ועדת חקירה רוחנית

כשקורה אסון, אין זה מספיק לומר "קורה", ולעבור לסדר היום, אלא צריך להסיק מסקנות. כך נאמר, למשל, בפרשת בחוקותיי (כו27-28): " וְאִם-בְּזֹאת--לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, בְּקֶרִי. וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם, בַּחֲמַת-קֶרִי; וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף-אָנִי, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם "; ופירש הרמב"ם ( הלכות תעניות פרק א ): " א. מצות עשה מן התורה, לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור, שנאמר "על הצר הצורר אתכם--והרעותם, בחצוצרות" ( במדבר י,ט )--כלומר כל דבר שיצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן, זעקו עליהן והריעו. ב. ודבר זה, דרך מדרכי התשובה הוא: שבזמן שתבוא צרה ויזעקו לה ויריעו, יידעו הכול שבגלל מעשיהם הרעים הרע להן--ככתוב "עוונותיכם, הטו אלה" ( ירמיהו ה,כה ) לכם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם. ג. אבל אם לא יזעקו, ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרוא נקרית --הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה וצרות אחרות: הוא שכתוב בתורה, " והלכתם עימי, בקרי. והלכתי עימכם, בחמת קרי " ( ויקרא כו,כז-כח ), כלומר כשאביא עליכם צרה, כדי שתשובו--אם תאמרו שהוא קרי , אוסיף עליכם חמת אותו קרי ." באשכול סמוך: http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=2038043 דיברנו על חשבון נפש פרטי, שאדם עושה בעקבות מחלה או צרה אחרת שבאה עליו. המצוה לעשות חשבון נפש ציבורי היא, מצד אחד, חשובה יותר, שהרי היא כתובה בפירוש בתורה (בניגוד לחשבון נפש פרטי, שנלמד מפסוק במגילת איכה); מצד שני, היא גם הרבה יותר קשה. כשבאה צרה על אדם פרטי, "לב יודע מרת נפשו", האדם יכול לדעת, אם יחשוב מספיק בכנות, במה חטא; אולם, כשבאה צרה על הציבור, כל אחד חושב "הצרה באה בגלל שכל האחרים חוטאים ולא מתנהגים כמו שתמיד אמרתי שצריך...". אדם אחד יכול להגיד "הצרה באה בגלל הכיבוש", ואדם אחר "בגלל שלא כבשנו מספיק"; אחד יכול להגיד "בגלל שלוקחים מיסים גבוהים מדי מהעשירים", ואחר יגיד "בגלל שאנחנו לא נותנים מספיק קיצבאות לעניים", וכו'... ועדיין, יש מצוה לעשות חשבון נפש, ויש לחשוב איך אפשר לקיים אותה. ולכן חשבתי שאולי צריך ללמוד מעולם החומר על עולם הרוח: כפי שבעולם החומר, כשרוצים לברר את הסיבות לצרות, מקימים ועדת חקירה - כך צריך להקים גם "ועדת חקירה" רוחנית - ועדה שתהיה מורכבת מנציגים מכל הזרמים בעם ישראל, שייפגשו לדיונים רבים בנושא: מה הם החטאים הערכיים שלנו (מעבר לטעויות החומריות), שבגללן באו עלינו הצרות בחודשים האחרונים. נראה לי שזו מצוה שכל אדם יכול להזדהות איתה - לא רק "דתיים". כל אחד מבין שיש גורמים רוחניים-ערכיים שגורמים לצרות, מעבר לגורמים החומריים-צבאיים, גם אם לא מסכימים בדיוק מה הם הגורמים. אם הוועדה הזאת תהיה מורכבת מפוליטיקאים או מאנשים אחרים שכוחם בפיהם, היא שוב תהפוך לזירת ניגוח בין הזרמים השונים, ולא יגיעו לשום מסקנה רצינית. ולכן חשבתי, שהאנשים המתאימים ביותר לשבת בוועדה כזאת הם, נציגים של אירגוני חסד. בכל מגזר בעם ישראל יש אירגוני חסד. האנשים שמנהלים אותם הם (בדרך כלל) לא פוליטיקאים, אלא אנשי מעשה, אנשים ערכיים שחשוב להם לפתור בעיות יסודיות בחברה הישראלית, ולא פועלים לשם כבוד ופירסום. אם ייפגשו נציגים של אירגוני החסד מכל חלקי הציבור בישראל, וידונו בשאלה זו, ייתכן שיגיעו למסקנות מעשיות לגבי חטאי עם ישראל, והדרכים לחזור בתשובה, שיהיו מקובלות על כולם. וגם אם לא נגיע לשום מסקנות מעשיות - לפחות נזכה את כל עם ישראל במצוות חשבון נפש, ונינצל מדין "ואם תלכו עמי קרי..."

באותה שיטה שהוועדה תגיע למסקנה שנטישת ערכי ישראל סבא, נטישת הציונות ואימוץ הפוסט מודרניות, הם האשמים בתחלואי החברה שלנו.

אראל

איקון ירוק על הרעיון החשוב. הלואי והוא היה בר ביצוע.

כמה נקודות.

א. פרשנות ידועה: דברי הרמב"ם הראויים אליו מציגים מה נדרש מן האדם ולאו דווקא הסבר סיבתי.

ב. האם באמת יש הסבר מסויים אחד שצריך האדם לגלות כאשר הוא עושה חשבון נפש? האם יש באמת תיקון אחד מסויים שצריך ציבור לגלות?

ג. ייראה שיותר תלוי החיפוש במי שמבצע אותו מאשר במציאות הנתונה. קל לחפש את הפרוטה האבודה מתחת לפנס. קל להפנות אצבע מאשימה כלפי בעיות צדדיות ובעיקר כאלו שאינן מחייבות שינוי קשה.

לדוגמא: האם את הטרור נגד ישראל ומדינת ישראל יש לתלות, נניח, ביחס גזעני בתוך הציבור החרדי (שעדיין קיים) או בכך שיש חפירות בבתי קברות של יהודים (כפי שצועקות מודעות גם בבני ברק).

ד. יהיה לי יותר קל להסביר מדוע לדעתי אין דרך לבצע את החיפוש המבוקש.

נשוה בין שני אירועים.

אחד מסיפורי המופת של הרפואה עוסק בגילוי הקשר בין ידים מזוהמות לבין תמותת יולדות. הרופא שחשף את הקשר השתמש במתודולוגיה ראויה לשבח כדי לזהות קשר סיבתי באופן סטטיסטי בין רחיצת ידים להורדת שיעור המחלות בין יולדות אי שם באירופה לפני כמה מאות שנים. היה ניסוי שהוכיח כדבריו: רחיצת ידים הפחיתה את המחלות באגף אחד כאשר באגף השני לא היתה תקנה כזו והדברים נותרו כשהיו. למרבה הצער, לא היה לו הסבר תיאורטי מדוע זה נכון (המיקרוסקופ והחיידקים יתגלו מאוחר יותר).

בכל אופן, הדרך לפתרון עברה דרך זיהוי קישור סיבתי.

עונשים בידי שמים אינם עוברים בדרך של קישור סיבתי שכזה (אם דווקא כן, לא כדברי, אזי החיפוש ייעשה בדרכים יותר מדעיות).

כאשר מלך האויב צר על ירושלים התריע ירמיהו שצריך לשלח עבדים. לא היה קשר בין המצור לבין השתעבדות בעבדים יהודים. אמנם היתה הוכחה אמפירית. עם שילוח העבדים עזב המלך את המקום. (וכאשר חזרו והשתעבדו בהם, חזר האויב...).

ייראה שבעיקר יש צורך בכנות עצמית כלומר בנכונות להכיר בחסרונות שיש בי: בעצמי, במשפחתי, בקהילתי. חסרונות שיש לחפש במוסר ובבין אדם לחברו. אין אלו תנאים מספיקים אבל הם נראים תנאים הכרחיים.

וזה תלוי בהנחות היסוד של המחפשים, באישיותם, וגם בנכונות הציבור להקשיב להם (אצל ירמיהו ההיענות היתה חלקית ולזמן).

כיון שאין זה קישור סיבתי ברור (וגם במדע זה קשה להשיג), לא תהיה זו אלא תיאוריה שאפשר שתוכח ואפשר שתופרך. לכן התקוה להשגת מנגנון כזה נראית כמעט תקות שוא. כל מה שאפשר לעשות הוא לחנך לקראת החיפוש. המינימום שאנו עושים הוא לקרוא את הפרשיות בבית הכנסת מדי שנה. אולי צריך סימן בשולחן ערוך בנושא זה...

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

להלן קישור לסרטון וידאו של הרב שג"ר זצ"ל, שיעור שנתן בליל הו"ר, במכון מאיר, בשנתו האחרונה לחייו, שם הוא מדבר על הנושא של סיבת העונש.

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=5378

לפני כמה זמן שמעתי הקלטה של הרב שג"ר זצ"ל בנושא הנידון כאן, חשבתי שזה מוזכר בלינק שציינתי, אבל אחר ששמעתי שוב, אז אמנם יש בקישור שהבאתי התיחסות מסוימת לנושא האשכול, אבל לא לזה התכוונתי, אולי אמצא את זה מאוחר יותר.