|
|
| נשלח ב-18/8/2006 03:57 |
 |
| |
<מי שלא ישב בארץ כי לא היה יכול לעשות זאת, כדוגמת ר' אלחנן, ודאי שאין עליו אשמה, ולא עליו
אמרו שאין לו א-לוה">
רעיון דומה ישנו בקשר לקבורה בא"י למי שהיה גר בחו"ל, כהסבר בדברי רבי בר קיריא:
"רבי בר קיריא ורבי לעזר הוון מטיילין באיסטרין. ראו ארונות שהיו באין מחוצה לארץ לארץ. אמר רבי בר קיריא לרבי לעזר: מה הועילו אלו? אני קורא עליהם "ונחלתי שמתם לתועבה" בחייכם, "ותבואו ותטמאו את ארצי" במיתתכם (ירמיהו ב,ז). אמר ליה: כיוון שהן מגיעין לארץ ישראל, הן נוטלין גוש עפר ומניחין על ארונן, דכתיב "וכפר אדמתו עמו" (דברים לב,מג).
ראה http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/beshalah/are.html
הערה 4
תוקן על ידי - נישטאיך - 18/08/2006 4:24:33
 עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2006 09:54 |
|
| |
קעלמער
עכשו אתה יודע...
כמובן, עצור חושבים אינו משמש רק עבור התכלית של חלק מן הראשונים שכתבו בו. מה שכתבתי
היה בעיקר מליצה, אם גם בעיני הוא העיקר.
מציץ
לא הבנתי.
התואיל להסביר?
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2006 14:50 |
|
| |
מי צדק? שאלה מעניינת.אכן,נתגלגל עם המציאות של עולמנו השפל.אף איש ההלכה גופו הכיר (5 דרשות) בכך שבעניין זה הקב"ה פסק לטובת העם היושב בציון כעובדה בעלת משמעות.
כיצד נהג הגרי"ז? אני לא לגמרי סגור על פרטי הביוגראפיה של הגרי"ז זצללה"ה (הפרט הרלבנטי: האם תקופת שווייץ קדמה או אחרה את עלייתו ארצה? פרט טריביאלי שאין בעיה לברר...). קראתי שעל בתו שהתחתנה בחו"ל הוא הקפיד מאד עד כדי ניתוק הקשר עמה עד שעלתה.
אזרוק לוגיקה בגרוש ואומר שממה נפשך טיעונו לא הופרך: א. אכן לא היה חורבן עד כה,למרות שניתנה למשחית רשות לחבל לא פעם ולא פעמיים. ב. לחולקים עליו מבית מדרשם של החזו"א והגרי"ז הטיעון לא יכול להיות מופרך קודם ביאת גוא"צ, מחמת שלשיטתם טרם היה בניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2006 17:17 |
|
| |
[מיכי,
אני לא בטוחה ששייכת בזה החלוקה לתמימות ופלפול. לענ"ד, החלוקה ל"ריבוניוּת" ו"גלותיוּת" (ולא בהכרח בתוספת הקונוטציות השיפוטיות של הציונות) שייכת יותר. את שאומר איש ההגמוניה, השייך בכל מאודו ל"רוב" (לפחות מבחינה תודעתית), לא יאמר לעולם איש המיעוט (פיזי או תרבותי, ובכל מקרה - תודעתי), וההיפך.
במקרים רבים (וראה למשל סוגיית הבבלי ע"ז יז-יח), איש המיעוט, מלמד עצמו להשתמש בכלי התחכום והפלפול כדי להינצל ממקומות שאיש הרוב לעולם לא ייקלע אליהם. יש שקוראים לזה "כוחם של חלשים" (או לעתים - "כוחן של חלשות"...). יש רבים/ות שהיו מעדיפים הזדמנויות לפיתוח כוחות אחרים.]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2006 17:35 |
|
| |
אמשלום,
אחר בקשת המחילה,השלכת החילוק בין ריבוניות לגלותיות לעניין הלמדנות שיצר הרב שכטר מהסיפור אינה ברורה לי. ברם, היא עושה רושם מספיק מעניין בכדי לבקש ממך את ביאורו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2006 17:37 |
|
| |
אמשלום,
כאשר דיברתי על תמימות לא התכוונתי לדבריו של הרב הרצוג. התכוונתי לפלפוליו של הרב שכטר שעוסק בתשובת הגרי"ז (=כך מקובלני מבית אבא: כשיורים יש לברוח) כאילו היתה זו תשובה הלכתית עמוקה. היה כאן חידוד, שאמנם מבטא הרבה מאד מאד עומק ביחס להבדל בהתייחסות של שני הזרמים, אבל לעסוק בו ברצינות בלי להעיר מאומה בהקדמה זוהי תמימות לעילא.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2006 17:40 |
|
| |
מיכי,
הבנתי. תודה על התיקון.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2007 04:05 |
|
| |
הרב יוסף קלנר מהמכינה בעלי (תלמיד מובהק של הרב טאו) כתב בספרו : "פלורליזם פנטיזם כלליות" כי לו יצויר שישוב עמ"י לגלות זאת הפרכה של התורה- הוא לא אמר זאת על המדינה. וכששאלתי ת"ח מזרם זה האם יתכן שבגלל א"י השלמה נגיע למדינה דו-לאומית, אמר שזה אפשרי אבל לא פוטר אותנו ממצוות ישוב הארץ
|
|
|
|
|
