וועדות קבלה למוסדות חינוך

לאחרונה מתפשטת והולכת התופעה של וועדת קבלה/ ועד הורים לנושא קבלת תלמידים למוסדות חינוך.

התופעה שהתחילה בסמינרים התפשטה אף לגני הילדים ובישובים החדשים והצעירים היא התפתחה למימדים של מגיפה, הן בכמות הועדות והן ברף שלא מפסיק לטפס "מעלה מעלה".

אינני מתייחס כאן לקטע העדתי השוה דיון בפני עצמו, אלא יותר למה שנקרא "מודרנים".

במבט עצכ"חי ראשון מדובר בתופעה הראויה לכל גינוי. הן מההיבט העקרוני והן מההיבט המעשי, וכן בגין השחיתות שהיא כנראה מקור העניין שלא לדבר על התוצאה המושחתת של פגיעה אנושה בהורים וילדיהם.

מאידך, אולי זכותם של הורים לקבוע עם מי ילדיהם ישהו במהלך היום, גוברת על כל תוצאה בעיתית שהיא פועל יוצא הכרחי מרצונם האמור. מה גם שחלק מהמסורבים מרויחים את לחמם ביושר כאשר הם מתלבשים/ מתנהגים כרצונם, ועליהם לשלם את המחיר. 

לשאלה הרבה פנים. כמו, מה דעתם של הגדולים בעניין? ומדוע דעתם אינה מתקבלת? האם עצם העובדה שהועדות בדרך כלל מחמירות הרבה יותר מדעתם הידועה של רוב הגדולים היא ההוכחה האולטימטיבית שמדובר במשהו לא ראוי שמניעיו אינם טהורים?

לבסוף, מה הסיבה שהמגיפה כל כך מתפשטת? בגלל הרכב האוכלוסיה ההומוגני במקומות החדשים? השעמום הממלא את ישותם של חלק מאברכי הכוללים החובשים את ספסלי בית המדרש מתוך אילוץ? אולי תופעת "ההתכנסות" הכללית של הציבור החרדי היא הגורם? לאן נעלמו כל אותם אלפים ששלחו  את ילדיהם מתוך בחירה ל"בתי ספר" ולא לתתי"ם?
לא מיציתי ולו חלקית את הנושא, אך גם מה שנכתב מספיק לעורר דיון רציני.

א. לא ברורה לי הנחת המוצא שהמצב בפועל, הוא בניגוד לדעת ה'גדוילים'. זה נראה לי יותר בתור תירוץ שמנסה לשמר את יפיפותה של החרדיות הצרופה המאויימת מהשויון הכפרני של העולם הלא חרדי (שאף הוא רחוק משלמות, אבל ודאי שהמצב שם טוב בהרבה מהחברה החרדית). כך נוצרת לה הטענה שהחרדיות האמיתית - הגדוילים - הם נגד האפליה, אלא שהציבור לא נשמע להם. בדומה לכך, כל פעם שיש גילויי אלימות בחברה החרדית (ובעניין הזה גם בחלקים מסויימים בציבור הסרוג), עולה טענה דומה שזה לא על דעת הרבנים.

המבחן הוא מה קורה היכן שלרבנים הגדוילים יש שליטה: האם בישיבות שראשיהן נחשבים לגדוילים יש יותר ספרדים מאשר במקומות אחרים? האם הגדוילים יתייחסו בשויון נפש למי מצאצאיהם שינשא לספרדי/ת?

ב. האשמים העיקריים במצב הזה הם החרדים הספרדים. בהינתן שהחברה החרדית היא גזענית כלפיהם בהגדרה, הדרך להילחם בכך הוא להפסיק ולטפח את מודל ההתבטלות בפני החרדיות האשכנזית כמייצגת את המודל התורני העליון.

ממללא

כפי שציינתי, עיקר הדיון נסוב לא על השאלה העדתית שהיא קיימת בהחלט, אך על הבעיה החדשה של ה"מודרנים" וכאן באמת לא ברורה לי דעתם של הגדולים.

ממללא,
אתה מניח שישנה התבטלות מלאכותית, ולכן אתה קורא להפסקתה. אבל אולי דווקא ההפסקה היא שתהיה מלאכותית? אולי ההתבטלות נובעת מזה שבאמת הישיבות האשכנזיות טובות יותר (ולכן רוצים להגיע דווקא אליהן)? האם לדעתך אלו רגשי נחיתות שנוצרו סתם ללא רקע של ממש במציאות? אני בספק רב.
כמובן הטענה שיש להבדלים הללו שורשים גנטיים/עדתיים היא טענה אחרת. הם יכולים להיות גם תוצר של נסיבות וכו'. כמובן שההכללה האשכנזית שממשיכה את ההנחה הזו כלפי כל פרט גם היא בעייתית מאד. ובהחלט יש מקום לדון על מחוייבות למחוק את הפערים. אבל כל אלו הם נושאים לדיון אחר.
 

ממללא,

כשאתה מטיל אחריות על החרדים הספרדים, אתה מדבר על ציבור החרדים הספרדים או על ההנהגה הספרדית? כל מי שמכיר פחות או יותר את הביוגרפיה של הרב עובדיה יודע שהוא בנו של גאלי החנווני משכונת בית ישראל שנאלץ להתמודד עם בני הרבנים (אליהו וניסים?) ולכבוש לו מקום של כבוד בפורת יוסף של שנות ה30 כדי להפוך לרב - אותו לא הטרידה האירוניה המרה שבנו הבכור של הרב ונכדו של החנווני עזב את "פורת יוסף" כדי שלא ללמוד יחד עם בניהם של חנוונים....הוא המשיך במדיניות "אני את שלי היצלתי" גם עם בניו האחרים. כשנוכח לדעת שהרמה נמוכה יותר בתלמוד התורה הספרדי, לא היסס להעביר אותם לתלמוד תורה אשכנזי...

ובכן, איך ינהג הציבור החרדי ספרדי אם לא כמו מרן הרב עובדיה?

תוקן על ידי - riv - 06/09/2006 20:42:19

ממללא,
[א] אתה צודק לגמרי. ר' ליפקוביץ' מבני ברק מודה בכך בפה מלא (בנוסח 'מקובלנו מרבותינו', הוא הנוסח הרגיל לטיהור שרצים). מרבותיו הוא קיבל שיש לדקדק עד קוצו של אחוז במניין התלמידים הספרדים במוסדות שתחת השפעתו. אוי לרבותיו ואבוי לו, תחי''ם שאין בהם דעת.
[ב] לו יהי.

ר' מיכי,
כשמגדירים מראש הצלחה ומצוינות לפי מידותיהן של הישיבות האשכנזיות, ברור שהספרדיות (האותנטיות) תפגרנה אחריהן. לעומת זאת בבדיקה לפי בחנים אחרים בהם לישיבה ספרדית כמו פורת יוסף עדיפות מובנית, המצב יהיה הפוך. כך למשל בידיעת תנ''ך, בדרשנות, בשפה עשירה, בהיכרות עם מדרשי חז''ל, בהכשרה לפסיקת הלכה, באנושיות פשוטה וביכולת לתקשר עם 'העם' דהיינו עם בני אדם אחרים שלא חבשו את אותו ספסל שחוק בבית המדרש שלי. בעצם נדמה לי שבכל הפרמטרים הרלוונטיים הישיבה הספרדית הישנה עדיפה, להוציא את הלמדנות העקרה שבישיבות האשכנזיות. אז למה רודפים הספרדים אחרי הישיבות הנ''ל? המונח המדויק בספרות המתאימה הוא 'הפנמה של דיכוי'.

BT
הואיל והחשיבה הלמדנית האשכנזית דומה יותר לחשיבה המדעית המודרנית.

בי טי,
או הפנמה של דיכוי (קל מאד לדבר על כך כתירוץ שמציל את השוויוניות הפוסטמודרנית הקדושה אפריורית), או הכרה בצדקת הנחותיו (גם אם לא בצדקתו). כנראה שתנ"ך ודרשנות כבר לא ממש מצליח למלא את המצברים לבחורים אינטליגנטיים.
אני מעדיף תמיד ניתוח ענייני ולא ניתוח פסיכולוגי, אף שלפעמים שניהם יכולים להיות נכונים.
הדוגמא שכבר הבאתי כאן פעם: מישהו חוזר בתשובה. חבריו החילוניים שואלים איזה משבר הוא עבר ומה גרם לו לעשות זאת. הם מתרכזים במישור הפסיכולוגי. לעומת זאת, חבריו החדשים, הדתיים, מסבירים שסו"ס הוא גילה את אור האורות של האמת ונטש את היצרים (=ששייכים למישורים הפסיכולוגיים כמובן). מה קורה למי שחוזר בשאלה? בדיוק הפוך כמובן (רצה להתיר לעצמו את העריות וכדו').
האמת היא ששני מישורי ההסבר נכונים. כל אדם פועל הן ממניעים ענייניים, פילוסופיים, והן ממניעים פסיכולוגיים. השאלה היא במה להתרכז. מי שרוצה לברוח מביקורת על עמדותיו ודעותיו, מתרכז מטבע הדברים במישור הפסיכולוגי. הדתייים שרואים יוצא בשאלה מסבירים שהכל יצר, ולא ח"ו שיש בעיות בעולם הדתי ובהשקפה הדתית שיש להתמודד עמן. וכנ"ל לאידך גיסא.
על כן גם בנדון דידן, אני מעדיף להתרכז במישור הענייני ולא במישור הפסיכולוגי. ולכן גם לנסות ולפתור את הבעייה במישור הזה (ולא כהצעותיו של ממללא שלדעתי אינן מתמודדות עם המציאות אלא תולות אותה בהפנמה של דיכוי, בלי לומר זאת במפורש).
אגב, לסיום אוסיף כי בעולם האשכנזי ישנה נסיגה (בעיניי) לכיוון הספרדי, שכן יש שם תופעת פוסט-אינטלקטואליות ופוסט-למדנות בכמה מישורים. עוד מעט לא יקבלו אשכנזים בישיבות ספרדיות, ובא לציון גואל. אני כבר עכשיו מודיע שאני לא מתכוין להפנים את הדיכוי הזה.

בעל בעמיו,
אם אתה צודק, ויש קשר בין מה שמתחולל בחוץ, בעולם האמיתי, לבין שיטות ודרכי הלימוד בישיבות, מעניין איך ילמדו גמרא ברוח הניו אייג'. אני חושב שמיכי רמז לזה.
מיכי,
זה העניין עם הדיכוי, אולי לא תצליח שלא להפנים אותו כשהוא יבוא .

מיכי,

באסרו חג סוכות תתקיים בגן סאקר המימונה האשכנזית, יוגשו געפילטע פיש, הערינג, קיגעל, קישקע וגאלע.
יהיו הופעות של להקות פולקלור ופיוטי ימים הנוראים בנוסח יהדות אשכנז.
כולם מוזמנים.

לפני כחודש כתבתי בכאב על האפליה של ילדים ספרדיים למוסדות אשכנזיים.
 הדבר כאב לי מאד וגם היום זה כואב. ומתסכל.
אולם למען ההגינות אני  חייב לכתוב גם דעה מנוגדת.
בחופשתי השנה  היתי עם מספר ידידים, אחד מהם הוא איש ציבור ובתוקף תפקידו הוא גם בהנהלת המוסדות (מויסדס)
פניתי אליו בכאב ובכעס, על העוול הנוראה שהם עושים לילדים.
הוא ענה לי כך: תראה אין ספק שאתה צודק והעוול זועק לשמיים,
אבל תבין. אנו מקיימים מוסדות חינוך לתפארת. ומי כמוך יודע כמה עמל וכספים אנו משקעיים להחזקת המוסדות האלו.
 משרד החינוך לא מכסה לנו אפילו שליש מעלות החחזקה בגלל השעות הנוספות שאנו נותנים וכן דברים אחרים.
 וכל זה אנו עושים באהבה רבה וברצון. על מנת לגדל דור של ילדים שימשיכו בדרכי ישראל סבא לפי רוח אמונתנו.
ואז מגיעים למוסדות שלנו ילדים ספרדיים. נהדרים, אבל בבית מחנכיםאותם: שלא גדולי הדור שלנו הם הקובעים,
ולא לפי פסקיהם הם חיים. כי אם לפי פסקיו של מרן.
איזה אפקט חינוכי שלילי זה יתן אם רובם או הרבה מהם יגידו את דבריהם אלו על מרן בכיתה.המעוט כבר אומר.
האם זה לא מובן לך הוא שאל בכעס.
ועוד- הוא המשיךבכעס-אתה זוכר את ח"כ של האגודה שאז וגם היום נסעו לכנסת לירושלים מב"ב עם אוטובוסים ציבוריים.-.
וראה לעומתם את ח"כ  ונציגי ההציבור של ש"ס. שהכניסו לציבור רק את האופנה של ורשצ"ה נעליים מפוארות ומגבעות אופנתיות. מכוניות פאר ומשרדים מפוארים. האם אתה רואה את זה אצל נציגנו.או במשרדנו.
את מי אתה פוגש במלונות הפאר את עסקננו או את אנשי מרן?
למה במקום לדאוג לילדים שלהם הם מוציאים את תקציביהם על מותרות אישי וצורם.
למה הם לא מקימים מוסדות כמו שלנו  מדוע האנשים שלנו- שאל ידידי-צריכים מכיסם לממן את כל זאת.
לי לא היה מה להשיב לו. אולי לכם יש? תוקן על ידי - ירוחםשם - 07/09/2006 12:06:00 מודה ועוזב