עשה לך רב

*--*כבוד לרב".

>
>אין ספק שהסיבה שהתקשו המאזינים לזהות את השיבוש המכוון של הרב היא הסגידה 
>לרבנים עד כחשש עבודה זרה.  איך קרה שאפשר לחיות ולישון טוב עם חילול ה', 
>אבל פגיעה בכבודו של רב זה או אחר, זה כבר משהו אחר שעליו לא עוברים לסדר

*--*היום?

>
>והנה היינו עדים רק השבוע, כאשר העזה הגיבורה, שושי גרינפילד, לדרוש את 
>הסתלקותו של הרב הראשי של צה"ל מהלוויה של אחיה, יהודה, הי"ד, בגלל מעשיו 
>הנפשעים והבוגדנים במהלך הגרוש והעקירה של יהודים חיים ומתים מגוש קטיף, 
>קמו כל הרבנים למחות על הפגיעה "בכבוד הרב".  לא שמעתי מכל הרבנים האלו 
>מחאה כה נמרצת על הפגיעה היומיומית של כבוד ה' בהר הבית מחילול המקום על ידי

*--*הערבים, ימ"ש.

>מעניין למה? 
>
>אני טוען כי הבעיה נעוצה במעמד שקבלו הרבנים מעבר למה שמגיע להם.  משום 
>מה, התואר "רב" הפך במשך הדורות את נושא הכינוי באופן אוטמטי לבעל כבוד רב 
>ואילו מי שפוגע בכבודו לחוטא ופושע.
>אין ספק שלא זה הייתה כוונת חז"ל.  הרי כולנו מכירים את הסיפור ממסכת יומא 
>בו ריש לקיש, השודד שהפך לרב, עת שהוא שוחה בנהר הירדן, פוגש ברבה בר בר 
>חנה העולה מבבל שפושט לריש לקיש את ידו.  כנראה שריש לקיש לא למד את הלכות 
>הקשורות לכיבוד הרבנים והשיב לו שה' שונא אתכם, אנשי בבל משום שלא עליתם 
>כחומה לארץ ישראל וגרמתם לחורבן בית המקדש. שומו שמיים, היכן כבוד הרב, גדול

*--*הדור מבבל?!

>
>אז האם יש חובה לכבד רבנים או אין חובה לכבד רבנים.  אז התשובה הפשוטה 
>והברורה היא שהלימוד והידיעות בתורה, בתלמוד ובפוסקים שהצדיק קבלת התואר 
>"רב" אינו מספיק בשביל לזכות בכבודם של הבריות, אלא מעשיו בלבד של אותו 
>תלמיד חכם הם שמצדיקים את הכבוד הראוי לתת לאותו תלמיד חכם.  לכן, מותר 
>וחובה לבזות רבני בבל בגלל מעשיהם הרעים למרות תלמודם הרב.  העיקרון הזה 
>כבר נאמר בפרק ג', משניות י"א-י"ב של פרקי אבות:  "רבי חנינא בן דוסה 
>אומר:  כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקימת, וכל שחמכמו קודמת ליראת

*--*חטאו, אין חכמתו מתקימת.  הוא היה אומר:

>כל שמעשיו מרבין מחכמתו, חכמתו מתקימת, וכל שכחמתו מרבה ממעשיו, אין חכמתו 
>מתקימת".
>
>על בסיס הבנה זאת, נוכל עכשיו להתחייס כראוי לנושא כבודם של תלמידי חכמים 
>ולכבד את אלו שמגיע להם כבוד ולבוז לאלו שלא מגיע להם כבוד.  אותו רב ראשי 
>לצה"ל הינו פושע שלא רק הכשיר את התועבה של הגרוש והעקירה, אלא ביזה את 
>רבו, הרב אברהם שפירא, שליט"א כאשר לא ציית לפסקו.  לרב וייס מגיע נידוים

*--*וחרמות ולא שום כבוד.

>
>
>הרב וייס ביזה כבודם של הקדושים הנטמנו בחולות גוש קטיף כאשר הוא עסק עם 
>פקודיו ברבנות הצבאית בעקירת קברי ישראל.  על מעשיו אין סליחה וכפרה 
>ונדרשת חוצפה גדולה מאד להופיע בלוויה של קדושים כמו יהודה גרינפלד, הי"ד 
>ולצפות שישכחו האנשים ממעשיו הנפשעים והבוגדניים.
>
>
>אולי הרבנים הנכבדים יעשו פעם חשבון נפש ביניהם ואז יתכן יגיעו למסקנה שכל 
>הסבל של עם ישראל והעיכוב בגאולתנו נובעים דווקא
>מרוב הכבוד שלקחו לעצמם על חשבון כבודו של מקום.           
>
>