סוכריות טיק טק - הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית....

מצ"ב החלטה שנתקבלה בימים אלו:

בש"א (תל-אביב-יפו) 17126/06

בש"א (תל-אביב-יפו) 7407/09

ת"א (תל-אביב-יפו) 1989/06

פיקהולץ אופיר

נ ג ד

1. ליימן שליסל בע"מ

2. FERRERO DEL ECUADOR S.A 

בית משפט מחוזי תל-אביב-יפו

[01.04.2009] 

כב' השופטת רות רונן

בשם התובע – עו"ד וינרוט והרמתי

בשם הנתבעות – עו"ד זיילר ועופר

החלטה

המבקש הגיש נגד המשיבות תביעה, ובקשה לאישורה כתביעה ייצוגית (בש"א 17126/06). עניינה של התביעה הוא בסוכריות "תיק -תק" שיוצרו על ידי משיבה 2 ושווקו בישראל על ידי משיבה 1. המבקש טען כי על תווית חפיסת הסוכריות צוין כי המוצר הוא כשר בהשגחת הרבנות ברזיל ובאישור הרבנות בישראל. אולם, לטענתו, תוקף אישור הכשרות של המוצר פג בסוף שנת 2005. התביעה מתייחסת לתקופה בה שווק המוצר מיום 1.1.06 ועד ליום הגשת התביעה.

המשיבות כפרו בטענות. הן טענו בין היתר כי המוצר היה כשר, וכן כי לא נגרם למבקש או למי מחברי הקבוצה כל נזק. עוד נטען כי אין מקום לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית.

ביום 1.4.09 הודיעו הצדדים כי הם הגיעו ביניהם להסכם פשרה, והם בקשו כי בית המשפט יאשר אותו. עיקרו של הסכם הפשרה הוא כי תוקם קרן שתשמש למימון פעולות הנדרשות לפיקוח רבנים מישראל על כשרות בחו"ל, למוצרים המיובאים לישראל באישור הרבנות לישראל. למימון פעולות הקרן, תעביר המשיבה 1 סכום של 200,000 יורו, בלא להודות בטענה כלשהי מטענות המבקש.

הצדדים טענו כי הסכם הפשרה הוא ראוי, שכן הוא נועד לפתור את הבעיה של השגחה על כשרות ממרחקים. עוד נטען כי הצורך במתן פיצוי לציבור מתחייב, שכן אין דרך מעשית לפצות באופן אישי את חברי הקבוצה התובעת.

הצדדים אף עתרו כי בית המשפט לא ימנה בודק, שכן מתווה הפשרה נסמך על שיקולים משפטיים, ואין יתרון בהקשר זה למומחיותו של בודק חיצוני.

השאלה שבית המשפט צריך לבחון אותה בשלב זה של הדיון, היא האם יש מקום לדחות את הבקשה לאישור הסכם הפשרה על הסף (כפי שמתיר ס' 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו - 2006), או שמא ניתן להעביר את הסכם הפשרה המוצע לפרסום, ולקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

אני סבורה כי אין מקום לדחות את הבקשה לאישור הסכם הפשרה על הסף.

הסכם הפשרה אכן איננו מעניק פיצוי אישי לחברי הקבוצה שנפגעו בעבר מהמעשים הנטענים בתביעה. יחד עם זאת, לא ניתן היה באופן פרקטי לפצות את חברי הקבוצה באופן אישי - מדובר במוצר אשר סביר מאוד להניח כי לא ניתן היה להוכיח את רכישתו על יד מי מחברי הקבוצה. עלותו של המוצר היא נמוכה מאוד, ולא סביר שמי מחברי הקבוצה החזיק בידיו קבלות שהיה בהן כדי להוכיח את הרכישה.

יחד עם זאת, המנגנון שעליו הוסכם בין הצדדים, הוא מנגנון שיש בו כדי להועיל לחברי הקבוצה, או לפחות לרובם. חברי הקבוצה הם אוכלוסייה של אנשים שצורכים מאכלים כשרים. הפגיעה הנטענת בהם היא באישור הכשרות ובנזק שנגרם להם כתוצאה מכך. המנגנון נושא הסכם הפשרה אמור לשפר את מצבם של חברי הקבוצה מעבר למצב שהיה קיים ערב כניסתו של הסםכ הפשרה לתוקף, בכך שהסיכון שהם יצרכו מוצרים לא כשרים שיוצרו בחו"ל - קטן.

בשלב זה אינני רואה לנכון למנות בודק חיצוני. כדי להעריך את הסכם הפשרה, יהיה מקום לבחון את סכום התביעה - לו היא היתה מתקבלת, ולהשוות סכום זה להסכם הפשרה, לסכום שהוקצב במסגרתו, וליתר היתרונות הכרוכים בו. השוואה זו תיעשה בהתאם לבחינת המצב המשפטי, סיכויי התביעה והיתרונות הגלומים בהסכם הפשרה. לצורך ביצוע השוואה כזו, בית המשפט איננו נדרש בדרך כלל לבודק חיצוני, שכן מדובר בבחינה שהיא בעיקרה משפטית.

לכן, אני נעתרת לבקשה כמבוקש בה - אני מורה על משלוח העתק של הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה (בהתאם לס' 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות), על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה בנוסח שצורף כנספח ב' לבקשה (בהתאם לסעיך 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות), וזאת - בשני עיתונים יומיים בשפה העברית מבין העיתונים שנמנו בסד 2 לבקשה. אני מורה כי כל אדם שיש לו זכות להתנגד להסכם הפשרה, יגיש התנגדות תוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה, וכי כל אדם שאינו מעוניין כי הסכם הפשרה יחול עליו, יוכל לצאת מן הקבוצה בהתאם לסעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות.

התיק נקבע לתזכורת פנימית ביום 1.6.09.

במועד זה יעדכנו הצדדים את בית המשפט האם הם בצעו את כל האמור לעיל, ובהתאם ייקבע על פי הצורך המשך הדיון בתביעה.

היום 1.4.09 בהעדר הצדדים.