תשובות לספקנים כפייתיים

תודה לכולכם על תשובותיכם.

בעיקרו של דבר נראה שכל המשיבים פותרים את הפרדוקס ע"י שימוש ברעיון ששליטת האל בעולמו אינה מוחלטת. אני סבור שאפשר לקבל זאת כבסיס להמשך חקירת הנושא, אולם לא זו הנקודה שהיה חשוב לי ללבן. לפני שאשוב לענין העיקרי עלי להשיב לדברים שהעלה מיימוני.

מיימוני כתב: 'האם הדטרמיניזם שהמדע - אם יש כזה דבר, "מדע", להבדיל ממדעים פרטיים במצב נתון - מניח אותו כאמיתי או כהנחת יסוד, האם זה אינו סותר את הבחירה החופשית?'. ובכן, ככל שידיעתי מגעת בעקבות גילויי מכאניקת הקואנטים העולם המדעי כבר אינו מקבל את הדטרמיניזם כהנחת יסוד. אנו יודעים כיום כי חלקיקים ברמת גרעין האטום ולמטה מזה מפגינים התנהגות אקראית המתעלמת מהדטרמיניזם שהפיסיקאים של המאה ה-19 הניחו כיסוד של הטבע. נכון הדבר כי מערכות מאקרוסקופיות נוטות להתנהג באופן שנראה דטרמיניסטי, וגם אם אינן כאלה באופן מוחלט כנראה שהסטיות מהתנהגותן הצפויה הנובעות מחוסר הדטרמיניזם היסודי של הטבע קטנות מכדי שתהיה לכך חשיבות מעשית כלשהי. את זאת יתכן ואי אפשר לומר על האדם שמחשבותיו ומעשיו עלולים להיות מושפעים מהמאפיינים הלא דטרמינסטיים של האלקטרונים הזורמים בנתיבים העצביים במוחו, ובשל זאת לענ"ד הסתירה עליה הצבעת אינה קיימת.

ונחזור לעניננו: מיימוני פתח דלת נוספת באמרו 'ויש שהקשו גם כיצד ידיעת ה' מראש את בחירת האדם אינה סותרת את בחירתנו'. אכן, יתכן שקושי זה גדול אף יותר משאלת השליטה המוחלטת, אולם תחילה יש לבדוק מדוע בכלל אנו צריכים להניח שהקב"ה יודע מראש את בחירתנו. יש בתורה הרבה רמזים לכך שאין זה המקרה. למשל, האם האל ידע שאדם וחוה עתידים להמרות את פיו ולהיות מגורשים מגן עדן? האם היה גלוי בפניו כי 'רבה רעת האדם בארץ', כמסופר בפרשת המבול? לכאורה התשובה הנובעת מהכתובים היא שלילית. כיצד יתכן שהאל יודע הכל 'יתעצב אל ליבו' לנוכח רעת האדם אותה היה עליו לדעת כבר בעת שיצר אותו?

מה הוא אם כן המקור לרעיון ידיעת בחירת האדם ע"י האל?

אח_רחוק:

לפי דעת הרמב"ם והפילוסופים שהלכו בעקבותיו, א"א לומר שהקב"ה לא יודע מה תהיה בחירת האדם. כי אם נאמר שהקב"ה לא יודע, יוצא אם כך שאחרי שהאדם בחר, הקב"ה כן יודע במה בחר, וא"כ הקב"ה השתנה שנתוסף לו ידיעה.

יש ראשונים שסוברים שהקב"ה כן מקבל שנוי ותמורה, כמו בעלי התוספות וחלק מהמקובלים, אולם דעותיהם נדחו מהסכמת הקהל.

עוד יש לדון, שההכרח לומר שהקב"ה לא השתנה הוא בנוי על הנחות הבאות מהפילוסופיה היוונית. היום שהתברר שכל הפילוסופיה היוונית הבל הבלים, אולי אפשר לשנות את תפיסותינו ביחס אל הקב"ה.

איך שלא יהיה, עדיין מקובל שהקב"ה אינו מקבל שום שנוי כלל, וא"כ הקב"ה יודע כל מה שיקרה בעתיד. ואז מתעוררת השאלה, אם הקב"ה יודע מה יהיה בעתיד, אז אנחנו לא יכולים לבחור הפך מידיעתו. ועיין באור שמח בהלכות תשובה שדן בשאלה זו בכמה אופנים.


mdabraham:

המדע הקלאסית של ניוטון לא השאירה מקום לבחירה חופשית כיון שהכל היה דיטרמניסטי. לעומת זאת המדע המודרנית טוען שבפעולות תת-אטומיות המקרים הם אינדיטרמניסטים, זאת אומרת, שאין סיבה ומסובב. בכדי שהעולם יפעול לפי כללי הטבע אנו זקוקים ל wavefunction collapse שגורם לחלקיקים להתנהג בצורה דיטרמניסטית. השאלה היא, מה גורם ל wavefunction collapse? אלו המאמינים בבחירה חופשית טוענים, שעצם המדידה על ידי אדם מודע גורמת לחלקיקים ללבוש צורה מסויימת. ואז הם טוענים, שבאותו דרך הבחירה החופשית יכולה להשפיע על הפעולות התת-אטומיים ברמה של הניורונים במוח.

לדיון קצר בענין:

http://dictionary.laborlawtalk.com/Consciousness_causes_collapse

צ'אוט
תא שמע בכרך השני של הספרות הפרשנית לתלמוד, כתב שהשיטה האשכנזית הקלאסית לא היתה הגשמה אלא שאי אפשר להחיל על הקב"ה את המגבלות שהפילוסופים הטילו עליו.
האם יש לך מידע נוסף בנידון? כנראה שבכל זאת צריך לקרוא את כתב תמים.

המשך לדברי שן הזהב

ועל כך כבר הבאתי בעבר את סיפור החתול במגפיים, אשר ביקש מהקוסם הנורא להפוך את עצמו לעכבר, ואז התנפל עליו וטרף אותו מייד.
ועל דרך זו ניתן לשאול: האם הקב"ה יכול להפוך את עצמו לאדם, ואז אולי נוכל לירות לו בראש? מתברר כי יש מגבלות אימננטיות שמוטלות אפילו על הקב"ה בכבודו ובעצמו (הוא לא יכול להיות רע, למשל. וגם לא סופי, או מוגבל).

מיכי,
להזכירך, יש בעולם דת שמחזיקים בה מיליארדים והיא סוברת שהוא יכול להפוך עצמו לאדם ואז ניתן לצלוב אותו.

ושמא מדובר במגבלה על שפתנו? על היכולת שלנו לתאר, במילים, את האל?

נניח לרגע את האל, ואבקש מהחברים לתאר עבורי "בעל חיים שאי אפשר לתארו בפחות משלושים מלים".

מישהו מסוגל?

כי אם לא, ובהתחשב בכך שאיני מייחס לבעל החיים הזה תכונה אלוהית כלשהי, מדובר במשחקי מילים, לא במגבלה על האל.

_________________