מקום לימודי הבחורה-כמה השפעה לשידוכים?

בס"ד
המורה 11 שאלה בקשר לישיבת מיר עכשיו אני רוצה לשאול שאלה
מה דעתכם אם בת חרדית תלך ללמוד במכללה כמו קרית אונו או במכללה של הבת של הרב עובדיה.. או כל מכללה חרדית אחרת????..
אני לא מדברת על מכללות בסגנון מזרוחניק אלא על מכללות שהן די חרדיות.. האם תסכימו לצאת עם כאלה בנות? או שתפסלו על הסף?..
ברור שכל בת מושפעת מהמקום שהיא נמצאת בו ובסה"כ היא רוצה להיות אקדמאית.. אינני מדברת על לוסטיג כי יש לו שם  שמוטל בספק...יש לי ספציפית שאלה על המכללה בקרית אונו ועל השניה בירושלים של הבת של..
אשמח לדעת תשובה!

זה לא משנה איפה הבחור/ה לומד/ת!!!!!!!!

שנה בשידוכים חשבתי ככה - והיום ב"ה אני שמח שהשתחררתי מזה, זה כ"כ רע.

הרי מה שחשוב באמת זה מי הבחור/ה באופיו!

הבעיה היחידה היא סטיגמות. וזה תלוי מאיזה רקע אתם באים.

יכולה להיות בחורה יראה ושלמה במכללה ומאידך בחורה שכולה ריקנית בוולף.

בערך מצטרף לדעתה האישית של חולמת בהקיץ.

ובעצם למעשה יוצא שמי שנמצא במקום בעל נתונים סטטיסטיים טובים (ישיבה טובה) יכול להרשות לעצמו לדרוש פגישות אך ורק עם בנות ממקומות בעלי נתונים סטטיסטיים טובים.  לא מובטח לו שימצא בחורה טובה, אבל לפחות אומרים שיש סיכוי טוב יותר.

גם בשאר המקומות יש בחורים ובחורות טובים וטובות.

הסתכלות קצת אחרת:

בכל מקום יש בנות טובות ופחות טובות.  במקומות המצויינים בשמם, הבנות ה'פחות טובות' משתדלות להראות טובות, ויש סיכוי ליפול שם בגדול.
לעומת זאת במקומות הנורמליים קל יותר להבחין בין טובה ללא טובה, ופעמים וזה בכלל לא מוסתר.

הולך לחתוך עגבניות.

אם סיימת עם העגבניות....
יש לי עוד נקודה להוסיף למה שאמרת..  ( ואני מסכימה עם כל מילה )
במקומות המצויינים בשמם, לא רק שיש סיכוי לפול בגדול תחת מסווה ה"שם" של הסמינר
אלא גם הסף כניסה אל אותם סמינרים מצויינים מוגבל רק למי שיש נתוני סביבה , משפחה ופרוטקציה
"מצויינים" ....  בלי שום קשר לטיב הבת באמת.
ע"ע ועדות קבלה למיניהן.

מה שנשאר לבנות הטובות באמת בלי שום ערכים מוספים אחרים זוהרים, זה הסמינרים הפחות
מובילים. ושם - הן צריכות להוכיח את עצמן באמת!




.

אני המשכתי במקום שכאשר אנשים שאלו אותי לאן אני הולכת ועניתי להם הם קצת עקמו את הפרצוף.

האמת היא?שממש אבל ממש לא אכפת  לי,תמשיכו לעשות פרצופים כמה שבא לכם.

הלכתי למקום ההוא וההוא כי לא בא לי להיות מורה,ולא בא לי לעסוק בחינוך מיוחד,אלא דוקא בא לי על תואר, בשדה שהכי קרוב למה שמעניין אותי,

מה נראה לכם?שיש לנו,החרדיות,את כל האפשרויות האקדמיות??

התשובה היא לא!ואם אני הייתי הולכת ללמוד מה שאני הייתי באמת רוצה ללמוד זה היה צריך להיות דרך אוניברסיטה,ומשום שאני לא רוצה ללכת לאוניברסיטה,הלכתי למקום לימודים דתי,

ובעז'ה אני מקווה להתחתן לבחור שבאותו ראש כמוני,ואני לא מצפה מבחור מפונוביז' שיקח אותי לאשתו,כי זה לא אותו סגנון,


לכן,
מה השאלה כאן בעצם?אם בחורים יצאו איתך,כן או לא משום שאת במכללה?קריית אונו?הבת של הרב עובדיה?

אם את הסגנון שלו אז הוא יצא איתך,אם היית רוצה בחור מפונוביז' או משהו כזה בנוסף לתואר,אז היית הולכת להמשך של לוסטיג,גם אם שדה הלימודים שם הוא לא בדיוק התחום שלך,כי מה לעשות שאנחנו חייבות להקריב קצת בשביל לשמור על צביון בלה בלה בלה בלה....

עצוב,אבל נכון

ודרך אבגד,

יש עגבניות גם בשבילי?

שלום,

אתוש,
כנראה שאת לא מכירה את המוסדות עליהן דיברת, אז אסביר לך:

לוסטיג זה במתכונת של סמינר, זאת אומרת: רב-מנהל, מחנכת, ושיעורי קודש עם מרצים-רבנים,
מה ששונה בין זה לסמינר רגיל הוא שלימודי החול הם בכפוף למכון לב, משתדלים להביא מרצים כמה שיותר דתיים-חרדים, אבל יש גם כאלו שלא.

לגבי שני המוסדות האחרים:
המכללה של הבת של הרב - שמעתי עליה, אם זאת המכללה החרדית שלומדים בה מעבדה רפואית, אז אני מכירה משם מישהי,
אין לי מושג, אם יש שם לימודי קודש, ואם הבת של הרב דואגת למסגרת רוחנית כלשהי, ואם יש תקנון ובקרה על הבנות שמתקבלות.
בכל מקרה, לגבי הבת שאני מכירה, אז היא לא חרדית, אולי חרדלי"ת, גם בהשקפות.

קרית אונו - אין שם לימודי קודש, למעשה אין שום פיקוח רבני על המקום.
אני מכירה משם די הרבה בנות, בשביל לקלוט את הסגנון ומה שקלטתי הוא:
שרב הבנות שם הם ספרדיות דווקא (אין בזה שום פסול, זה רק מראה על סגנון מסוים), שהתחנכו במוסדות בית יעקב וחרדיים אחרים, אבל... כיום הם לא כ"כ חרדיות... בלשון המעטה. ז"א, יש שם בנות חרדיות שהתקלקלו.
אחת מהבנות שהכרתי, הולכת עם רבע חצאית (מעל הברך ואפילו יותר מיזה), מעשנת, ונראית כמו..
ושאר הבנות שהכרתי הם חרדיות שהתקלקלו, אבל לא ברמות כאלו.

קרית אונו בהחלט לא מומלץ מבחינה רוחנית לבנות צעירות, מיד אחרי תיכון, שצריכות עדיין מסגרת.
זה מתאים לכאלו שכבר עברו סמינר נורמלי וצריכות מקצוע.

עזר כנגדו:
צודקת, באמת כל האנשים פה בפורום כותבים כל הזמן שלא משנה להם מקום הלימוד וכו'
זה סתם דבילי להגיד ככה. כי ברור שמקום לימוד אומר על הבחור/ה,
אמנם לא כל הבנות שלמדתי הם בדיוק באותו סגנון, אבל יש קו מעצב, יש משהו משותף.
בא נגיד את זה ככה: אף בחור משערי יושר לא מתאים לתפרח, ואף בחורה מסמינר וולף לא מתאימה למכללה בקרית אונו..
מניסיון, הסטיגמות עובדות, העובדות והסטטיסטיקות מדברות בעד עצמן..

אנטי כולל:
נכון, המכללה בבית וגן ומכון טל שייכות לציבור הדתי-לאומי.
הבנות הדתיות-לאומיות שלומדות שם (בעיקר במכללה בבית וגן) הם בנות ממש טובות,
במכללה בבית וגן, מחנכים להתחתן עם בני תורה ולהקים בתים תורניים.
אבל- בנות חרדיות שהולכות לשם, זה מראה על קלקול מסויים.
כי הם חושבות שבמסגרת הזאת, הן ירשו לעצמן יותר דברים.
לגבי מכון לב - חוץ מיזה שהרוב שם שייכים לציבור הדתי-לאומי, גם הבחורים החרדיים שלומדים שם, לא מתאימים לבחורה שמחפשת בחור ששואף ללמוד אחרי החתונה הרבה שנים. [ כי הוא הרי מעוניין לעבוד].
אבל בחורה שמחפשת בחור שבמילא מתכנן לצאת לעבוד, שנה או שנתיים אחרי החתונה, אז למה שלא תיקח מישהו ממכון לב. יש לי חברה שמחפשת בחור ישיבה שהייעוד שלו זה לצאת לעבוד אחרי החתונה בשלב מוקדם, אבל לא מוכנה לשמוע על מישהו ממכון לב, אלא רק בחור ישיבה, לפי דעתי אין בזה שום היגיון.. להיפך, אם את רוצה שבעלך יעבוד, אז הוא צריך כמה שיותר מהר מקצוע ביד, אם כך, למה שלא יילך למכון לב עוד לפני החתונה? סה"כ מכון לב זה מסגרת שלומדים בה כל הבוקר תורה.
למה שילך אחרי החתונה למכון לב, ולפני החתונה יישב במיר ויבוא כל יום הביתה??

כיום במקביל למכון טל יש את מכון דעת לחרדיות בירושלים ויש גם את מכון לוסטיג ברמת גן - (בדיוק אותו תואר של מכון לב)
במקביל למכללה, יש את מכללת-סמינר אופקים - שם אפשר לקבל בדיוק את אותו תואר (B.ed)
במקביל למכון לב, אגב יש את מכון נווה, לגברים חרדיים, לימודי ערב.
ויש גם עוד מקומות שקיבלו הכרה של מכון לב, אז למה לרעות בשדות זרים??

אבגד והאלי
יש משהו בזה שבחורה מסמינר טוב, לא צריכה להוכיח את עצמה.
אבל בחורה מסמינר לא טוב, הרבה פעמים גם לא מוכיחה את עצמה, כי דבק בה משהו מהמקום הלא טוב שהיא נמצאת בו.
איזה סיבות לא מוצדקות יכולות להיות שבת לא מתקבלת למקום טוב ובפרט לסמינר (אחרי תיכון)?
אני מכירה בת אחת שלא התקבלה בגלל שהם מצביעים ש"ס, אבל אחרי התיכון התקבלה לסמינר מעולה.

בחור ישיבה
באמת צריך לברר על כל אחת, כי אולי יש כאלו שלומדות במקום, אבל הסטיגמה שיש על המקום לא מתאימה להם.
גם אני למדתי במקום שיש עליו הרבה סטיגמות, וכשרואים אותי אומרים לי: "וואי, את למדת ב... אני בהלם, בכלל לא נראה [בגלל שאני נראית חיצונית יותר צדיקה מהסטיגמה]", ויש עוד הרבה בנות כמוני.. נכון, שיש כאלו שבאמת מתאימות לסטיגמה.
היו לי מקרים בודדים שבחורים לא רצו לשמוע בגלל שלמדתי ב-X, ואפילו לא ניסיתי לשכנע, כי אני מחפשת בחור פתוח, ז"א שמוכל לברר גם על בנות מהמקום בו למדתי.
מניסיון, כשביררתי על בחורים שאמרו לשדכן/ית שהם נמצאים בישיבה מסוימת בטעות או לחיזוק הישיבה [והיו כמה כאלה], התברר שהם לא ממש נמצאים שם בטעות..

שיהיה לכולם שבוע טוב, חודש טוב, ומקווה שהועלתי מניסיוני האישי.
[סליחה על האריכות]

אני לא מסכימה איתך בביקורת שלך על מוסדות מסוימים,לא על מה שאמרת על מכללה,לא על מה שאמרת על קריית אונו

עוזוהדר -  סקירה מעולה.

תיקון קל בקשר למכון לב ומכון נוה:
למכון נוה ניתן להתקבל רק מגיל די מבוגר (מה שמונע (כמעט) הצטרפות של בחורים חרדים רווקים למקום).
לכן האופציה היחידה שנשארת למי שרוצה ללמוד מקצוע אקדמי עם אוירה תורנית היא בכל אופן מכון לב.

הי אנטי_כולל,

למכון נווה מתקבלים בחורים מגיל 23 (לא יודעת אם דווקא רק נשואים)

תתאפק קצת, תלמד עד גיל 23 בכולל, אל תהייה כזה אנטי כולל.

עד גיל 23 זה לא כ"כ הרבה.

גם בישיבות 'הסדר' לומדים עד גיל זה, וכידוע, היום כל בחור דתל"ש ממוצע הולך ל - 'הסדר'

בהצלחה!

תיקון קטן:

דתל"ש=דתי לשעבר,ז"א שבישיבת הסדר כבר לא ימצאו אותו. כנראה התכוונת לדת"ל.

לגבי ההתאפקות:

לא יודע אם חשבת על זה, אבל בחור שמתחיל ללמוד בגיל 23 (ואם הלך לישיבת הסדר, או נשאר בכולל למשך שנתיים זה כבר נהיה משהו באזור 24-25) מסיים את לימודיו גיל 27-29 [ובמקרים נורמליים אף עם מס' ילדים].
בגיל זה עליו להתחיל לחפש עבודה (ללא נסיון) ועד שמתחיל להסתדר בצורה הראויה לשמה עוברות להן עוד כמה שנים.

לעומת זאת - בחור שהתחיל את לימודיו האקדמיים (כמובן - במקום של תורה) בגיל 18-20 [אם זה במסגרת הצבא (עתודה) - אדרבה] יוכל להתחיל את חייו בצורה טובה יותר , וללא קשיי פרנסה וטרדות מיותרות. כמובן שאין זה פוטר אותו מהצורך בלימוד תורה ומחיים כבן תורה!

ותאמיני לי -  ראיתי ורואה אני בחורים טובים מאוד (ואפילו יותר מאחיהם אשר בעולם הישיבות...) אשר עשו הצעד הנ"ל ומצליחים ב"ה הן במישור הרוחני והן במישור הגשמי.

כל קרובי האקדמאים, התחילו את לימודם בגיל 23+, זה לא כ"כ נורא.
אחד מהם התחיל בתור נשוי.
אפשר לעבוד גם בתור סטודנט.

כל בחור חילוני לא מתחיל את לימודיו לפני גיל 21 , אחרי 3 שנות צבא ובדר"כ גם הולך לטיול.
כך שזה לא כ"כ נורא.

לא הבנתי איך הגעת לגיל 25??

בכל אופן  הרבה הצלחה.