| נשלח ב-4/10/2002 13:27 |
 |
| |
פעם רציתי להיות משורר
ברגעים אלו אני קורא ספר שירים של משה אופיר. והחלטתי לשתף אתכם בשיר, לדעתי, מדהים שלו.
קצת רקע: משה אופיר למד בישיבה קטנה ב"קול תורה" ואח"כ המשיך ב"חברון" גבעת מרדכי. מדובר בבחור מבריק שהיה חברותא של ראש הישיבה הרב הלל זקס ופורים רב במשך מספר קדנציות רצופות (החליף אותו בתפקיד העיתונאי החרדי קובי אריאלי) בכל אופן בשלב כלשהו (אחרי קרוב לעשור בישיבה) הוא החליט לנטוש וכיום הוא בתחום הקולנוע והמשחק.
"פעם רציתי להיות משורר
ובסוף נהייתי מתרגם חרדית לעברית.
בשפת המקור אין שירים רק זכרונות.
ולפעמים המילה המוכרת מטעה, מבלבלת.
אשה אהבה אלהים כאב
בדידות זך תפלה
אומרים שגם בעברית אומרים ככה.
אבל בחרדית זה משהו אחר.
ואיך מתרגמים כתם נטיפת דג מלוח על
חדושי רבי עקיבא איגר בסעודת שבת?
אולי כתם נטיפת דג מלוח על
חדושי רבי עקיבא איגר בסעודת שבת?
ואיך הניגון המתוק השקט הזה
איך אומרים בעברית?
ואיך לתרגם את הכתוב בכל הדפים הפנימיים
שחלחל אליהם הכתם להכתימם?
והיכן בולט מראה השקיפות.
ובסוף נהייתי מתרגם מחרדית לעברית.
בשפת המקור אין שירים רק זכרונות
בשפת התרגום אין שירים רק דמיונות."
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2002 17:15 |
|
| |
קלונימוס, תודה על השיר הנהדר (בעיני אחד הטובים ביותר של אופיר ומבטא יותר מכולם את הקרע בין שני העולמות)
במסגרת מועדון חובבי אופיר, אביא להלן שיר נוסף של אופיר הקרוי "הערכה לסיום - שיר סיכום", אף הוא מתוך הקובץ "ותשאני רוח" (זוכה פרס רחל לשירה תשנ"ח) ובררתיו בדלית ברירה משום שהייתי סבור ששירים אחרים של אופיר שאני אוהב, וטובים הימנו, אינם עומדים במגבלות הצנזורה של הפורום.
הערכה לסיום - שיר סיכום
עץ הדעת בלתי מספיק
עץ הדעת מספיק בקושי
עץ הדעת שש
עץ הדעת שבע
עץ הדעת טוב
עץ הדעת 9
עץ הדעת טוב מאד
עץ הדעת טוב ורע
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2002 21:19 |
|
| |
קלימוביצקי
אם הכוונה ב"צנזורה" לנושאים שהצנעה יפה להם, יפה נהגת.
ולך ולקלונימוס
יש כאלו שסבורים כי שיר יכול לעמוד בפני עצמו, וצריך לעמוד בפני עצמו, אבל אני הייתי שמח לו הייתם מסבירים קצת יותר מה מצאתם בשירים, וכיצד יש להבינם.
רקע מוסיף הרבה, ופירוש יוצר דיון.
לדוגמא, כיון שבעניותי לא שמעתי על המשורר עד לאשכול הזה, דברי המבוא של קלונימוס איפשרו לי להעריך את הרקע.
השיר על עץ הדעת, שכתוב יפה ורהוט, לא ברור לי. האם הוא משקף את עלייתו של הילד משנה לשנה, מכתה לכתה, עד שהוא מגלה, בהגיעו לבגרות, את עץ הדעת טוב ורע - שמושך אותו ומרחיק אותו מן הדת?
והאם עץ זה הוא באמת עץ הדעת - החשיבה הביקורתית, הפילוסופיה - או שאלו החלומות האופיינים לגיל זה (שהצנעה יפה להם)? אכן, המלה "דעת" במובן דומה קיימת בחומש.
בוודאי בולט לעין כי שני הפירושים האפשריים ל"עץ הדעת טוב ורע" מעניקים תוכן שונה לחלוטין לשיר.
ואולי החמצתי לגמרי את המשמעות?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2003 12:01 |
|
| |
סלחו לי שאני מעלה הודעה זו מנשיית מעמקי הפורום, אך שיר כזה בהחלט ראוי לכך.
וסתם, בא לי כזה להוציא את הפורום משגרת הרציו, וקצת לזרוע בו מעט נטעי רגשות..
געגועים.
"..ואיך מתרגמים כתם נטיפת דג מלוח על
חדושי רבי עקיבא איגר בסעודת שבת?
אולי כתם נטיפת דג מלוח על
חדושי רבי עקיבא איגר בסעודת שבת?
ואיך הניגון המתוק השקט הזה
איך אומרים בעברית?..
בשפת המקור אין שירים רק זכרונות
בשפת התרגום אין שירים רק דמיונות."
וואו, מדהים..
תוקן על ידי - ivri - 6/15/2003 12:04:57 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2003 14:49 |
|
| |
עברי, ראוי היה האשכול להדלות ולו רק על מנת לדווח לקוראים שבימים אלו יצא לאור בהוצאת "עם עובד" רומן הביכורים של אופיר ושמו "הולך יומם ולילה".
לאחר קריאה מתברר כי אופיר המשורר טוב מאופיר הסופר. כשליו המבניים של הרומן רבים, אך הכשרון מבצבץ מכל סדק ואדמת הלשון מדושנת רש"י ותוספות ואחרונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2003 19:13 |
|
| |
אני לא יודעת אם אני מדייקת, אבל, שמתם לב לכך שלהרבה אנשים (ונשים) שהיו ופרשו יש כישרונות ספרותיים בולטים?
ממה זה נובע?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2003 19:22 |
|
| |
פשוט מאוד
זה נובע מכך שהיו בהם כשרונות ספרותיים, רק שבתור איקס לא יכלו להוציאן אל הפועל, מחמת הסטיגמות הקיימות בחוגים מסויימים.
כך בספרות, כך במוזיקה, וכך בכל האומנויות.
האם הקב"ה חפץ בדרך זו? ברור שלא!
ועל דא קא בכינא.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2003 13:15 |
|
| |
בורג, לא הבינותי את דבריך, האם אתה טוען שהיציאה שלהם אל המרחב החופשי, היא זו שנתנה להם את כושר הביטוי, והיינו, שבשביל זה הם עשו את זה בעצם?
לדעתי, היכולת הספרותית שלהם נובעת בעיקר מההתעסקות הרבה בכתבי הקודש וסביב העברית האתנית - המקורית.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2003 18:05 |
|
| |
נראה לי שהוא מתכוון לומר שהיו להם יכולות ספרותיות עוד קודם, אבל שהם לא יכלו להביא לידי ביטוי במסגרת החרדית מסיבות רוחניות או חברתיות, ואילו בחברה החילונית הכתיבה שלהם, המרדנית משהו, המחאתית, התקבלה בהערצה.
ואני לא חושבת שהיכולת נובעת בדווקא מהתעסקות בכתבי הקודש, למרות שזה ודאי תרם.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2003 20:04 |
|
| |
במרדנות חברתית אין אפילו מעט כישרון ספרותי..לתשומת לבך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2003 20:15 |
|
| |
אני מסכימה אתך עברי,
והשיר הזה שצוטט פה הוא באמת מהמוצלחים בשיריו של פנחס (אלה שאני ראיתי). בשירים אחרים הוא כל כך כועס, שכעסו משתיק את השירה.
("ברעום התותחים שותקות המוזות")
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2003 00:54 |
|
| |
ראיתי טוב ?
יש "מועדון" חובבי שירת משה אופיר ?
נו, טוף , הוא וודאי ישמח ..
אבל אתם, במחילה, לא ממש בשלים. אפילו הוא לא ממש מתפאר בספר הזה שחלק מהשירים בו שייכים לכשרון המשחק שלו ולא לאמת פנימית.
למיטב זכרוני הוא לא למד חברותא עם ר' הלל זקס וזה לא מוריד מגדולתו ולא מעלה מקטנותו.
הוא גם לא היה פורים רב מס' קדנציות.. אלא אחת וגם אותה בקושי, לאחר כמה בקבוקים הגונים.
כך או כך, אומרים שהספר שיצא עכשיו יותר טוב.
תוקן על ידי - בעל_עגלה - 6/17/2003 12:57:36 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2003 01:48 |
|
| |
בעל עגלה
טוב שבאת.
אולי אתה תסביר לי מה טוב ומוצלח במשורר הזה, שזכה למספר לא מבוטל של מעריצים בפורום שלנו.
השיר על עץ הדעת לא היה מובן לי, אבל התאמצתי, ובסוף הערכתי אותו, אם לא כשיר ממש, אז כחידה אינטלקטואלית.
אבל השאר?
אולי בגלל שאיני אוהב דג מלוח, ואולי בגלל שאיני מרבה לעיין בחידושי רבי עקיבא איגר. ואולי בגלל שמי שיש לו יהדות חיה, אינו צריך להתרפק על זכרונות העבר ולהפוך אותם לסמלים חדשים של געגועיו ליהדות.
ואולי תבחר עבורנו, עבורי, קטע חדש ומוצלח יותר משיריו?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2003 07:43 |
|
| |
לא כדאי שנהפוך את אופיר לגיבור תרבות בפורומנו.
לפני כחודש הוא התראיין בעיתונות לרגל צאת ספרו. (חבל שלא שמרתי את הכתבה)
מה לומר? לא התרשמתי במיוחד. נראים הדברים שהוא עשה מהבליינות החילונית פילוסופיה, כולל הגילוי המיני כמובן. יותר יהושע בר יוסף, ופחות דב אלבוים.
צוטטו שם מבקרי ספרות שטענו לבוסריות משמעותית, ולעת עתה הוא יותר קוריוז מאשר סופר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2003 08:13 |
|
| |
הנ"ל לא כלכך מוכשר לעניות דעתי... ואציין שפעם בעמק (בכפר תבור ליתר דיוק) היה חסר רופא ורצו להביא להם אחד בשם שאול טשרניחובסקי מתל אביב ואמרו להם שהוא גם משורר.....
קם איכר זקן ומנוסה ואמר שאם יבואו רופא שהוא גם משורר אז לא יהיה להם לא משורר ולא רופא...
ולענייננו, המשורר/שחקן/סופר לא הוכיח את עצמו בשום תחום...
ובאשר לשאלתך למה אלה שפרשו הם בעלי כשרון אזי התשובה היא לא מיניה ולא מקצתה. יש ביניהם שיש להם קצת כשרון והשתמשו בחרדיות לשעבר כדי לעשות יחסי ציבור טובים.
ובעיה נוספת היא המחסור ביידע במדעי הטבע. ראיתם חרדי שפרש ונהיה פרופ' לפיזיקה? לא, כי זה קשה להשלים את היידע בגיל 22, לעומת זאת, להיות סופר ומשורר, ואולי עורך דין, קל מאוד......
"אין כמו עפולה בלילות"
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2003 11:00 |
|
| |
יתכן גם שאדם בעל כשרון ונטיה ספרותית אינו מוצא את הדרך לבטא את עצמו בציבור החרדי. אין מקום לספרות בציבור שלנו, לא לספרות שבוחנת את האדם ביסודיות, מפני שחלק מבחינה זו מתאר את הרע - וזה פסול. לפחות בעיני הצנזורה האופיינית.
יש קצת נסיונות לכתיבה משקפת באמריקה. זה הרושם שלי ממה שמתפרסם בארטסקרול, אבל איני מומחה לדבר.
על כל פנים, אדם בעל נטיה ספרותית, שנמשך לכתיבה, יתקשה לדעתי למצוא מקום בחברה שלנו. זה לא בלתי אפשרי, וזו ודאי הדרך הנכונה, אך יתכן שדרכו תוליך אותו החוצה - ראו את "דיוקנו של האמן כאיש צעיר".
האם זה אומר שאלו שפרשו וכתבו הם מוכשרים וסופרים עילויים? איני יודע, כי איני מתמצא בתחום. כמדומה לי, ממה שהתרשמתי, שלא. אבל יבואו אחרים המתמצאים ויעידו.
כיצד ניתן לאדם בעל רצון לביטוי ספרותי לבטא אותו במסגרת חרדית? אלו ספרים בעלי תוכן ורמה ועיון מעמיק בנפש האדם ניתן לכתוב אצלנו?
אמרו אתם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
