|
|
| נשלח ב-27/9/2011 11:28 |
 |
| |
צענע
כשאומרים הערינג -הכונה לגוטה הרינג- האם את מכירה הרינג שהוא לא גוטה? יש גוטה גוטה, אבל הרינג כהרינג זה גוטה.
זה ישן- באידיש יש אמירות מיותרות- מיים אחרויינים ואסער- אגוט יום טוב- א-אונגרישר נאר- וגוטה הערינג.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 11:38 |
|
| |
לירוחם
האם מותר לצחוק בערב יום הדין?
(תלוי אם אתה ספרדי או לא)
לגבי ההערינג-מנסיון -תרשה לי לחלוק עליך .
טעמתי כבר הערינג שהיה ממש לא משהו.
תוקן על ידי צענערענע ב- 27/09/2011 11:43:15
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 11:49 |
|
| |
צענע
בענין ההרינג הלא טוב, כפאראפראזה- אומרים כי אין אשה מכוערת! יש אשה שאינה יודעת להתיפות! אגב זו גמרא מפורשת.
וכי"ב בהערינג- לפעמים לא יודעים להכין אותו! וחןץ מזה אני מדבר על הכלל, ולא על החריגים!
בעניין הצחוק בערב יום הדין- תשאלי כל מנוסה או עו"ד- עומדים לפני השופט ומשדרים בטחון, רצוי גם חיוך קטן, שהשופט יתרשם שאתה לא אשם, האשמים אלו השפופים.
מה יש לך לפחד ביום הדין? מה כבר עשית? מה כבר עשינו?
ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר- את זה אמרו בשם ה'.כולנו צדיקים!!!
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 27/09/2011 11:55:02
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2011 12:28 |
|
| |
ירוחם ר' לוי יצחק היה גאה בך. אם נעיין ברמב"ם הלכות תשובה פרק ג:
ג,א כל אחד ואחד מבני האדם, יש לו זכייות ועוונות: מי שזכייותיו יתרות על עוונותיו, צדיק; ומי שעוונותיו יתרות על זכייותיו, רשע; מחצה למחצה, בינוני.
ג,ב וכן המדינה--אם היו זכייות כל יושביה מרובות על עוונותיהם, הרי זו צדקת; ואם היו עוונותיהם מרובין, הרי זו רשעה. וכן כל העולם כולו.
ג,ג [ב] אדם שעוונותיו מרובין על זכייותיו--מיד הוא מת ברשעו, שנאמר "על רוב עוונך" (ירמיהו ל,יד; ירמיהו ל,טו; הושע ט,ז). וכן מדינה שעוונותיה מרובין--מיד היא אובדת, שנאמר "זעקת סדום ועמורה כי רבה" (בראשית יח,כ). וכן כל העולם כולו, אם היו עוונותיהם מרובין--מיד הן נשחתין, שנאמר "וירא ה', כי רבה רעת האדם" (בראשית ו,ה). נראה שיש צדק בדבריך
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2011 09:30 |
|
| |
רמב"ם הלכות תפילה פרק ב הלכה ו:
"במה דברים אמורים בתפלת ערבית ושחרית ומנחה, אבל תפלת המוספין של ראש השנה מתפלל תשע ברכות שלש ראשונות ושלש אחרונות של כל יום ושלש אמצעיות, ראשונה מן האמצעיות ענינה מלכיות, שנייה זכרונות, שלישית שופרות, וחותם בכל אחת מהן מעניינה. " אולם הפירוט של מז"ש מופיע בהלכות שופר פרק ג: הלכה ח
שלש ברכות אמצעיות אלו של ראש השנה ויום הכפורים של יובל שהן מלכיות וזכרונות ושופרות מעכבות זו את זו, וצריך לומר בכל ברכה מהן עשרה פסוקים מעין הברכה, שלשה פסוקים מן התורה, ושלשה מספר תילים, ושלשה מן הנביאים, ואחד מן התורה משלים בו, ואם השלים בנביא יצא, ואם אמר פסוק אחד מן התורה ואחד מן הכתובים ואחד מן הנביאים יצא, ואפילו אמר ובתורתך ה' אלהינו כתוב לאמר ואמר פסוק של תורה והפסיק שוב ה אינו צריך ו כלום.
הלכה ט
אין מזכירין זכרונות מלכיות ושופרות של פורענות, זכרונות כגון +תהלים ע"ח+ ויזכור כי בשר המה וכו', מלכיות כגון +יחזקאל כ'+ בחמה שפוכה אמלוך עליכם, שופרות כגון +הושע ה'+ תקעו שופר בגבעה וכו', ולא זכרון יחיד אפילו לטובה כגון +תהלים קו+ זכרני ה' ברצון עמך, +נחמיה ה'+ זכרה לי אלהי לטובה, ופקדונות אינן כזכרונות, כגון +שמות ג'+ פקד פקדתי אתכם, ויש לו להזכיר פורענות של אומות העולם כגון +תהלים צט+ ה' מלך ירגזו עמים, +תהלים קל"ז+ זכור ה' לבני אדום את יום ירושלם, +זכריה ט'+ וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן. +דברים ו'+ שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, +דברים ד'+ אתה הראת לדעת וכו' וידעת היום והשבות אל לבבך וכו' כל פסוק מאלו מלכות הוא ענינו אף על פי שאין בו זכר מלכות והרי הוא כמו +שמות ט"ו+ ה' ימלוך לעולם ועד +דברים ל"ג+ ויהי בישורון מלך וכו'.
אותה תופעה מצינו בתפילת יום כיפור, השין של מתפללים תפילת שבע מופיע בהלכות תפילה ויאלו מקום הווידוי בסוף ובאמצע העמידה מופיע בהלכות תשובה. מדוע הרמב"ם פיצל את דיני מז"ש ווידוי?
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2011 16:51 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2012 16:42 |
|
| |
שאלה שהתעוררה לי לפני מספר ימים.
הסבה שאין אומרים הלל בראש השנה הוא מפני שספרי חיים וספרי מתים פתוחים.
לפי ר' יוסי אדם נידון בכל יום ואין ייחוד לראש השנה כיום דין.
אם כן האם לפי ר' יוסי צריך לומר הלל בראש השנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2012 16:59 |
|
| |
ר' במפרשים שם (דף טז.) שגם ר"י מודה שעיקר הדין הינו ברה"ש ולק"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2012 17:50 |
|
| |
למה לא שאלת איך אומריים הלל בכלל והרי כל יום ספרי חים וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2012 20:15 |
|
| |
תלמיד
בימים שאומרים הלל אין ספר החיים פתוח,
ראה החשבון על ל"ג בעומר.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2012 10:53 |
|
| |
ספרן
בראשונים לא מצאתי את טיעונך, ואכתי צ"ע שהרי ר' יוסי אמר את דבריו לכאורה ללא הסתיגות.
תלמיד
אם בכל יום פתוחים, אז כל השנה נגיד סליחות ואבינו מלכנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2012 11:08 |
|
| |
אכן מבואר בספרי רבותינו האחרונים הנודעים שעל הדף.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2012 11:56 |
|
| |
ספרן
אולי קושיה זו גופא הביאתם לחילוק שלך. ברם, הגמרא עצמה אומרת שהמשנה היא לא כר' יוסי, ודבריך מדוע לא? ואדרבא אם ר' יוסי מודה לכך שעיקר הדין בראש השנה, מובן היטב שאנו מציינים את ראש השנה וגם מתפללים כל יום על חולים ואין צורך לתירוצים שבתוספות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2012 12:59 |
|
| |
בעב אם תחליף בדברי ספרן את עיקר הדין ביום דין סמלי שנבחר בר"ה הכל א"ש.
|
|
|
|
|
