ואיי התחתנו איזה כייף..ש** עכשיו מה עושים..

בס"ד

"מאמר זה אינו קשור ישירות לשידוכים אך הוא בא להזכיר לאלו מבינינו שבשידוכים את הצדדים הלא נעמים הקשים שבחיי הנישואין"


בשעטו"מ לאחר יגיעה רבה, תפילות, ובכיות רבות. זכינו לקבל את אשר רצינו.
בן זוג שמח, מצחיק, פתוח, עם הצ'ופצ'יק בדיוק כמו שאנחנו רוצים...
אני יחסוך לכם את כל התהליך...
זהו התחתנו היה ממש יפה ושמח...עכשיו כבר מתחילים לסדר את המתנות מתנה מתנה במקומה
סידרנו את "כל" (כמה כבר יש לזוג הצעיר) החפצים במקום שנראה לנו.
זהו אנחנו מגרדים את אחרוני הנצנצים מהחופה.
זהו תם עבר לו החודש של ההתרגשות שמחה וכייף.
עכשיו גם השלמנו שבוע שינה, כדי להתאושש מכל מה שהיה חסר לנו.

אני בחור ממוצע, ולא קיבלתי נדוניה מספקת בשביל לשבת שבע שנים וללמוד בשקט,
אשתי ג"כ אישה צנועה וחסודה, באה מבית בהתאם, רגיל, ממוצע, לא משהו מיוחד.

עברו להם שלשה חודשים, מתחילים להכנס לשגרת חיים.

אך אבוי, אחרי החתונה לא הכל שמח, ולא הכל קל, ואלוקים לא מזרים מזומנים לבנק שלנו,
גם האושר לא בא ברגל.
עברה תמה לה שנה ראשונה, נולד לנו ילד, הילד הראשון, איזה שמחה איזה כייף.
כל הסבתות, שכנות, דודות(זוכרים אותם..?את אלו ששיגעו לכם את השכל מתי כבר תתחתני..) מחמיאים

עבר לו עוד חודש, הילד כבר יודע לצייץ, הוא עדיין חמוד..אבל חמוד מצייץ. ודורש טיפול, כבר לא כל שעה מחמיאים לך שהוא חמוד(זה לא אומר שהוא לא חמוד).
אוקיי בדיוק לנקודה הזאת רציתי להגיע.
נולד לנו ילד עכשיו מה. היצור דורש טיפול, ועוד יותר גרוע הוא לא נותן לנו לישון בלילה.

וכאן אני יביא ציטוט של שיחה בין שני בני זוג.
אחת בלילה. שקט. ...פתאום רעש עולה מאי שם..אה כן זה התינוק..אבל מה הוא רוצה, לפני שעה האכלתי אותו, החלפתי לו טיטול, אפילו נתתי לו שוקולד ...טוב נו..משה קום !! הילד בוכה...דורית, אבל זה לא תורי הלילה, זה תורך, מה פתאום תורי, הרי אתמול אתה יודע מי קם בשבילו בחמש בבוקר.
טוב, נו, אבל את יודעת שאני צריך לקום מחר לעבודה מוקדם בבוקר והבוס לא אוהב שאני מאחר..
וכך זה נמשך ונמשך, בסוף הילד כבר מתייאש וחוזר לישון ..ורק הזוג ממשיך לריב מי יקום בשבילו עד שהם מחליטים פתאום הם שמו לב שהתינוק הבין שהוא עושה בעיות..(איך הוא לא הבין את זה לפני כן)

בהתחלה זה טיטולים ואוכל אחר כך זה גם גן וממתקים
אחר כך זה גודל והילד לא סתם ילד הוא דורש הרבה תשומת לב
וכך הלאה והלאה

זהו תם הסיפור היפה..עכשיו חזרה למציאות.

כל הסיפור הוא רק תינוק אחד. אבל אני סמוך ובטוח שאתם רוצים יותר מאחד, לפחות שתיים, אם לא שלוש, ויש כאלה שכל מה שה' ייתן להם הם ישמחו (הווי אומר 12 ומעלה).

עכשיו לענייניו:


במקרה של התינוק (זוכרים..?) החשוב הוא שלא להתווכח, ועוד יותר חשוב זה שלילד לא יחסר בגלל שאנחנו לא סגורים על עצמינו באי אילו נושאים.
כשהוא תינוק זה רק טיטול ואוכל,
כשהברנש גודל זה אוכל וצומי.
כשהוא כבר ממש גדול זה כבר דורש זמן הקשבה לפעמים חום ואהבה(אנשים אל תשכחו את זה גם כשהילד בן 12 ומעלה הערה אישית חשובה) ולא תמיד הוא בוכה כשיש לנו זמן, ולא תמיד קל לנו עם הקריזות שלו, ובדיוק עכשיו הוא בחודש של דכאון, נכון שזה יעבור לו..אבל זה יעבור לו רק בעזרתכם האם אתם מוכנים לזה ?? גם כשהדברים לא יעברו כ"כ מהר וגם כשהם יהיו קשים במיוחד..

תזכרו מהויכוחים שלכם, הילד מפסיד !! היום זה אוכל מחר הוא יפסיד את הצומי שחסר לו וכו' והתסכול רק יגדל. מה זה שאלוקים הביא לכם ילד שבדיוק היום כשאני מפוצצת עבודה הוא נזכר שהוא צריך אותי. זה גם חלק מההתחייבות של אחרי החתונה.



האם פעם לפני השידוך, לפני הכל, ישבתם וחשבתם ברצינות, מה זה חתונה, מה קורה אחרי שנגמר החודש הראשון..השנה הראשונה והמאושרת ..מה זה אומר ילדים, מה זה אומר התחייבות, אם כן שתפו אותנו מה חשבתם ואיך חשבתם.

מה לדעתכם חשוב, ומה לא, מה יקרה ונצטרך לעשות סדר עדיפות כי אי אפשר שתי דברים..?מה יקרה ויתחילו ויכוחים בבית.עצבים וכו'. (בעז"ה שלא יקרה לאף אחד)

אני מקווה שזה יתפתח לדיון ולא רק יתקבל כמאמר יפה(או לא יפה)

מקווה שכתבתי והסברתי את עצמי יפה



נ.ב. הדוגמאות ודמויות, הם שמות ודוגמאות שעלו לי לראש באקראי ואין בינהם שום קשר למציאות. 

נ.ב.נ.(נוסף) אני מקווה שזה יתפתח לדיון ופחות יתקבל כמאמר.

אם זה שווה משהו אז כל הזכויות שמורות למנהל הפורום.

וודאי שזה העיקר שצריך לחשוב בפגישות עם הבחור/ה שיושב/ת איתנו.

האם הבחור/ה יתנדבו לקום לתינוק שבוכה??
או שתמיד רק צד אחד (אותו צד) יצטרך לעשות את זה??

מאיפה נחייה (מבחינה כלכלית)??
האם לבחור או לבחורה יש עבודה?
האם הבחור והבחורה לומדים וההורים צריכים לממן הכל?
ועוד יותר מיזה - מהי רמת החיים בה נחייה?
האם המשכורת תתאים לרמת החיים?
מהם הדברים שלא נחשבים מותרות? (למשל, האם רכב זה מותרות?)

השאלה היא איך מבררים את זה?
האם שואלים את הצד השני שיושב מולנו באופן ישיר?
ז"א מתארים לו כל מיני מציאויות שיכולות לקרוא בחיים,
ושואלים אותו מה הוא היה עושה ומה הציפיות שלו מהצד השני?
או שזה נשמע לא טוב??
ופשוט צריך להתרשם מהאישיות של הנמצא מולנו, ולקרוא בין השורות?

בס"ד

עוז והדר אלו סיטואציות שאין לטאטא מתחת לשולחן ו"לקרא בין השורות " כדברייך כי מדובר פה בפרטנר לכל החיים.

חייבים לבוא בשאלות האלה של תינוק שבוכה ולראת איזה אחריות ייקח בן הזוג במצב הזה וכמה .לתאר לו

גם את המציאות של "לו יצוייר שיש קשיי פרנסה האם אותו אחד ייטול יותר חלק בכך או שעדין יפיל זאת על האישה

או לחילופין על הוריו, ימשיך להיות בכולל ועוד כהנה וכהנה שאלות. אין מה לעשות זה חייב לבוא לדעתי באופן

ישיר ברגע שהפגישות מגיעות לשלב רציני כשכבר מובן מי הבן אדם שיושב\ת מולך ואתם מכירים טוב.אין ספק שחייבים

להתרשם מהבחור\ה מבחינת כריזמטיות יוזמה תכונות נפש מידות וכו' ובכך אפשר להבין במידת מה את מידת הרצינות של

אותו\ה בחור\ה אבל זה כלל לא מספיק ולדעתי התרשמות בלבד מתוך האישיות ומתוך כך להסיק מסקנות ועל סמך זה

להתחתן זה כמו להזיז לצד כל בירור אחר שחשוב כדוגמת המשפחה,ההורים וכו'. אני אולי קצת מגזים בהשוואה מסכים עם

זה אבל ככה אני רואה לפחות את הדברים.

בס"ד


באמת!!!

נכון.די לצרה בשעתה מי יודע מה ילד יום......  

אספר לכם...  האחרונה ששמעתי עליה, ספרו לי שהיא משתלטת על 8 זאטוטים  בבת אחת (כולל להכין להם אוכל, טיטולים, וכו') וסך הכל היא בת 18!

אכן זו נקודה טובה לברר בשידוכים. 
אם אין לה במשפחה צוציקים, תשאלו איך היא עושה ביביסיטר.

צבי, בחורה שמשטלת על 8 זאטוטים בבת אחת - מגיעה לרוויה עוד לפני החתונה, היא מגיעה מותשת! בחורה צריכה להגיע עם מצבורים ולא לאחר שכבר התנסתה בכל החוויות של עקרת בית לפני החתונה. (ברור שיש בזה נקודות זכות רבות, צריך בירור גם על שאר הפרטים)

הי,

בחור ישיבה,
אתה צודק.
אבל איך עושים את זה? זה מסוג השאלות שברור שאם בחור/ה רוצים למצוא חן
הם בטוח לא יגידו משהו שיפליל אותם, לא? למשל בסיטואציה של התינוק הבוכה שתארת.
אתה מצפה שהבחורה תגיד לך: 'לי אין כח לקום, אני חושבת שאתה תצטרך תמיד לעשות את זה' ???

ועכשיו באמת, אני חושבת שהאישה צריכה לקום ב-80% מהפעמים, כי היא יודעת יותר איך לטפל ויש לה גם את הכלים. אם צריך להניק (שזה קורה בכל לילה), אז ...
ומה אתה חושב?


אסטרונאוט:
אתה סתם מנסה לחפש בסיפור כל מיני דברים...
לא מדובר על שלושה חודשים..
כתוב בפירוש:
עברה תמה לה שנה ראשונה, נולד לנו ילד, הילד הראשון, איזה שמחה איזה כייף.

יום טוב לכולם!!!

בס"ד

שלום לכולם

אני לא מבין משהו, למה דברים כאלה הם בגדר "הפללה " לדעתך? הרי אם שניים באמת רציניים הם מסתמא לקחו

בחשבון ששאלות כאלה יעלו על השולחן, אבל יש צד לומר שדברייך מוצדקים הרי בכל זאת יהיו כאלה שלמרת הכל

ייפחדו או משום מה לא יגיעו בהכרח לדבר על כאלה סיטואציות. אפשר לומר שלמעשה כל מקרה לגופו וכל זוג ואיך

שמבינים אחד את השני ומתוך כך יגיעו לברר את הדברים. אבל כמו שאמרתי קודם אלו דברים שחייבים בירור!! לכן,

במקרים שהוא\היא מפחד\ת לומר משהו שיפליל אותו\ה יש להתחיל לקרא את הבן אדם בין השורות ולהתרשם ומתוך

כך להתחיל להסיק דברים (בתור התחלה כמובן וכמה שאפשר)...ואם עדין יש אחרי אותה התרשמות דברים שנותרו בלא מענה ,אין ברירה אלא לשאל ולבדק

את זה באופן הכי ישיר שיש. וכך נראה לעניות דעתי

ולגבי מה שאמרת, ואני מפחד שיתחילו לצעק כאן שוביניסט או משהו  , אבל אכן מצד מסירות וטיפול  של האישה

עדיף שהיא יותר תהיה זאת שקמה, אע"פ שאודה שזה יהיה מאד נחמד אם בני הזוג יחלקו זאת ביניהם, רק שמכל מקום

נשארה האישה בעדיפות ראשונה

וכמו שנאמר "ועצת ה' (רצון ה' ש-)היא (כן  האישה!) תקום!" חחחח (סתם.. ושלא תפגענה בנות הפורום)

יום טוב לכולם 

צר לי דבש,
אבל הצלחת לגוע בנקודות שאנשים בורחים מהם כמו מאש ( ולא מעודף שכל או מידות... )
ציטוט:
"האם פעם לפני השידוך, לפני הכל, ישבתם וחשבתם ברצינות, מה זה חתונה, מה קורה אחרי שנגמר החודש הראשון..השנה הראשונה והמאושרת ..מה זה אומר ילדים, מה זה אומר התחייבות, אם כן שתפו אותנו מה חשבתם ואיך חשבתם. "

לא. לא . ועוד פעם לא.
אנשים לא חושבים בכלל! לא ברצינות ולא סתם.... הם פשוט ל א רוצים להכניס את עצמם לעול המחשבתי הזה .... הם מעדיפים לנוח על זרי האירוסין המיובשים המדיפים ריח של ספריי עיצוב,
הם מעדיפים לחשוב על חתונה כעל סרט הוליוודי --  שם לעולם לא מראים את הימים הרגילים שטופי התמודדויות וסתם שגרה לא זוהרת בכלל.
הם מעדיפים להתפלסף בצורה עמוקה האם לקנות בכסף ה"עודף"  ( מהמתנות כמובן..) מערכת סטריאו או לבלות בחיק עיר או ארץ אטרקטיביים.
הם מעדיפים לחלום על כך שהאהבה ביניהם תשאר לנצח... וגם הם יוכלו לכתוב רומן חיים מלא סערות ורגש ...
אבל עד הפרק של השיא! כי אח"כ שום סופר לא ממשיך לכתוב. ( למה לקלקל את הפנטזיה ?! )
הם מעדיפים שהכל ילך חלק כמצופה וכידוע (?) בלי שום מהמורות, ואפילו יש להם תכנון מפורט מה הם רוצים ומתי הם רוצים שזה יקרה להם.
 וזהו בעצם..... תמצית ההזיות של הזוג המאושר ( לנצח, לא נשכח ).

חבר'ה , לא אבוש אם אומר שאף אני אישית הייתי מאחלת לעצמי כאלה פנטזיות....
אבל מה לעשות, שהחיים לא מאפשרים לי זאת!
לפחות החיים של אנשים טובים ואהובים שאני מכירה וליבי מייצר עליהם!

בואו ונגיד במילים עצובות: נישואין זה מערכת שכובלת אותך אומנם בכבלים של זהב.... אך עדין כבלים!

וברצינות....  אל דאגה! יש אור בקצה המנהרה:
כשיודעים על כל הדברים האלה מראש, שמוכנים לחיים האמיתיים באמת ( ויש הרבה דרכים לכך ) 
ובונים קשר עם "הפרטנר שלנו לחיים" על בסיס של תקשורת בינאישית מצוינת וגישה בריאה -
החיים יכולים להיות באמת יפים ( ואני טיפוס סופראופטימית מטבעי ) אני מאמינה בזה .
וכל מקרה וכל סיטואציה שלא תהיה - כאשר יש את הביחד + חוכמת חיים + אמונה בה'...
אפילו יום של חול מתנגן כמזמור!

מה שלנו רק נשאר... שום דבר כמעט,
משהו מיזערי.. ממש פיצפון,
להתכונן לחיים !

בחור ישיבה,

זה ממש מגוחך לשאול: "את חושב/ת שיש לך כח להתמודד עם לקום כל לילה לתינוק?"
מה יענו לך? "לא, ממש אין לי כח לזה??"
ברור שהתשובה תהיה: "בוודאי, איזו שאלה? בשמחה!!"

טוב, בא נאמר שאפשר בכל זאת לשאול את הצד השני, ואם הבחור/ה לא חשב על זה אף פעם,
הוא יתחיל לגמגם.. ולא תהיה לו תשובה ברורה, ויראו את זה.
וכנראה ככה יהיה בעוד נושאים רציניים אחרים,
שהרי כנראה שהצד השני לא חשב בכלל על החיים שאחרי
וזה טוב - להביא את הצד השני לחשיבה הזאת..

ו- האלי,
ככל שמתגברים יותר שזה אומר, יוצאים מגילאי ה-19 לכיוון ה-20
וככל שמתקדמים ל-21, (לבחורות)
בעיקר אחרי שכבר יוצאים מהמסגרת,
וכל החברות נשואות,
ורואים קצת יותר את העולם,
כבר אין התלהבות כ"כ מחתונה, מסתכלים על כל נושא ההצעות-שידוכים-חתונה בעיניים אחרות
אז... חושבים יותר, נפגשים יותר, לפעמים מתחילים לחשוש קצת מחתונה..

יום טוב.

עוזוהדר,
אכן אני מסכימה חלקית עם מה שאמרת.. עם החלק הזה שזה נפוץ יותר בגילאים יותר צעירים...
אבל באמת התכוונתי גם למבוגרים ...  ( יש מקרים שהשכל לא גדל עם הגיל )

את לא מכירה אנשים מבוגרים שחיי הנישואין תפסו אותם לא מוכנים בכלל ....?!

אוקי , זרים ומלמלות זה רק במשל -
אבל יש אין ספור דברים שבאמת מדמיינים אותם לא נכון.
שחושבים שלהתחתן זה עוד אקט שיש לעשות בחיים, מסוג הדברים שאתה עושה V
עליהם ומשוכנע כי סיימת את המשימה....
ושאפשר לעשות אותם מבלי להתכונן.. ולבנות עצמיות חזקה בשביל לשרוד בהם...
וכמו שלא יעלה על הדעת שמישהו יתקבל לאוניברסיטה מבלי לעבור מבחני סף ופסיכומטריים למיניהם,
וגרוע מכך, להכנס ללימודים סדירים מבלי לשלם את שכר הלימוד - למה חושבים שזה כך בחיי הנישואין??.


להסביר לך כמה זה לא נכון? נראה לי מיותר.

איך אמר לי איזה בחור שחצן אחד:
מה עושים כזה עסק .....?
מה יכול להיות, אז מתחתנים.
מקסימום....
זה כמו שאתה אוכל אבטיח - עד שאתה לא פותח, אתה לא משוכנע שזה טעים...
ואם זה לא... אז זורקים ומחפשים אחר....

 - - -המומים? אני כבר לא.

אם יש כזה זילות בממסד הנישואין, למה מישהו מתפלא שבתים קורסים או חורקים במקרה הטוב...
וקצת בינה לאלף את כל המועמדים לנישואין - זה בכלל לא מיותר.
( גם אם גילאיהם נוסק ל 30...)

... תוקן על ידי - האלי - 23/08/2006 17:00:35

בס"ד

האלי הכנסת אותי לדכאון עמוק..........

אמנם צריך להיות ריאלי ונשואים זה אתגר זה מחויבות, עמידה בקשיים וכו'  זה עצם החיים.
אבל.....   עם הכל החיים לבד גרועים פי כמה!!!!!

לא נותר לי אלא את אמרתו של מיודענו ישפאי

"קחו את החיים באיזי אחרת החיים יקחו אותכם באיזי!!"

אוקיי כמה הבהרות
דבר ראשון צודקים פה כמה כתבתי רק את הצד הקשה אבל זה בכוונה כי אם הייתי כותב את הצד היפה שכולנו מכירים אז לא היה טעם למאמר.
ולכן אני אגיד שיש גם צד יפה בנישואין(מעבר למצווה) יש צד מאד יפה כל הנישואין זה דבר יפה אבל יש לפעמים קושי לא רוע, קושי, ולפעמים זה קושי רב ולזה אני רוצה שיהיו מודעים.

נערת בזק אני ממש לא רווק מתקדם

עוז והדר זה לא רק איך מבררים זה גם השאלה איך אני עצמי אתפקד בכזה מצב.

צבי דיה לצרה בשעתה..אך הפעם כשהשעון יחלוף השעה הבאה תהיה מאד כואבת (עלולה)

האלי,

אני באמת המומה!
ככה בחור אמר לך?
זה ממש כמו בתרבות החילונית,
מתחתנים ואם לא מסתדר או שמוצאים בן/בת זוג אחר,
אז מתגרשים.

זה ממש לא הדרך הדתית-חרדית להסתכל על כל מוסד הנישואין.
הבחור הזה פשוט בורח ממחוייבות.
ויש לי שאלה: מה ענית לו? או שלא ענית בכלל?

נכון, יש גם שכל שלא גדל עם הגיל.
אבל גיל וניסיון עושים את שלהם. ואם היינו עושים סטטיסטיקה, כנראה שיותר מבוגרים (גיל 23 ומעלה) מאשר צעירים חשבו ברצינות על הנושא.

אל תשכחו שר"ח אלול נכנס עוד מעט,
זה הזמן להשתפר, לפני יום הדין!!!

הנושא באמת טעון ורציני , ובזמן השידוכים לא חושבים על זה או שמנסים קצת לברוח מזה
וכשנגיע לזה ב"ה... אז ניסתדר
אני זוכרת פגישה שלי אם איזה בחור שאמר מפורשות שהוא יהיה מוכן לקום בלילה
היתי בהלם הסמקתי כולה יצאנו פעמים וכבר ככה הוא מדבר
(כשסיפרתי לחברה היא אמרה לי יקום למה ??? אמרתי לה לתינוק אני יודעת ???)
אם כבר מתי אתם חושבים שזה הזמן הנכון ביותר לשאלות מהסוג הזה ? תוקן על ידי - שושו999 - 23/08/2006 19:19:54