וועדות קבלה למוסדות חינוך

ירוחם, אני מקווה בשבילך ובשביל החבר העסקן שלך שהטענות הנ''ל נאמרו בבדיחותא (גרועה).
אם לא, הנה פנינה של ממש שמצאתי בבח''ח. תוכלו להוסיף אותה לרשימת ההשפעות ההרסניות שספרדים עשויים לגרום לתרבות ההערינג מלפפון חמוץ האשכנזית, עם ה'וואכדיגע מאכלים' (מה זה?). לקרוא ולצחוק.
או לבכות.
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1947699
תוקן על ידי - bt77 - 07/09/2006 16:12:23

בי טי,
אכן לזה רמזתי.

באשר ללינק, אני ממש משתאה. לפיסגה כה נישאה של טימטום לא חלמתי שניתן להגיע. הייתי מדפיס וממסגר. אני רק לא יודע להחליט מי אידיוט גדול יותר: בעל המובאה הראשונה (במחיכ"ת), או חבורת השוטים שדנים בה שם באשכול.
מיכי

בת77       או אולי בת מזל
נעשה קצת סדר בענינים.
א. החבר שלי הוא לא עסקן.הוא יהודי, ת"ח גדול. כבד מאד מאד. ועושה מה שהוא עושה בהתנדבות. ותורם מכספו סכומים גדולים למויסדוס. ולצדקה סכומים שאתה לא חולם עליהם אפילו.
ב.את דעתי על העוול הנוראה כבר כתבתי בפורום.
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1989256
ואני מגלה את דעתי בזה. כי למרות שאני אשכנזי טהור א.ט. אני מעדיף לאכול חריימה על געפילתה פיש. מעדיף מרק יקרות חריף על פני לוקשן מיט יואך. חמינדוס על צולנט וצלעות כבש.על המערך ביין.
(אני יכול להמשיך אבל זה מעורר בי את התאבון. והרי אסור לאכול הרבה בערב שבת. ואיני רוצה להכשל בתקנת חכמים)
אני חושב שלא רק האוכל המזרחי מתאים יותר לאקלים שלהארץ,אלא . גם הלבוש הישן של הספרדים ושל נטורי קרתא.
 (לפני שאנשי ש"ס התאשכנזו יותר מהאשכנזים).
בעיקר אני חושב שהרב עובדיה צודק. ויש להחזיר עטרה ליושנה. ולהנהיג בארץ את פסקי  המחברעל פסקי הרמ"א
(כי הרי הוא בעצמו כותב נוהגים במקומותנו)
ואנחנו ב"ה לא גרים במקום שהוא גר. אלא במקום אחר עם אקלים אחר.
 לא הבנתי מה הבדיחה במה שנאמר.
כי אי אפשר לנהל מוסד חינוכי. למשמעת ולקבלת מרות . כשמעררים על המרות. מה הבדיחה בזה.
מה הבדיחה בזה כשאדם לא רוצה לתרום מכספו לחינוך של מרות כשהמתחנך לא מקבל את מרותו.
לידיעתך הפורום ח"ח היא בחזקת מוקצא מחמת מיאוס בעייני. תוקן על ידי - ירוחםשם - 08/09/2006 12:00:20 מודה ועוזב

אז אתה בעצם אוהב את האוכל המזרחי, תודה לאל. אני מסמיק.
הבעיה אם כך היא רק המכוניות היקרות של החכי''ם מש''ס לעומת הפשטות החיננית של החכי''ם החרדים האשכנזים. לא נורא, תתגבר גם על זה.

זה לא האוכל, טמבלים. זה התרבות המזרחית שמתי שהוא תצטרכו להפנים שהיא התרבות של המרחב הזה שעל כורחכם נקלעתם לחיות בו. זה להפנים את העובדה שמרבית גדולי הרוח היהודיים בכל הדרות פעלו כאן, במזרח. ששפת התנ''ך ורוח התנ''ך היא רוח מזרחית, שהתלמוד נכתב בבבל, שהפילוסופיה היהודית נכתבה בערבית. וכך הלאה, השירה הנפלאה ביותר של ימי הביניים היא תוצאת המפגש של משוררי ספרד עם השירה הערבית. הדקדוק העברי שראשיתו בצפון אפריקה, הסידור הראשון שנכתב בידי רס''ג ועוד ועוד. ובדורות האחרונים, החלופה שהיהדות המזרחית - מסורתית מציעה לקיצוניויות משני הצדדים לרפרומה ולאורתודוכסיה הקיצונית מוציאה כמה אנשים מדעתם.
 
[הנושא הזה, שנדון במקביל באשכול נוסף, גורם לי לתגובות מתלהמות בהכרח ולא נוח לי איתו. כיון שכך אגזור על עצמי שתיקה בכל הקשור לו מעתה ואילך]. 

שיר פרידה, מהנושא, מתוך האתר של סמי שלום שטרית. המחבר הוא אמיר נתן והשיר נקרא 'להיות שחור'. הוא עשוי ללמד אותך משהו על החויה של היות מזרחי בארץ. מרבית הסיטואציות המתוארות בו רחוקות מחיי (אם כי כמה מצבים שמתוארים בו יצא לי לפגוש מקרוב). ואני מתאר לי שרחוקות יותר מכך מחייך. למרות זאת, לדעתי, יש בכוחה של הרחקת העדות הזו בכדי ללמוד (אם באים באזן קשובה) משהו על הנושא. הדגשתי כמה משפטים.

להיות שחור
זה להתיישב עם תיק באוטובוס
ולראות את השכנה עוברת לכסא אחר,
זה לא לדעת כשבחורה מסתכלת עליך
אם מצאת חן בעיניה או אם היא פוחדת שאתה מחבל,
זה לפתוח את התיק לבדיקה
עוד לפני שהשומר ביקש,
זה לשמוע : "יש לו שכל, למרות שהוא שחור"
ולחייך כאילו שאתה זורם עם הבדיחה,
זה להגיד לבחורה לפני בליינד דייט : "אני שחום"
ולשמוע שתיקה חדה כסכין מעבר לקו,
זה לקרוא לעצמך בצ'אט בכינוי : "אקדמאי שחום"
ולקבל תגובות כמו : "אקדמאי ושחום, זה הולך ביחד?",
זה לענות "שחום" במקום "שחור" כששואלים לצבע עור
כי זה נשמע יותר טוב,
זה ללמוד באוניברסיטה מחשבים באולם של שלוש מאות איש
ולמצוא עוד חמישה אנשים עם צבע עור כמו שלך,
זה לאחר לשיעור באוניברסיטה
ולשמוע את המרצה אומר : "סליחה, אתה שייך לכאן?",
זה לראות בחורות בהירות צפוניות
ולדעת שהם לא שלך ולא יהיו שלך,
זה לא לשכוח את המנוי לבריכה
כי אתה יודע שלא יתנו לך להיכנס,
זה להסתכל לסלקטור בכניסה למועדון עם בטחון בעיניים
ולרעוד מבפנים כמו רכיכה עלובה,
זה להיבדק על ידי ניידת משטרה ליד הבית שלך
כי יש התראה שמסתובב חשוד בשטח,
זה לראות אתיופי
ולהרגיש שאתה מבין אותו,
זה לשבת לבד בבית קפה
ולראות לקוחה מסמנת למלצר שיבדוק אותך,
זה לעשות פרצוף תמים בתחנת אוטובוס
כדי שלא יחשבו שאתה מחבל,
זה להתחיל עם בחורה
ולראות לה מבט מפוחד בעיניים,
זה להכיר את כל אנשי הביטחון בשדה התעופה
כי כולם מסתכלים עליך,
זה לעבור במכס במסלול הירוק
ותמיד להתבקש להעביר את התיקים לבדיקה,
זה לשמוע מבחורות
שהן חייבות להכיר אותך לחברות שלהן ואף פעם לא לעצמן,
זה לשמוע לפחות פעם בשבוע את המשפט
"אתה תימני, לא?",
ולענות לפחות פעם בשבוע
"לא"
זה להרגיש כל הזמן
שאתה יכול רק להפתיע לטובה,
זה לשמוע את הבוס בעבודה אומר :
"אז גם אתה מאלה שמצביעים ש"ס כדי לדפוק את השמאלנים?" ולחייך,
זה לקרוא בעיתון שאלי ישי הוכיח עצמו כמנהיג המזרחים
ולהבין שהכוונה אליך,
זה לצאת עם חברים בהירי עור למועדון
ולתת להם לבקש להיכנס כי אתה יודע שלך לא ייתנו,
זה לדעת שאולי במקום אחר
היית יכול להיות מישהו,
זה להסתובב עמוק בפנים עם הכרת תודה
שלא עוצרים אותך,
זה לחזור מטיול בחו"ל לבד
ולהיבדק במכס בחשד להברחת סמים,
זה לא לקחת את כל הכביסה לאימא בשקית אחת
כדי שלא יפחדו ממך באוטובוס,
זה לומר את האמת לסלקטורית בשדה תעופה
ולגמגם,
זה לראות פרסומת למרכך כביסה
ולזהות מישהו דומה לך,
זה לראות הצגות ביום שלישי בניסן נתיב
ולהרגיש כמו נטע זר בקהל,
זה להירשם בסוכנות שחקנים
להישלח לתפקידים בפרסומות למזון,
זה להתעצבן בויכוח בעבודה ולשמוע :
"אתה נוטה להתפרצויות, אתה חם מזג?",
זה להיות חודש בחו"ל
ולהרגיש כמו בן אדם רגיל,
זה לחזור לארץ לשאול את המוכס :"איך זה שתמיד בודקים אותי?"
ולקבל בתגובה :"זה כתוב לך על המצח",
זה לראות ערבי ישראלי מדבר בטלוויזיה
ולהרגיש כמו אח שלו,
זה לראות פרופסור בהיר עור מדבר בתכנית תרבות
ולהרגיש כמו המשרת שלו,
זה לדבר עם חברים על היחס לשחומים
ולקבל : "אתה לא באמת מאמין בזה?",
זה לדבר עם פסיכולוג
ולשמוע :"אתה משדר פחד ומזמין את היחס המתנשא",
זה לשמוע על המיליארדים שילכו לקיבוצים מהפשרת הקרקעות
ולזכור את אבא הולך קילומטר ברגל עם סלים כדי לחסוך חצי שקל,
זה לרקוד מול בחורה בדיסקוטק
ולראות אותה מתרחקת,
זה לדעת שיש אנשים שנמצאים מתחת לך בסולם החברתי
ולא להבין איך הם מצליחים לחיות עם זה,
זה לדבר עם בחורה
ולראות חיוך מאולץ מתפשט על פניה,
זה לקנות כמה חולצות
ולראות את המוכרת  בוחנת את החתימה בכרטיס האשראי,
זה לקרוא בעיתון על הפער העדתי הכלכלי
ולהבין שהפער האמיתי הוא במבט בעיניים,
זה לצאת עם בחורה ממשפחה פולנית בכוכב יאיר
ולפחד לפגוש את אבא שלה,
זה להיבדק על ידי מג"בניק בכניסה לשדה התעופה
כי אתה נראה בדיוק כמוהו,
זה לשמוע את נהג המונית אחרי שנבדקת :
"מה, אתה נראה חשוד?"
זה להתחיל עם תימנייה
ולשמוע שהיא מעדיפה בהירים,
זה לדעת שבחמש שניות חסד שבחורה מוכנה לשמוע אותך
אתה צריך להראות שאתה לא ערס,
זה לדעת שאתה ערס
אלא אם הוכחת אחרת,
זה לדבר בעברית לבודק בטחוני בשדה תעופה
ולחוש בהקלה שלו כשהוא שם לב למבטא,
זה לרדת למכולת בארצות הברית
ולהרגיש את הכבוד העצמי ממלא אותך,
זה להיות במסיבת יום הולדת של חבר בשינקין
ולהרגיש כמו מיצג אותנטי במוסיאון,
זה לשמוע מבחורות שיוצאות אתך
שהן בעד לתת צ'אנס לכל אחד,
זה לשמוע מישהו מדבר בחית ועין
ולא להבין איך הוא לא מתבייש,
זה להיכנס עם דפיקות לב לפגישה עם בעל דירה להשכרה בת"א
כי אתה יודע שהסיכויים נמוכים,
זה לשמוע על מתאבד ערבי
ולדעת שאם היית נולד שם, זה היית אתה,
זה לדעת שבמקום אחר
היית יכול להיות מישהו.

נזכרתי בשיר בגלל שתמיד חשבתי שחסרות בו שורה או שתיים על כך ש'להיות מזרחי זה לשמוע תמיד על היופי המזרחי, להיות מזרחי זה לשמוע על האוכל המזרחי כל הזמן' או משהו כזה. השורות האחרונות מדברות בעד עצמן: במקום אחר, הדברים היו נראים אחרת.

בת77
אתה כנראה לא קראת את מה שכתבתי הרי לא סתרתי את מה שכתבת. והרי לא ענית על שתי השאלות בשתי השורות האחרונות בהודעתי.

בי טי,

אתה יכול לתת לינק לאתר הזה?
תודה.