"הגיונות" (הבאת כתיבה אישית)

בעצתו של חבר מהפורום
החלטתי להביא  את הדברים מהאשכול, ולקבל עליהם ביקורת
מעולם לא קיבלתי ביקורת על הדברים שכתבתי (באופן ישיר), אשמח מאוד לקרוא, אל תחסכו ממני.......,
אני לא מתחייב להגיב (בתודה מראש: ערן)
_________________________________
חלזון

פעם הייתי הולך בשדות,
סורג סלסלות ,מפרחי הסביון,
ובחורף מחפש חלזונות.
וכשהייתי פוגש בהם ,
הייתי מסתכל בפליאה,
איך הן זוחלות אט אט,
ועינהן העדינות זוקרות
ומנסות לחלוץ את גופם
החוצה... ,החוצה..מביתם הכבד.
הושטתי את ידי
והרמתי אחת,רוצה לחלצה
לאט לאט,קילפתי את המעטפת
 הכבדה שלה....
פחח....נמעכה היא בידי.


אפור

שקופות הן הדמעות
הן באות מהלב
מנקות הן תעיניים
הלב שקוף הוא
אז מה עושים ?
קצת רמל בריסים
קצת סומק בלחיים
עכשיו כמעט הכל מוכן
רק נשאר לעשות עיניים
ולהכות בעפעפיים
פלכ...פלכ...הן צובעות את העיניים
הנה מישהו בא...
קלכ...תרכ...
הוא רואה לך "תעיניים"
עכשיו אפור בלחיים


מראה

אדם אחד,כל פעם שנגש למראה
היה אומר,
אני זה אני,ואתה זה אתה.
יום אחד שכח הוא להגיד,
והמראה החלה לדבר,
ואמרה,היי..., אתה...,אתה,פשוט אתה.
לא הבין  מה מראה רוצה ממנו
שאל ,מה ?
אמרה,אתה פשוט אתה.
אמר,אה ?!
והחזיק את פיו.
המראה אמרה,תוריד את היד מהפה.
אמר,אה...!!!
כן,כן,תתחיל לדבר,הגיע הזמן,
שתתחיל לדבר.
היסס ושאל ,על מה אדבר ?
אמרה המראה,על מה שאתה רואה.
אמר ,אני רואה אותי.
שאלה המראה,אתה בטוח ?
אמר שניה,אני  מיד חוזר,ונגש למראה אחרת,
תפס את פניו וראה שאכן ,הוא זה הוא.
חזר למראה הקודמת ואמר,כן אני בטוח.
אמרה המראה,הושט ידך וגע בי.
הוא הושיט ידו בהיסוס,ונגע במראה.
חלקה ונקיה הייתה,אך עכשיו טביעות אצבעותיו כיסו את המראה.
אמרה המראה,ראה מה עשית.
אמר,אבל את ביקשת.

אמרה המראה,לא באמת התכוונתי.
חשבתי שיש לך שכל
להבין שאני היא רק המראה.
אתה זה אתה,ואני זה אני.
__________________

הכותרת