ו''פניות אישיות'' היא אחת התכונות של הערב רב, שנמצאת כמעט בכל אחד מאיתנו בדור עקבתא משיחא.
אהבת רשעים או ידידות איתם גם מדבקת בתכונות הערב רב כמו שכתב הראי"ה קוק ז"ל באורות הקודש ג'', עמ'' שלד: "מי שחסר לו החוש של שנאת הרשעים, יוכלו התכונות, המעשים והדעות הרעות, להידבק בו ולפגמו." - דהיינו אפילו אם לא היה פגום קודם לכן.
ומי היום לא מחובר לרשעים בעסקים שונים ?
הגדרת ה''ערב רב'' כיום זה לא במובן הפיסי -היינו קבוצה בעם ישראל -
למרות שהמטרה באמת היא להפרידם מישראל ע"י בחירה שלהם במעשים,הוצאת תכונותיהם מהכוח אל הפועל.
אם היו הערב רב מחוץ למחנה ישראל בצאתם ממצרים (כנחש מחוץ לגן-עדן)
והיו מובדלין גשמית מישראל ביוחסין, הרי שמאז חטא העגל (חזרה על חטא עץ הדעת), הספיקו להתערבב בתוך ישראל בנשמותיהם, גלגול חטא עץ הדעת (ערב-רב בגימט''''=דעת).
והכל על מנת שישראל יפרידו את הטוב שבהם ע"י תהליך זיקוק טבעי בגלות הארוכה לאחר חורבן ביהמ"ק שמאז לא הקפידו כלל ישראל על יוחסין, ובגלות לכל אחד מישראל שיש בו תכונות ערב-רב יש בחירה חופשית בזכות תהליכים כמו אמניסיפציה ושיוויון זכויות ליהודים, אם לדבוק בקליפה ולהיפרד מישראל או להישאר יהודי בתנאי-גטו.
וגם במדינתנו יש חופש ליהודי להיות עבד ליצרו, או בן חורין ע"י התעסקות בתורה ובמצוות, וכבר היו רבים כאלה ש''יצאו בשאלה'' למרות שיצאו ממשפחות מיוחסות להפליא ומדרבנים אחרים לנהוג כמוהם, ויש כאלה שנשארים בדת מתוך אינטרסים וגם הם סוג של ערב-רב.
מאידך אפשר בהחלט להבחין באנשים שתערובת הערב-רב שבהם בטלה בשישים או באלף ואחרים שתערובת זו לא בטלה כלל. כמו כן יש אנשים שמונהגים על פי היסודות של הערב רב שנמצאים בתוכם, ויש אנשים שלא נתנו ליסודות הרעים הללו אפשרות לצמוח ולהשפיע עד שכמעט אינם ניכרים כלל.
וגם לחלק מהערב רב בדרגות כאלו או אחרות יש בחירה בדקות אם לעשות תשובה ולהיפרד מהצד של הקליפה ע"פ ''הלשם שבו ואחלמה''.
וכל העניין הזדווגות של ישראל קדושים עם הערב רב הוא לטהר את ניצוצות הקדושה שהיו בהם ולהפריד את הטוב מהרע,
כך שהרע ישאר מחוץ לישראל ללא חיות משל עצמו כי הקליפה של הערב רב יונקת מן הקדושה
והכל ע"י תהליך הבחירה החופשית בגלות המתמשכת שהזכרתי.
וכותב אור החיים ז"ל בבראשית א"
" והנה ידוע הוא כי בעוונותינו הרבים הרבה ניצוצות של קדושה הוטבעו בתוך הקליפות, וגם הרבה ערב רב נשתקעו בתוך הקדושה כאומרם בספר תקוני הזוהר הקדוש (בתיקונא שתיתאה) ומעורבים רע בטוב וטוב ברע, לזה צריך כביכול להבדיל הטוב מהרע והאור מהחשך אשר נתערבו, והנה ידוע כי הקליפה חיותה היא יניקתה מהקדושה דוקא, וזולת זה אין לה חיות, ולכן אז בהבדיל ה'' את האור שהיא הקדושה ונשאר הרע מובדל ואין לו מקום חיות לינק ממנו ממילא יבטל, וזה הוא אומרו (זכריה יג ב) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, כי ידמה לקציצת האילן ממקום יניקתו ושורשו אשר יונק ממנו שיבש ולא יצלח עוד ולא ישאר כי אם האור הטוב.
http://www.kaduri.net/Index.asp?CategoryID=131&ForumID=33310