|
|
| נשלח ב-6/7/2003 16:08 |
 |
| |
ולעצם התשובה אחזור עליה בדרך קצרה:
"כל שיראתו קודמת לחכמתו וכל שמעשיו מרובים מחכמתו חכמתו מתקיימת"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2003 16:33 |
|
| |
אקדמאי,
תחזית קודרת למדי.
אובדן הלאומיות בעבור מה?
ביטול ההתארגנויות החברתיות בשם מי?
התפכחות ממה כתבת,אל מה לא ציינת?
מה הולך להיות כאן לדעתך,חברה פוסט מודרנית פלורליסטית ,המאמצת לעצמה חלקי ערכים לא מוחלטים בשם האמת הניתנת לשינוי .
הכל פתוח ,לכולם, על הכל ,בשם הכל ,כל ערך ניסבל.
כל אמירה משמעותית.
פוסט מודרנה במיטבה.
אמרתי לכם שהמהפכה כבר החלה?
אקדמאי,הסבר פרט נמק,
הצע חלופות,נתח תהליכים,קבע מסגרות התייחסות.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2003 18:10 |
|
| |
בענין מה שנחלקו כאן לענין סמכות על השכל.
לא אוכל להתאפק מלהביא מה ששמעתי מר' אביגדור מיללער זצ"ל בענין זה.
השכל הוא אלהות, וראי' לזה הרי אמרו חז"ל סברא דאורייתא, רואים מזה כי הסברא מעומק השכל הוא לא רק אמת, אלא אף מחייב דינים מן התורה, אמנם מתי זה אמור דוקא כשכל הפנימי של האדם ממולא משכליים תוריים, אבל כהאדם ממולא בתוכן מהאנוי יארק טיימס (תפס זה למשל) אז שכלו הרי דומה לGARBAGE CAN, ואיך יסמוך האדם על שכלו, סברא של אדם כזה בוודאי אינו דאורייתא ולא דרבנן, הוא המשך מהדעות החיצוניות שראה.
כדבר הזה הוא כאן, כאשר אדם יודע בנפשו כי שכלו הוא מעורב טוב ברע, א"א לו לסמוך על שכלו וצריך הוא לדעת שיש "מעבר לשכל", היינו יותר משכלו הפרטית, שכלו של אחר מכרעת יותר, שכלו של אחר שאינו מעורב עושה דאורייתות, ולא יהיה פתי לסמוך על שכלו.
לפי"ז הצדק הוא עם כולכם במדה מסויימת, אפשר לסמוך על השכל, אבל בתנאי שהשכל נשמר מדעות כוזבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2003 18:20 |
|
| |
התבהרות,
קחי נשימה.
היטלת עלי פרוייקט TIMELIFE
תשאירי משהו לאקדמיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2003 19:37 |
|
| |
בורופרקר
בזה אנו שוים:
השכל הוא כלי הבדיקה.
השכל עלול לטעות.
ואני מוסיף על דבריך:
רק השכל יכול לגלות את טעויותיו של השכל.
(גם אם על ידי שהוא משווה את השגותיו לדברי קדמונים ועומד על סתירות, אף זוהי בדיקה שכלית).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2006 09:52 |
|
| |
דורש אמת העלה את הטענה הבאה נגד הפורום:
...
אני חושב שהפורום שלכם הוא הפורום הלועג לכל דבר שבקדושה , ומנצלים את התלמוד לצורך
הלעג .
...
אתם צבועים עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס.
היושר האינטלקטואלי שלכם הוא חד סיטרי.
***
דבריו נכתבו בתיבה האישית, אבל אני משער ומקווה שלא תהיה התנגדות לציטוט הזה, כי דברים
ברוח דומה נכתבו באשכול שפתח מואדיב.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1786122
על ביקורתו של דורש אמת
***
אני מבקש להעתיק דברים שכתבתי לו בהקשר זה.
כתבת על "לעג לכל דבר שבקדושה". אני מסכים שאין ראוי ללעוג לדברים שבקדושה. אבל זו בדיוק
הנקודה. מה הוא דבר שבקדושה ומה לא?
יש כאן הבדל, אולי הבדל תהומי, בין שתי צורות התייחסות.
א. יש מי שנוטל את מה שקיבל במסורת של אבותיו, את מה שלמד אצל הרבי בתלמוד תורה, והכל
בעיניו קדוש. הכל בעיניו טהור. הכל בעיניו נכון.
זו גישה שיש בה תועלת, אבל היא נראית לי ילדותית.
ב. האדם הבוגר ב-ו-ח-ן. לא על מנת להרוס, ולא על מנת לזלזל, אלא מפני שהוא יודע שהדברים
מורכבים ומסובכים, ויש לעמוד עליהם. ואז, מתוך התבוננות במסורת, הוא יכול להבדיל בין דברים
שהם באמת למשה מסיני, או מדברי חכמים, לבין דברים שנוספו עליהם. ואין הוא ממהר להעניק
מעמד של חפים מטעות למי שנחשבים גדולים: אדמורים, רבנים מפורסמים, מקובלים. הוא בודק. הוא
משווה. ויש שהוא מקרב ויש שהוא מרחק.
זו היא דרכה של תורה, וכך עשו בעולם התורה מאז ומתמיד.
זה גובה כמובן מחיר.מפני שקשה מאד לאדם לקבל שמישהו חשוב במסורת היה מסוגל לטעות.
בנקודה זו יש כאלו שניהלתי איתם דיון, בפורום או בפרטי, ואז הם נטשו ואמרו: אין יותר על מה
לדבר.
למשל, האם יתכן שהגמרא תתייחס למציאות באופן שגוי, כגון שיש יצור שחציו אדם וחצי אדמה, או
שחכמים לא ידעו דבר מה באסטרונומיה. המסורת האורתודוכסית של היום מחייבת להתייחס לכל
דבר כאל אמת לאמיתה.
אוסיף כי ממה שראיתי אצל מי שכתב לי כי יש רבים שבורי לב, מפני שאין הם מצליחים ליישב בין
המסורת לבין המציאות שהם מכירים אותה. אבל הם מעדיפים לחיות בשברון לב מאשר לומר:
חכמים היו אנשים גדולים, אבל בכל מה שנוגע להכרת המדע, אפשר שטעו, וזה לא חסרון בגדולתם,
מפני שגדולתם לא היתה במישור הידע המדעי.
האם אני מאריך יותר מדי? אני בא לתאר לך תהליך שעובר על הקוראים בפורום. וכיצד הם מגיבים
על הבעיות היסודיות שלא נולדו מחמת הפורום, אלא מחמת החיים המודרניים שחושפים אותנו
לביקורת הכרחית על המסורת.
בפורום למעשה כותבים סוגים שונים של משתתפים. הרי יש ביניהם גם רפורמים וחילונים. ומעבר
לכך שיקבלו על עצמם תרבות של דיון, הרי לא נוכל לצפות שיקבלו מייד את עול המסורת שלנו.
הצד שאני משער שאתה מבקר אותו הוא של הלמדנים ותלמידי החכמים, שמבדילים בין עיקר לטפל,
בין נכון ללא נכון, בתור המסורת עצמה.
לאלו, אם איני טועה, אתה מתייחס בתור "משכילים".
אינך הראשון, ואני משער שאינך האחרון.
יש לדון באריכות מה היה טבעם של המשכילים כדי להבדיל בינינו לבינם. אחד ההבדלים הוא
שהמשכילים ביקשו לעקור את היהדות, ואנו מבקשים להתעלות ביהדות. בתורה, ביראת שמים.
אבל זה אינו אומר שמקבלים אוטומטית כל דבר רק מפני ששם של אדם מפורסם חתום עליו. קשה לי
להאמין שאתה בעצמך ממהר לאשר כל דבר שמגיע לאזניך. בוודאי יש גם היום תופעות בציבור שלנו
שנראות לך, אולי, מוגזמות, כפי שהן נראות לי.
אמנם אני משער שאם אתה מודה שיש חסרון, הרי זה רק בדורנו. ואני, ואחרים כנראה, סבורים שיכלו
להיות והיו חסרונות גם בדורות אחרים.
עוד הבדל שאני משער שלא נראה בעיניך הוא שאינני ממהר לקבל את מה שנראה בעיניך כראיות.
אתה בוודאי זוכר שהבאת ראיות שהאר"י הכיר בתורת היחסות.
... (הושמט קטע שסיכם את הנאמר באשכול הבא:
איני מוצא את האשכול. לינקי?
(
אז אם הטענות שלך על "לעג לקדושה" מתבססות על אי קבלת הטענה שהאר"י ידע את תורת
היחסות, איני יודע מה לומר. בעיני זה לא לעג לקדושה אלא בירור היסטורי פשוט.
יתכן אמנם שאתה מתייחס לאשכולות אחרים. אשכולות שבהם נאמרה ביקורת בצורה יותר
הומוריסטית על תופעות סוציולוגיות בציבור שלנו.
אך צא וראה כי גם במקום שזה נכתב, אין שם לעג לקדושה אלא רק לדברים שמתיימרים להיות
קדושים.
אולי זו הנקודה הקריטית. שמה שבעיניך קדוש, בעיני אחרים, כמוני, הוא אינו קדוש כלל.
בזה אתה יכול לומר שיש בינינו צד משותף לבין המשכילים, כי גם הם שללו. אבל ההבדל הוא שאנו,
אם כוונתך אלי ולאחרים כמוני, בהחלט מכירים בקדושה, ומאד מכירים בה, אבל לא בכל מקום ולא
בכל ענין, ולא בכל תחום שמייחסים לו קדושה לפי התפיסה המורגלת ברמת הלימוד של ילד בתלמוד
תורה. אנו מכירים בקדושת התורה, בקדושת חז"ל, בקדושת תלמידי חכמים, אבל לא בקדושה של
דברים אחרים ואנשים אחרים...
אם זו השכלה בעיניך, אזי דומה שיש כאן שני שימושים נפרדים במילה "השכלה". כאשר המילה
מציינת תופעה היסטורית של משכילים שבאו לעקור את הדת, אין זה דומה למה שיש בפורום. ואם
הכוונה היא לבירור האמת, אזי זה מה שעושים בישיבות בכל עת, והאם לכך תקרא "השכלה"?
או "לעג לקדושה?"
אביא בפניך מקור אחד. בפרק "מקום שנהגו" בפסחים מסופר לנו על מקום שנהגו בו להפריש חלה
מאורז. שיטת רב יוסף, שלא נקבעה להלכה, היתה להאכיל מי שידוע שאינו כהן באותה חלה כביכול.
כדי להראות על ידי מעשה זלזול זה שאין זו חלה כלל.
האם היית אומר על המעשה שהמליץ עליו רב יוסף שהוא זלזול בקדושה? בוודאי שברגע הראשון בני
אותו מקום היו סבורים שכך הוא. אבל אז היו מגיעים למסקנה שלא רב יוסף הוא ששגה, אלא הם
עצמם, שייחסו קדושה לדבר שאינו קדוש.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2006 10:40 |
|
| |
מיימוני
שפתים ישק משיב דברים נכוחים.
(וראה גיטין דף ט' ע"א ברש"י ובתוס' ד"ה שפתים)
תוקן על ידי - בר_בי_רב - 01/02/2006 10:41:28
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2006 11:13 |
|
| |
"אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ, לִכְלוֹא אֶת-הָרוּחַ"
קהלת ח,ח.
יש סוברים שניתן לכלוא את הרוח. איני בטוח שהרוח אינה משתחררת אחר כך בעוצמה כפולה ומכופלת.
תוקן על ידי - בעלבעמיו - 01/02/2006 11:12:47
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2006 16:26 |
|
| |
[הערת שוליים -
יש משהו משונה, לטעמי, בשימוש שנעשה במונח "השכלה" לגנאי.]
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2006 16:36 |
|
| |
אמשלום,
לא ב-"השכלה" אלא ב-"השכוׁלִה" (במלעיל).
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2006 16:39 |
|
| |
גו"ג,
אני יודעת. ובכ"ז.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2006 16:46 |
|
| |
אמשלום,
ברור כי בעינייך, הוספת דעת -בכל תחום שהוא - היא, אולי, אחת ממטרותיו החשובות של האדם בחיים; אולם מדוע קשה לך לקבל שיש כאלה שמעמידים זאת במקום אחר לגמרי בסולם, ואולי סבורים שבתנאים מסוימים הדעת הזו מזיקה להשגת מטרות חשובות יותר?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2006 17:03 |
|
| |
בהסכמה מלאה לדברי מיימוני רציתי להעלות סיטואציה שהייתי בה לאחרונה
חבר סיפר על תגובה שהגיב הב"ח למה שסיפרו בני הט"ז בשובם מש"ץ, אמרתי לו שכמדומני זה לא מסתדר עם התאריכים, מה אומר לכם הוא כמעט הטיח בי 'משכיל' שכן הוא ראה את זה 'מפורש' כתוב בספר... בתור איזה התעוררות.
ושאלתי האם במצבינו שיש כ"כ הרבה חומר ומה לתבן את הבר, יש לנו אפשרות לבדוק כל גבעול אם תבן הוא או בר ?
שמא אין לנו ברירה אלא להתמקד במה שנראה מראש כ-בר ?
מאיר
תוקן על ידי - ymy33655 - 01/02/2006 17:06:33
|
|
|
|
|
