| נשלח ב-16/8/2006 22:01 |
 |
| |
האם מובטח שמדינת ישראל לא תושמד ?
האם מובטח מבחינה דתית שמדינת ישראל לא תושמד ? זו שאלה תיאולוגית, ניחוש של דרכה של ההשגחה העליונה בהיסטוריה.
זו גם שאלה סוציולוגית, על האופן שבו תופסים הזרמים השונים במדינת ישראל, הדתייים ואף החילוניים, את השתלבות המדינה באמונתם (והרי אף חילוניים רבים מצהירים שהם מאמינים במושג המעורפל "נצח ישראל"), ומה תהיה תשובתם לשאלה הזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:12 |
|
| |
זו לכל לראש שאלה ריאל-פוליטית, ולמה שלא נדון גם באספקט הזה? ניתוח מתוך בחינה אסטרטגית עולמית.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:18 |
|
| |
גם מי שסבור, כמוני, כי מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה (=התחלת תהליך הגאולה שמובטח לנו בדברי הנביאים והתורה) ייאלץ להודות כי אין שום הבטחה כזו שלא ניתנת ליפול.
גם בבית השני האמינו שהוא ישרוד, אם גם לדורות ניסו לפרש שידעו שזה לא יהיה כך. ובוודאי שבבית הראשון לא האמינו שהוא יפול, גם אם מצאו אחר כך רמזים בתורה שהוא לא יחזיק מעמד לעולם.
אז מדוע שהמדינה, שאפילו לא בנתה בית מקדש, תהיה חסינה בפני נפילה?
מצד שני, אין להכחיש, לדעתי, שקיבלנו רמזים משמים שהמדינה היא מתנה עבורנו, היהודים. ומי שרוצה מוזמן לעיין ב"קול דודי דופק" להרב סולוביצ'יק להסבר מלא מדוע.
אבל גם לפי שיטה זו, אני חושש מאד שאם לא נהיה זכאים, נאבד מה שקיבלנו.
ויש כאן כמה בעיות:
א. לא זכאים זה לאו דווקא במצוות במובן שבין אדם למקום, אלא גם במצוות להיות חכם, להגן על עצמנו, לא להפקיר את עצמנו, ועוד. כלומר, מבחינה בטחונית.
ב. אנו כולנו ערבים זה לזה. זה לא יעזור שיש צדיקים גדולים שלומדים תורה ומוסרים נפשם על המצוות. יש חשבון של כלל העם. אולי צדיקים כאלו מעכבים את רוע הגזירה, כפי שאמרו על ר' אלעזר המודעי בימי בר כוזיבא.
די בטיפש אחד במקום הלא נכון, כמו בראשות הממשלה, כדי לסכן חיים של מיליוני יהודים ואת קיום המדינה.
ג. האם אנו הדתיים והחרדיים זכאים? האם אנו משקיעים במקום הנכון? אין לי ספק שאנו משקיעים הרבה. יש דברים שאנו מחמירים בהם ביותר. אבל האם אין אנו נכשלים, בה בשעה, בעבירות מן התורה? (ולא אאריך, והרוצה יקרא מה שכתבתי במקומות אחרים, כגון דרשה לתשעה באב במהדורת כל כתבי בפורום הזה).
אשר על כן, התשובה שאני חושש מפניה היא שאין לנו שום הבטחה. והכל לפי מעשינו. כולנו כאחד. לטוב ולמוטב. ומשמים ירחמו עלינו ויפתחו את ליבנו ודעתנו לטוב ולא על ידי ייסורים.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:22 |
|
| |
האם יש הבטחה כלשהי שהיקום יתקיים מחר בבוקר?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:29 |
|
| |
גו"ג
מתורף שאלתך ניכר שאתה סבור שלהעלות מחשבה על כך שיתכן שמדינת ישראל תפסיק להתקיים זהו אבסורד. מעניין למה אתה חושב כך.
לדעתי יש סבירות מאד גבוהה שבעוד 20-30 שנה כולם, גם בארץ וגם בעולם יהיו עסוקים בעיקר בשאלה איך לסגור את הבאסטה תוך מינימום נזקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:41 |
|
| |
לא הבנת אותי נכון, מציץ. כוונתי היא ששום דבר אינו מובטח. לא ראיתי בשום מקום שהקב"ה התחייב לקיים את היקום לנצח, וממילא גם לא כל מוסד אנושי שהוא.
לגבי הערתך השניה, זה נושא לדיון האסטרטגי שהציע אמרי בינה, אבל נראה לי שהפורום הזה אינו המקום לדיון כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:41 |
|
| |
מייציץ,
לא אומר שאתה לא צודק, אבל אזכיר שאת אותן טענות חשבו רבים גם לפני 20-30 שנה, ועוד יותר לפני50-60 שנה. כמובן: אופי הסיכונים והאתגרים משתנה וקשה להשוות מצב למצב.
שמעתי מאנשים ששמעו מן החזו"א את הערכתו הנודעת לפיה המדינה לא תחזיק יותר משש שבע שנים.
תוקן על ידי - שנרב_נ - 16/08/2006 22:44:09
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:45 |
|
| |
גם וגם,
יש משהו על זה בסוף פרשת נח, כזכור.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:45 |
|
| |
מה המקור לדברי הרב הרצוג בזמן מלחמת העולם השנייה ש"מובטח לנו שיהיו רק שני חורבנות בא"י"?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:51 |
|
| |
נדב
אתה בהחלט צודק, אף אחד אינו יכול לנבא איזה דבר לא צפוי יתרחש וישנה את הכל . לפני 20 שנה דיברו על הסכנה הדמוגרפית , ואז הגיעה העלייה הגדולה מרוסיה. אבל אין גם טעם לדבוק באמונה המיסטית שתמיד יקרה משהו כזה.
זה מעורר שאלה אחרת והיא איזה שליטה יש בכלל על מה שיקרה בעוד עשרות שנים והאם יש משמעות כלשהי לתכנון לטווח ארוך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:51 |
|
| |
בוקר טוב
במילה אחת:
לא.
אמנם לגבי עם ישראל -
ידועים דברי רס"ג, ודברי הרמב"ם באיגרת תימן -
וזו ההבטחה והברית כי לא יחליפם באומה אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:54 |
|
| |
נדב
החזו"א אמר 'לא תהיה מדינה' ואף אחר שקמה והוא נשאל על נבואתו ענה 'אין' ! מה שאולי מייתר את שאלת האשכול.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:55 |
|
| |
זה מה שקרה גם לנבואות הזעם של מלתוס שניבא רעב המוני והתפוצצות אוכלוסין שהולכים להתרחש או טו טו. לאחר זמנו התרחשו שינויים גדולים שעיכבו את התהליכים הנ"ל , עם זאת ההגיון שבסיס דבריו לא הופרך וכיום באיחור של מאה וחצי , שבים ודאגים בגלל עניינים אלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 22:58 |
|
| |
נדב,
הפסוק בפרשת נח אומר "עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף לא יחלופו". כל עוד יהיה עולם, הוא יתקיים לפי הכללים האלה; אבל אם לא תהיה ארץ, זה סיפור אחר. גם בריתות שונות בנביאים מתבססות על אותו עקרון: "כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני, כן יעמוד זרעכם ושמכם". אין שמים וארץ - אין זרע ושם, וכן כל הבטחה הקשורה למלה "לעולם". והרי יודע אתה מאמר חז"ל על בריאת עולמות וחורבנם.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 23:03 |
|
| |
מציץ,
למיטב ידיעתי דוקא לא שבים ודואגים. אם איני טועה, תחזיות האו"ם מדברות על התיצבות האוכלוסיה על כדה"א במחצית השניה של המאה הנוכחית. קיימות בעיות אחרות - הזדקנות האוכלוסיה, השפעות ההתחממות הגלובלית ועוד - אבל לא צפוי רעב גלובלי. מלתוס, אגב, לא חזה את הגלולה וגם לא את השפעת תהליך העיור על תכנון המשפחה. הוא גם לא העלה בדעתו את ההתפתחות בחקלאות בזכות מיכון, טיוב הזנים וחומרי דישון והדברה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2006 23:37 |
|
| |
אשת מנוח:
"לו חפץ ה' להמיתנו לא לקח מידינו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת".
|
|
|
|
|
