ידע אי פעם מאז היותו לעם (3400 לערך), ואכן היו אלו ימי שלום ושלוה כדברי חז"ל (פרדר"א) ובימים ההם במפורש - "איש תחת גפנו ותחת תאנתו"! הרי מהתקופה ההיא ימי מלכות שלמה לקוח המושג (ראה מלכים א' ה', ומיכה ד). היו אז תקופות של "ותשקוט הארץ 40 שנה" ויותר, כיום אין לך בארץ 4 חודשים של שקט. (בקושי יש לאירופה המערבית 60 שנה שקט לראשונה בהסטוריה שלה). פרצי ההיסטוריה השליליים המתוארים בספרי הנביאים הם לקט שיש לפרוש אותו על פני 800 שנה, ובפרופורציה יצא שלא הי'ה כל כך נורא בהשוואה להסטוריית עמים אחרים, אם כי כשקוראים את זה במרוכז מתחלחלים (אם תכנס בספר את היסטוריית האימפריה הרומית יצא לך ספר עב כרס בו שורה אחת המתארת רוצחים ונרצחים תחזור על עצמה שוב ושוב בוואריאציות שונות). בזמן הגלות חווינו אסונות פי כמה ובפרקי זמן שהם עשירית מכך. ובהשוואה לרוח התקופה, עמים אחרים כלל לא שרדו מעבר ל100 עד 500 שנה ונכחדו כליל.אכן התקופה לא היתה מושלמת לעם ישראל, אך לפי חכמינו היא יכלה להיות כזאת עבורינו, כנ"ל
לגופו של הדיון בינינו - דומני שזה קצת דו שיח בין חרשים, כשאתה כותב "אף פעם חזון לא הפך למציאות"
ואילו אני מאמין באמת ובתמים כי משיח בא יבא ויקויימו כל היעודים המתוארים בנביאים אף דברי צפניה ויחזקאל, כולל תחיית המתים, ואני מחכה לו בכל יום שיבא. הרי שאנו נוסעים בשני אוטוסטרדות שונות ואין סיכוי שנפגש.... דרך אגב, אני מוכן לפתוח אשכול נפרד ולדון בכך מדוע לדעתי הרציונאלית ניתן להוכיח בשיטת ההסתברות PROBABILITY METHOD כי יותר הגיוני לפי מצב העולם מימוש החזון מאי מימושו.
תוקן על ידי - אמרי_בינה - 03/08/2006 18:08:32
תוקן על ידי - אמרי_בינה - 03/08/2006 18:24:28
תוקן על ידי - אמרי_בינה - 03/08/2006 18:48:15
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 18:24 |
|
| |
מה דעתכם, רבותי ?
מתענים יותר או פחות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 20:21 |
|
| |
צמים יותר- מתענים פחות.
אמרי בינה
איני יודע מאיפה הפרדר"א לקח את מה שכתבת- התנ"ך מספר סיפור אחר לגמרי. זה לאנוס את ההיסטוריה ואת העובדות כי כך נח אידיאולגית. נא קרא במלכים את הסיפור, כנראה שלא עשית זאת.
אני מתיר לך ללמוד בספר מלכים בתשעה באב, העובדות מאד יצערו אותך.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 08/08/2011 20:15:30
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 23:04 |
|
| |
שותף
לא הבנתי את שאלתך, בכל אופן היא מופנית לכל אחד בנפרד, הלא כן.
אצלנו, זה פחות או יותר כמו בשנה שעברה. מקפידים על ההלכה, מתפללים על העתיד, שואלים את עצמנו מה לתקן ואיך מצליחים בכך.
וכואבים על מה שלא תוקן עדיין עד היום.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 23:12 |
|
| |
הרב מימוני
וכואבים על מה שלא תוקן עדיין עד היום. סליחה שאני שואל מה בדיוק עשית השנה ובשנים קודמות לתיקון. הגלות . פניתי לרבים שכתבת -כואבים- כיחיד אני בהחלט חושב שעשית ואתה עושה בקיומו של הפורום, אבל השאלה- לחברייך- שאיתם ישבת על הארץ וקוננתם על החורבן. האם גם חשבתם לקנות חומרי בנין להקמת בית המקדש?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2011 15:42 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  |
שותף
לא הבנתי את שאלתך, בכל אופן היא מופנית לכל אחד בנפרד, הלא כן.
אצלנו, זה פחות או יותר כמו בשנה שעברה. מקפידים על ההלכה, מתפללים על העתיד, שואלים את עצמנו מה לתקן ואיך מצליחים בכך.
וכואבים על מה שלא תוקן עדיין עד היום.
|
|
השאלה לא היתה על הצום, השאלה היתה על העינוי.
האם קשה לנו לעכל ולספוג ולהכיל את החורבן יותר או פחות כחלוף השנים ?
אני באופן אישי חושב שיותר ויותר מתברר לנו היקף המהלך של הבורא, וממילא כל פרטי העניין (כולל העליות והנפילות שבדרך) נהיים נסבלים ומתיישבים יותר.
ככל שהמבט הוא כוללני יותר, והשנים החולפות מאפשרות זאת, ההסכמה וההשלמה גדולות יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2011 17:10 |
|
| |
תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא עמוד א
בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר?
צפית לישועה פירשו בתוספות צפית לישועה שתבוא בימיך שאם לא כן והוא אינו מאמין כלל שיבוא
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2011 17:22 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא עמוד א בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר? צפית לישועה פירשו בתוספות צפית לישועה שתבוא בימיך שאם לא כן והוא אינו מאמין כלל שיבוא
|
|
איפה יש תוספות כזה ?!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2011 17:29 |
|
| |
נדמה לי שהריף אומר את זה גם
ספר אהל מועד שער ראשית חכמה הארוך דרך ב
צפית לישועה פירשו בתוספות צפית לישועה שתבוא בימיך שאם לא כן והוא אינו מאמין כלל שיבוא
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2011 17:32 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | נדמה לי שהריף אומר את זה גם ספר אהל מועד שער ראשית חכמה הארוך דרך ב צפית לישועה פירשו בתוספות צפית לישועה שתבוא בימיך שאם לא כן והוא אינו מאמין כלל שיבוא |
|
ככה זה שלומדים תורה מהגוגל, גוגל הזהב משוויצריה.
תוקן על ידי שותפיסוד ב- 09/08/2011 17:25:48
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2011 17:36 |
|
| |
כך זה כשאין ספרים בדירה בגלות הדוויה, הציטוט מפרויקט השו"ת בר אילן- למה הוא לא מקובל עליך? יש לך שם ספר וכתובת.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2011 17:43 |
|
| |
גלות דוויה???
לא נסחפת קצת הייתי מת לבלות קצת ב"גלות הדוויה" הזאת עם
הנופים ה"עצובים והדווים"
טוב כנראה תשעה באב בכל זאת משפיע....
תוקן על ידי דייר ב- 09/08/2011 17:44:44
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2011 17:49 |
|
| |
ירוחם וכולם
לא הכרתי את התוס' ומן הציטוט די קשה להבינו.
מדוע שאדם יצפה לישועה דווקא בזמנו?
אם היו בעיות בעם ישראל, הרבה פעמים זה בגלל הציפיה הזו, שעוררה משיחיות.
אמנם בזמן הזה, ומאז התחלת הציונות, העליה לארץ, הצהרת בלפור, אישור האומות המאוחדות, והמדינה שמחזיקה מעמד למרות הכל, זה שינוי היסטורי.
אבל חוששני שלבני אדם אין מספיק פרספקטיבה. אנו תמיד רואים את עצמנו, את דורנו, גם כשאנו יודעים שיהיה עתיד, איננו מסוגלים להביא אותו בחשבון. אנו לוקים באנכרוניזמים לגבי העבר. הרשימה של החסרונות ארוכה. כמה ממנה בלתי מודע?
אפשר בדורנו, אני סבור, כמו הגרי"ד, לקוות שהציונות אינה תקות שוא. מעבר לזה?
ירוחם, בבית הכנסת שלי אני חש כזר. לא תמיד, אבל ברגעים מסויימים, ובתשעה באב הוא אחד מהם. הם בוכים ואני בוכה. הם בוכים מהסיבות שלהם ואני בוכה על עצמי, עליהם, ועל העם היהודי. על זה שאין יודעים על מה לבכות, ונזקקים לשיחות של משגיחים שרבה יראתם ומעטה מאד חכמתם...
כבר כתבתי על זה בדרשה לתשעה באב לפני כמה שנים.
ומאז..
אם יש לך רעיונות כיצד אני, הפורום, דרך הפורום, יכולים לסייע לעמנו, אשמח לשמוע. אפשר באישי. אפשר במייל.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2011 17:53 |
|
| |
וכבר הזכרתי באשכול מקביל שאני מלווה כרגע את התלבטויותיו הקשות של ראש ישיבה חרדי (כן, חרדי אנטי ציוני) כאשר תרומה ענקית של עשרה מיליון דולר מותנית ביציאה מגבולות ארץ ישראל, והוא הספרדי התמים (בלשון העם הפרייר) מסרב לעזוב אותה באהבתו.
ראה מה בין בני ובין בן חמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2011 18:12 |
|
| |
הרב מימוני
דבריך כנראה השפיעו עלי זכרוני לא בגד בי הוא חזר- התוספות זה -הר"ן. אין לי את זה בפרויקט,
שותף- בדוק והשיבני דבר אם טעיתי.
מה משמע ציפית לישועה ואינך מתכון שזה יהיה בימיך? איזו משמעות יש לציפיה הזו?
לעורר אנשים לחשוב. זו דרך והתקדמות גדולה לישועה.
שותף
פרנסה ולהרויח כסף אפילו למותרות זו מצווה- כך בשו"ע. שמירת הבריאות היא מצווה- בראשית בריא- כתוב
|
|
|
|
|
