|
|
| נשלח ב-15/7/2008 13:27 |
 |
| |
אפיק
אפשר ועוד איך אפשר, כשזוג חיי יחד עשר עשרים וחמישים שנה, סימן שהם מכירים לעומק את בני זוגם!!!
וכן אצל חברים, שהם חברים טובים הרבה שנים. אין משחק בזה, בלתי אפשרי לשחק כה הרבה זמן.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 14:39 |
|
| |
ירוחם,
האם תוכל להסביר לי מה זו לדעתך "הבנה אמיתית"?
אני מצידי לא מדבר על הבנה פונקציונאלית (לדוגמא: "כשאני אומר לה שהיא השמינה אז היא נעלבת", "כשאני מבקש בנימוס אז היא נוטה להקשיב ולמלא את בקשתי")
אני מדבר על הבנת נפשו ופנימיותו העמוקה של האדם.
דבר שכזה דורש מאמצים כבירים, סבלנות, כנות, אומץ בהיחשפות הדדית...
לדעתי חיים משותפים אינם ערובה לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 14:57 |
|
| |
אפיק
גם אני מדבר אך ורק על הבנת נפשו ופנימיותו של בן או בת הזוג,
החיים בכללותם ובעיקר ביחסים בין בני אדם צריכים מאמצים כבירים כנות וכד'.
חיים משותפים הם באמת בתחילתם מאמץ אדיר וקשה, אבל שווה כל רגע,- לאחר שרואים את התוצאה, של המאמצים הללו.
לאחר המאמץ והקושי הגדול, האדם מגיע לקיום המלא מבחינה רוחנית של הפסוק, והיו לבש אחד,
ויש גם שלא רק ברוחניות משתווים, אלא גם במראה החיצוני, בדפוסי התנהגות, אוצר מילים וכ' ממש בשר אחד.
אבל לפני כל זאת חייב להיות עצכ"ח,-- לפני שמדברים או מגיבים או עושים, עוצרים- כאן= פה ומיד, וחושבים, וחושבים וחושבים, ורק אחר כך אפשר להמשיך וללכת.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2010 00:50 |
|
| |
שאלה מצויה מאד
אני חושב, שאם אתה יכול לתת לילדים שלך, סיפוק גדול בחינוך שלך, מבלי שיהיה להם שום צורך לרעות בשדות אחרים, אז כמובן שאין בכלל שאלה..
אבל בדור הזה הסקרנות לא כל כך קטנה, ולכן קשה לשמור את הילדים סביב חינוך כזה או אחר - יהיה אשר יהיה, אלא אם כן מדובר בציבור ובבית שמקנה את הכל, מבלי לדבר הרבה, וכמעט וזה לא מצוי, לכן צריך להשתדל ללכת בין הטפות, על אף שבוודאי צריך להחדיר את החינוך המקובל עליך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 03:05 |
|
| |
לחבר פורום מסויים בבקשה לעיון,
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 13:11 |
|
| |
בשולחן שבת השבת
דיברנו בן השאר על השמש כמה זמן חיים יש לשמש במערכת השמש שלנו, וכמובן שזה לא רלוונטי לנו כהיום ולא במיליוני שנים הבאים, ואז אומרת לי
בתי הקטנה: אבא אחרי שמשיח יבוא נחייה לעולם,
אני: הסברתי לך כבר מהי המושג משיח,
בתי: רק אתה אומר כך, אף אחד לא חושב כמוך,
אשתי לוחשת לי: אתה רואה הן חכמות יותר ממך,
אני: עכשיו אני בטוח שהיא בתי באמת, כך אני אוהב אותה יותר, לא מקבלת את דברי כמובן מאליו,
תוקן על ידי maxmen ב- 24/07/2011 13:22:06
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 18:46 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | בשולחן שבת השבת
דיברנו בן השאר על השמש כמה זמן חיים יש לשמש במערכת השמש שלנו, וכמובן שזה לא רלוונטי לנו כהיום ולא במיליוני שנים הבאים, ואז אומרת לי
בתי הקטנה: אבא אחרי שמשיח יבוא נחייה לעולם,
אני: הסברתי לך כבר מהי המושג משיח,
בתי: רק אתה אומר כך, אף אחד לא חושב כמוך,
אשתי לוחשת לי: אתה רואה הן חכמות יותר ממך,
אני: עכשיו אני בטוח שהיא בתי באמת, כך אני אוהב אותה יותר, לא מקבלת את דברי כמובן מאליו,
|
|
כמה מסכנים הילדים שההורים שלהם עושים נסיונות על גבם.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 19:10 |
|
| |
כמה מסכנים הילדים שההורים שלהם עושים נסיונות על גבם.
כמה שאתה צודק באמת רחמנות על הילדים שהוריהם מוליכים אותם למחוזות חזויים
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2011 19:16 |
|
| |
מתוך הקישור הנ"ל
""למה היו אנשים שהצילו יהודים?" הוא שואל. לדבריו, במחקר שבדק את הרקע והחינוך שקיבלו אלו שעסקו בהצלת יהודים התגלה ש"הדבר הכי מובהק היה שהם לא חונכו באווירה הסמכותית הרגילה ששלטה בימי האופל ההם בגרמניה. כי אם אתה אומר לילד מה לחשוב, אתה הופך ילדים לצייתנים. וכך הם עלולים לחיות בעיוורון מוחלט ולהיגרר כמו עדר. הם יהיו הרבה יותר פגיעים לסיטואציות בעייתיות.
"ההגנה האינטלקטואלית הטובה ביותר", על פיו, "היא לפתח בילדים אחריות מוסרית וזאת על ידי פיתוח חשיבה בלתי תלויה". הוא סבור שעל המבוגרים, הורים ומחנכים, מוטלת החובה לעשות זאת. הוא מספר על עשרות בתי ספר בבריטניה שבהם משולבת תוכנית פילוסופיה; לדבריו, הוכח שהתוכנית הצליחה להעלות לא רק את הידע אלא גם את רמת האינטליגנציה. שלא לדבר על הצלחה בלימודים. לו מאשים את בתי הספר שאינם משתתפים בתוכנית כזו בכך שהם מונעים מילדים את הזכות שמגיעה להם. בעיניו, הורים הגורמים לניוון מחשבתי של ילדים דומים להורים הסינים שהיו שמים בסד את רגלי הבנות בעבר, כדי שלא יצמחו ויתאימו למושגי היופי והתשוקה של הגברים"
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2011 15:14 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | | ועם זאת ברוך הבא אל הפורום! שאלת שאלה גדולה ביותר, שאני מתחבט בה, ובוודאי איני טועה לחשוב שכולנו מתחבטים בה. וכל אחד ופתרונו. הילדים הם האוצר היקר ביותר שיש לנו, ולא לחינם הם נחשבים לפקדון בידינו. וצריך שלא נזיק אלא נועיל. נראה לי שכדי לנתח את השאלה כיאות, יש לעמוד על כמה הנחות שעומדות ביסודה. א. האם יש ערכים ואידיאלים לשאוף אליהם בחינוך, שניתן לכללם במה שכינית "עצכ"חיות"? ב. האם יש דבר אחד מתאים לכל? ג. האם האב העצכחי יכול לכלוא את רוחו ולעשות לפי צרכי הילד? נראה שהצעד הראשון הוא לברר מהי אותה עצכחיות. וזה אינו פשוט כלל, כי אין המיימוניות דומה לוטואיות, ולא שתיהן למיכאיות, או כל שיטה אחרת שבאה כאן לידי ביטוי. יש מכנה משותף מינימלי שמאפשר לנו לכתוב יחד, והוא הנכונות להידבר, ולנסח דברינו בצורה אינטלקטואלית, ולראות תועלת בהפיכת המובלע למפורש, והמפוזר לשיטתי. אבל בדברים רבים אחרים לא ברור אם אנו מסכימים בינינו. על כל פנים, דומה שרבים מבאי הפורום הזה מסכימים שהחינוך החרדי של היום, ברובו הגדול או כולו, מנוגד למה שאנו מיישמים בחיינו הפנימיים, הוירטואליים, אם לא בחיי המעשה ממש. ב. האם זה מתאים לילדים? ואולי זה בעצם הכרחי להם? ואולי יש ילדים שזה טוב להם ואחרים שלא? אילו היינו שואלים את הרמב"ם, למשל, האם אין תשובתנו כתובה לפנינו, כי רק מעטים הם ראויים להיות יחידי סגולה. ולגבי השאר אפשר שלא ראוי לגלות יותר מדי. אך מצד שני ניתן לטעון, וזו גם דעתי, כי מה שאנו מונעים היום מהציבור, ומה שאנו להפך נותנים לו, הוא באמת טעות ולא רק ליחידי סגולה אלא לכל. וכפי שכתבתי מאז ראשית ימי הפורום הזה. ראוי אם כן לחפש מהו המכנה המשותף שאותו יש להעביר לילדים, ובאיזה גיל, וכך להתוות דרך חינוכית. וכבר היה אשכול שבו העליתי את השאלה הזו, על דמותה של ישיבה ועל דמותו של בית ספר. אבל הדברים נותרו ללא תשובה ועיון של הרבים. לינקי? ג. אחת המיגבלות שאיש הרוח חייב להתחשב בהן היא הסביבה. בין שכניו, בין המורים בבתי הספר של ילדיו, ובין אשתו וילדיו עצמם. הרי מצאנו אחד מן האמוראים שבשעה שרצה שישמעו לו בביתו, סיפר להם שהגיע מכתב מארץ ישראל ובו הפסק שהיה לפי דעתו. ושינה מן האמת כי אחרת לא היו מקבלים ממנו. ומה שאפשר להסביר לילד בגיל מבוגר לא יהיה אפשר להסביר לילד צעיר מדי. ויש דברים שאם נאמר אותם לילד, והוא יבין אותם, הם עלולים לגרום להתנגשות עם הסביבה. והילד אינו חסון כמו האב (ומי אומר שהאב חסון כפי שהוא מאמין). *** התויתי כאן קוים כלליים בלבד לשאלת השאלות שלנו. ויבואו אחרים ויוסיפו. בין מן המקורות, והם רבים. בין מנסיון חיינו, והחכם לומד מאחרים, ובין מכל אשר חנן ה' את הכותבים כאן. ויחד אולי נזכה משמים ללבן סוגיה זו כראוי שהיא בנפשנו ובנפש עם ישראל שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו |
|
המכנה המשותף שיש לחברי הפורום שאתה קורא לו מינימאלי, לאור מה שקורה בחברה החרדית כיום, הייתי אומר שהוא קרוב יותר למקסימאלי מאשר למינימאלי . עצם העובדה שאנשים יכולים להביע את דעתם בחופשיות היא תופעה נדירה בחברה החרדית. רק חבל, שהם אינם יכולים לומר את דעתם בחופשיות גם כשהם אינם מסתתרים מאחורי הניק. ואין לי אלא להביא ציטוט מתוך המאמר " עצור! כאן מחליטים". מתוך אתר העיתון החדש ויהי אור: הטרגדיה היא שהשיח התוסס והסוער הזה נעשה רק כשהם מסתתרים מאחורי ניק. הפחד מהאצבע המאשימה של החברה החרדית משתק את אומץ הלב לכל מי שרוצה להמשיך לגדל את ילדיו על פי ערכי התורה. ואת זה העיתון בא ורוצה לשנות. אסור לנו לחיות כאנוסים ואסור לנו להידחק לקיר ולהתבייש בדעתנו השפויה. אדרבה עלינו להיות גאים ולשאת בגאון את הדגל, מותר לנו לחשוב אחרת. כאשר יותר ויותר אנשים יבינו זאת, ממילא השוט המפחיד של החברה החרדית ילך ויתקצר. כל מי שמעז להיות קצת שונה, לחשוב קצת שונה, לדבר קצת שונה, כל אלה יודעים בדיוק על מה אני מדבר. ורוב האנשים הקוראים את המאמר הזה, יודעים בדיוק על מה אני מדבר. הרי מי כמוכם, האנשים החושבים והשפויים בחברה החרדית, משלמים את המחירים הכבדים מנשוא, נגזרת הכרחית של שיטת החינוך המכונה בחז"ל מיטת סדום. אותה שיטה שגינו אותה חז"ל לרוב, הכופה על כולם לנהוג בשיטת העתק הדבק ולהוות שטאנץ של פס יצור תעשייתי. קהילות שלמות בטוחות שזו מצווה דאורייתא לרדת לחייו של כל מי שמעיז לסטות מהתלם ולהביע דעות אחרות. ראו סקווירא, תפרח, הרב אמסלם ועוד. עלינו להבין, כי אם המצב ימשיך להידרדר, והשוליים הקיצונים והאטומים בחברה החרדית, ימשיכו להיות הקרון שגורר אחריו את כולם לעבר המדרון, הרי אתם תהיו הראשונים לסבול מכך. המחיר ששילמתם עד עתה, הוא כאין וכאפס לעומת המחיר שתשלמו בעוד עשור. כי מיום ליום ומשנה לשנה, זה רק הולך ומחמיר. הרכבת הדוהרת נגררת אחר הקטר הקיצוני, וכדי לעצור זאת, כל החרדים השפויים, חייבים לקום וללחוץ על הברקס.
|
|
|
|
|
