|
|
| נשלח ב-26/10/2008 09:34 |
 |
| |
בשמחת תורה אכלתי את הבטטות האחרונות שנשארו מהשנה השישית. אמנם חלק נרקבו, אבל חלק שרדו באופן מעורר התפעלות בהתחשב בתנאים - ללא קירור, בחדר המדרגות של הבניין.
נשארו לי גם הרבה פירות וירקות מיובשים מהשנה השישית - למרות שחלק מהם נאכלו על-ידי פרפרים (לא אטמתי מספיק טוב, שמתי בקופסאות פלסטיק או שקיות ובלי קירור) עדיין נשארו לי הרבה, אני כבר מקיים את הפסוק "ואכלתם ישן נושן", ואם זה יחזיק עד חנוכה, כנראה שאצטרך לקיים גם את המשכו "וישן מפני חדש תוציאו".
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2008 10:03 |
|
| |
|
לקט קלמנטינות בחנוכה
Chanukah Clementines Gleaning
![]()
|
|
אנו שמחים לבשר על לקט של קלמנטינות מיוחד לחנוכה
בשדות קבוצת שילר, במושב בצרה ובכפר חב"ד
We are pleased to announce our special Chanukah Clementines Gleaning (Leket) events
at Schiler, Batzra and Kfar Habad
אנא אשרו הגעה במייל חוזר | Please RSVP via e-mail
לקט פתוח בקיבוץ קבוצת שילר
מתאים לקבוצות ,משפחות ויחידים. איש קשר-ידידיה-052-7433501
יום רביעי 24 בדצמבר בין השעות 08:30-14:30
יום חמישי 25 בדצמבר בין השעות 08:30-14:30
יום ראשון 28 לדצמבר בין השעות 08:30-14:30
הקליקו לקבלת הוראות הגעה
Open Gleaning at the Schiller Fields
suitable for groups, individuals and families
contact person-Yedidiya-052-7433501
Wednesday – December 24th between 08:30-14:30
Thursday – December 25th between 08:30-14:30
Sunday – December 28th between 08:30-14:30
לקט פתוח במושב בצרה
מתאים למשפחות ויחידים. איש קשר-ארנולד-052-5856498
יום רביעי 24 בדצמבר בין השעות 08:30-14:30
יום חמישי 25 בדצמבר בין השעות 08:30-14:30
הקליקו לקבלת הוראות הגעה
Open Gleaning at Moshav Batzra
Wednesday – December 24th between 08:30-14:30
Thursday – December 25th between 08:30-14:30
לקט פתוח בכפר חבדמתאים למשפחות וליחידים,איש קשר-ארנולד-052-5856498
יום ראשון 28 לדצמבר בין השעות 08:30-14:30 הקליקו לקבלת הוראות הגעה
Open Gleaning at Kfar Chabad
Sunday – December 28th between 08:30-14:30
suitable for individuals and families
contact person-Arnold-052-5856498
אל תשכחו
אנא הביאו איתכם: מים,כובעים,נעליים סגורות ובגדים נוחים
|
|
DON'T FORGET
bring with you :water,hats,closed shoes and comfortable clothes
חנוכה שמח מאחלים צוות ארגון משולחן לשולחן
Happy Hanukah from Table to Table's staff
Send to friend
|
|
Click here to unsubscribe
להסרה מרשימת התפוצה הקלק/י כאן
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2009 10:31 |
|
| |
שמיטת קרקעות ומשבר המים
האם יש קשר בין אי-שמירת שמיטה לבין המחסור במים?
בשנת 2008, הגירעון במאזן המים היה מעל 400 מלמ"ק. בשנה זו קיבלנו 826 מלמ"ק, והשתמשנו ב:
* 796 לצריכה ביתית (190 לגינון)
* 454 מים שפירים לחקלאות (מים ראויים לשתיה; לא כולל מים מליחים ומטוהרים)
הרוב הגדול של מים לחקלאות מוקצה למשק הצומח - המשק החי צורך כמות קטנה בהרבה.
מכאן: אילו היינו שומרים שמיטה לגמרי, בלי שום היתרים (כולל יבול נכרי בשטחי א"י, ערבה דרומית, היתר מכירה ואוצר בית דין) לא היה לנו גירעון - היה לנו עודף!
האם חיסכון של שנה אחת מתוך שבע הוא משמעותי?
בהחלט: אחת הבעיות בניצול מוגזם של מים היא הפרת האיזון בין מאגרי מי תהום מתוקים לבין מאגרי מים מלוחים בקרבתם. כששואבים יותר מדי מים מתוקים, המים המלוחים חודרים אליהם וממליחים אותם, והם אובדים לתמיד. כיום, מעל 200 בארות מים מתוקים סגורות לשאיבה עקב זיהום, דבר שמתבטא בהפסד של 80 מלמ"ק בשנה. הפסקה בשאיבת המים לחקלאות יכולה לאפשר לבארות להתאושש, וכך להשפיע על משק המים גם בשנים הבאות.
איך נכפה על חקלאים שאינם שומרי מצוות לשמור שמיטה?
אין צורך לכפות. מספיק לבטל את סבסוד המים לחקלאות למשך שנת השמיטה. החקלאים יבינו לבד שאין טעם לגדל גידולים שצורכים הרבה מי שתיה, ורבים מהם ישביתו את הקרקעות מרצונם, וישתמשו במים רק כדי לשמור על הקיים.
מה לגבי עצים - "לאוקמי אילנא"?
כל חמשת העצים שנשתבחה בהם ארץ ישראל - זית, גפן, תאנה, רימון ותמר - נחשבים חסכוניים במים. עד כמה שידוע לי, גם אם לא ישקו אותם בכלל במשך שנה שלמה, הם ישרדו (אם כי, ייתכן שלא יתנו פירות).
ממה יתפרנסו החקלאים?
התפלת מי שתיה עולה למשק כ-3 ש"ח למ"ק.
חיסכון של 450 מלמ"ק במים שפירים לחקלאות שווה-ערך לחיסכון של 1350 מיליון ש"ח.
את הכסף הזה אפשר להעביר ישירות לחקלאים השובתים - אפשר כך לפרנס כ-20000 חקלאים.
אם נוסיף את החיסכון השנתי שנובע ממניעת זיהום והמלחה, נגיע למסקנה שכדאי להוסיף אף יותר כסף כדי לפרנס את החקלאים השובתים, ובלבד שלא יבזבזו מים.
מה לגבי ייצוא?
אחת הטענות נגד שמירת שמיטה היא, שהיא תפגע בייצוא החקלאי. אבל האם הייצוא החקלאי בכלל משתלם לנו?
כרבע מהתוצרת החקלאית מיועדת לייצוא, ומכאן שאנחנו מייצאים לחו"ל בכל שנה כ-100 מלמ"ק מים ראויים לשתיה (ועוד כ-200 מלמ"ק מים מליחים ומטוהרים). אילו לא היה ייצוא חקלאי, ייתכן שלא היה היום משבר במשק המים.
במדינה מתייבשת, ששוקלת כבר לייבא מים מחו"ל, ייתכן שעדיף לייצר רק לצריכה מקומית, ופעם בשבע שנים להפסיק לגמרי את הייצור החקלאי ולייבא פירות וירקות מחו"ל.
----
מקורות:
צריכת המים החקלאית - 1100 מלמקש, מתוכם כ500 מלמקש ראויים לשתיה
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/870/231.html
בשנת 2009 - 620, בשנת 2008 - 454, בשנת 2009 - 354 מלמקש
"גידול בעלי חיים מאופיין בצריכת מים נמוכה ביותר בהשוואה לגידולי הצומח"
"מגזר המיעוטים: למגזר המיעוטים, המאופיין במכסות מים קטנות, לא בוצע קיצוץ בהקצאות המים בעשור האחרון בשל השוני במבנה ההקצאות הבסיסיות של מגזר זה."
http://www.moag.gov.il/agri/yhidotmisrad/reshut_technun/technun_calcali/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/2009/verification_characteristics_2009.htm
http://www.blacklabor.org/?p=9074
גידול בתפוקות בשנת 2007 - ערב השמיטה - גידול של 66% לעומת 2006
http://www.thetarnegol.co.il/596
צריכת המים הביתית - 796 מלמקש
הגירעון - 410 מלמקש
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/963110.html
המים הזמינים - ממוצע 1175 מלמקש, בשנת 2008 - 826 מלמקש
מים לגינון - 190 מלמקש
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=965967
"ישראל מייצאת כ-300 מיליון מ"ק מים בשנה בצורת מוצרים חקלאיים הצורכים כמויות עצומות של מים (החשבון כנראה כולל מים מליחים ומטוהרים). "זה שיגעון לסבסד פרחים שגוזלים המון מים, ולייצא אותם לחו"ל, למרות שהתרומה של היצוא הזה לכלכלה היא שולית. כמות המים שאנחנו מייצאים בחקלאות שוות ערך לשלושה מפעלי התפלה. אנחנו לא מתנהגים כאילו שיש משבר מים. אנחנו מקציבים כ-50% מכמות המים לחקלאות, למרות שהתרומה של החקלאות לתל"ג היא 2% בלבד"."
(פרופ' הלל שובל)
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/963106.html
כרבע מהתוצרת החקלאית מיועד לייצוא
http://www.nrg.co.il/online/24/ART1/800/549.html
"212 בארות מים סגורים נכון לשנת 2007 עקב זיהום (מתוך דוח רשות המים לשנת 2008 שהוגש לאחרונה לכנסת לפי בקשת אדם טבע ודין). המשמעות היא 80 מלמק"ש מים שיורדים לטמיון מדי שנה עקב זיהום"
"ההשקעה בחיסכון המים עולה למשק 30 אגורות לקוב מים. ניקוי הזיהום פר קוב מים עולה בין 0.5 – 1 ₪ ואילו קוב מים התפלה עולה למשק 3 ₪ לקוב"
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=158&ArticleID=837
העצים שנשתבחה בהם ארץ ישראל - זית, גפן, תאנה, רימון, תמר - נחשבים חסכוניים במים:
http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/reshimat_500_zmachim_chaschanim_bemaym.pdf
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=158&ArticleID=800
"מטעי התמרים לאורך הערבה מושקים במים ממקורות שונים: קולחי אילת, קולחים מקומיים, מים מלוחים (מעל 5 dS/m), ומים מליחים (dS/m 2-4). "
http://mop.textstore.co.il/html/hobjectives.html
תקציב שנת השמיטה: "בהחלטת הממשלה מופיעים סעיפי תקצוב שונים: (א) הרבנות הראשית - טיפול על-פי
"היתר המכירה" - 7 מליוני שקלים; (ב) "אוצר בית הדין" - 10 מליון שקל; (ג)
תמיכה בחקלאים שומרי שמיטה (השבתת משקים) - 30 מליון שקל; (ד) תמיכה במגדלי
החיטה - 18 מליון שקל, (ה) תמיכה במשתלות עצי פרי - 15 מליון שקל; (ו) מימון
פער הוצאות איסום של "השנה השישית" - 4 מליוני שקלים; (ז) תמיכה בהקמת
בתי-צמיחה במגזר הלא-יהודי - 6 מליוני שקלים; (ח) תמיכה בהסבת בתי-צמיחה למצע
מנותק במגזר היהודי - 13 מליון שקל. בסך-הכל מדובר על 103 מליון שקל."
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/ksafim/2007-05-29-02.html
תוקן על ידי אראלסגל ב- 22/06/2009 11:13:09
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2009 13:27 |
|
| |
מה לגבי מצעים מנותקים?
"הגידול על קוקוס מגן על השתילים
מפני מחלות קרקע ומאפשר לנו להפחית את השימוש בחומרי הדברה כימיים", אומר
מגל, "כך לדוגמה אנחנו יכולים לגדל צמחים בריאים בלי להשתמש בחומר המזיק
מתיל ברומיד. מלבד זאת, החקלאים משקים את המצעים המנותקים במערכת צינורות
נפרדת, והם מנקזים וממחזרים אותם תוך הקטנה של צריכת המים. כך אנחנו
מונעים ממי ההשקיה לחלחל למי התהום, עם כל הדשנים והכימיקלים שלהם,
ותורמים להקטנת הזיהום".
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3382709,00.html
מצאתי נתונים מדוייקים על צריכת מים במצע מנותק של פלפל:
http://www.arava.co.il/haklaut/zrcwat/zrc0708/baridata.htm
אבל לא מצאתי נתונים מקבילים על גידולים זהים ללא מצע מנותק, כך שלא ברור מה שיעור החיסכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2009 14:36 |
|
| |
אראל
מבלי להכנס למהות הצעותיך ושיקלול עוד כמה אלמנטים כלכליים ואחרים, לא ניתן שלא להתפעל מהיקף עבודתך.
יישר כוח.
האם נייר עמדה זה מוגש לעיון הגורמים הרלוונטיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2009 19:14 |
|
| |
את רוב העבודה עשה גוגל, אני רק סיכמתי.
למרות זאת, אני לא משלה את עצמי שהנתונים שהבאתי כאן הם מלאים או מדוייקים, ובד'יוק לשם כך הבאתי אותם קודם לכאן, כדי לקבל תגובות והערות לפני שאני מעביר את זה הלאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2012 08:39 |
|
| |
מדרש יונתי / מאיר אריאל
ושמיטה כהלכה אתה כבר יודע לעשות
שאתה רץ לקחת עוד ועוד אדמות?
בספק מרמה, בחשד גזל, בחסות חשיכה
בחסינות מושל? הזו גאולה? הזה כבודה?
כגנב במחתרת יהודה?
ולמי תמכור את "שדך" בשנת שמיטה
או אולי תתאסלם או תתנצר לשנה?
ולפני מי תיתמם שביעית אחר שביעית
בעוד האדמה אשר תחתיך כשפחה נשבית?
בעיני מי זה מוצא חן? אדמה אתה לוקח -
גאולה לא נותן. או אולי אצבעותיך
הדוקות מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד -
מאומנות להרפות? מיומנות לשחרר?
מתורגלות לשמוט?
תוקן על ידי אראלסגל ב- 29/03/2012 08:30:02
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2013 07:20 |
|
| |
שנה (שישית) טובה לכולם!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 10:11 |
|
| |
טעם מצוות השמיטה - לתת לארץ לנוח
בעקבות דיון על עלות מצוות השמיטה, ובתשובה לאברם העברי, אכתוב כאן בקצרה את דעתי הצנועה על טעם מצוות השמיטה.
מובן שישנם טעמים רבים לכל מצוה, חלקם נשגבים מעינינו, אולם הטעם הזה הוא לדעתי חשוב ועיקרי. הוא בולט במיוחד במצוות השמיטה בפרשת "בהר".
מצוות השמיטה נקראת בתורה שבת של הארץ (ויקרא כה). מכאן, שעיקר עניינה הוא לתת לארץ לשבות ולנוח.
כמו שביום השבת צריך לתת מנוחה לעבדים ולבהמות, כך גם בשנת השבת צריך לתת מנוחה לארץ.
הפעילות האנושית מטילה עול כבד על הארץ ועל הטבע.
הדבר היה נכון בעבר, והוא נכון שבעתיים בימינו.
בעבר, הדבר התבטא בריקון הארץ מהמינרלים.
ואז, המציאו את הדשנים הכימיים שכביכול מחזירים את המינרלים לארץ.
אולם התברר שהדשנים הללו גורמים נזקים אחרים, כגון: זיהום מי-תהום.
גם חומרי ריסוס והדברה, המשמשים בחקלאות תעשייתית, מזהמים את הארץ ואת מי התהום.
שאיבת-יתר של מים גורמת להתייבשות מקורות מים והמלחתם.
את כל זה כתבתי רק לשם המחשה. ייתכן שבעתיד ימצאו פתרונות לחלק מבעיות אלה או לכולם,
אולם ייתכן גם ששיטות-עיבוד עתידיות יגרמו להופעתן של בעיות חדשות (כפי שקרה עד עכשיו).
בסופו של דבר, ה', שברא את הארץ, יודע שהארץ צריכה לנוח פעם בשבע שנים.
בדיוק כפי שהוא יודע שהאדם והבהמה צריכים לנוח פעם בשבעה ימים.
ה' התיר לנו לשעבד את הארץ לצרכינו, "והארץ נתן לבני אדם".
אולם, ה' גם ציווה עלינו לתת לארץ לנוח פעם בשבע שנים. קיום הציווי הזה הוא תנאי להישארותנו בארץ.
אם לא נקיים את הציווי, הארץ תתקומם עלינו ותסלק אותנו מתוכה כדי שתוכל להשלים את המנוחה החסרה לה (ויקרא כו).
מכאן, שיש לקיים את מצוות השמיטה בכל עת שארץ ישראל נמצאת בשליטת עם ישראל.
אין משמעות למכירת האדמות לגוי, וגם אין משמעות לקניית יבול נכרי שגידלו אותו על אדמת ארץ ישראל.
קיום מצוות השמיטה צריך לכלול השבתה מלאה של העבודה החקלאית. כל פעולה שמקרבת אותנו לקראת מטרה זו, היא מבורכת ורצויה. אגב, לאחרונה אף עלתה הצעה (של ח"כ לשעבר רות קלדרון) להרחיב את מצוות השמיטה ולהחיל אותה גם על עבודות שאינן חקלאיות ממש, כגון דיג. לטענתה, יש אתרי דיג שמתדלדלים בגלל דיג מופרז, והשבתה של הדיג אחת לשבע שנים תאפשר להם להתאושש. מובן שזו אינה חובה מן התורה. זו מעין הצעה להרחיב את מצוות השמיטה "מדרבנן", כמו שעשו חז"ל במצוות אחרות, שהרחיבו אותן בדרכים שונות מתוך הבנה מעמיקה של טעם המצוה. לא למדתי את נושא הדיג ולכן אני לא מביע דעה בעד או נגד ההצעה של קלדרון. אני מציין אותה רק לשם המחשה של יישום טעם המצוה בימינו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 10:55 |
|
| |
תאמין לי, אני לא מבין על מה אתה מדבר... אצלי בתורה כתוב כך: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהוה . אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ. זֶה דבר השמיטה, ולא שום דבר אחר! שמיטת קרקעות מאן דכר שמה?!...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 10:59 |
|
| |
ובפראפראזה על דבריך הפיוטיים: הפעילות הכלכלית מטילה עול כבד על הארץ ועל הטבע.
הדבר היה נכון בעבר, והוא נכון שבעתיים בימינו.
בעבר, הדבר התבטא בריקון הארץ מאמצעי תשלום זמינים.
ואז, המציאו את ההלוואות שכביכול מחזירים את הכסף לארץ.
אולם התברר שההלוואות הללו גורמים נזקים אחרים, כגון: שוק אפור, ריביות ועוד.... או בקיצור – ברגע שאתה מתחיל להמציא טעמים, גם אני יכול... התורה לא כתבה בשום מקום על הרס הארץ וכו'. היא כן כתבה "ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה" לשם כך אין שום צורך בשמיטה מודרנית, ואדרבה - זו רק תגרום לעליית מחירים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 11:35 |
|
| |
אראל
יש מחלוקת בין הראשונים -ולא רק- האם לחפש טעם למצוות.
הסוברים כי אין לחפש טעם למצוות. אומרים כי אם יתגלה שהטעם הוא חסר טעם לאחר גילויי חוקרים, יש לבטל המצווה.הטעמים האגגריים של מצוות השמיטה, -מנוחת הקרקע-מזמן מזמן אינם רלוונטים היום.
וגב' קלדרון צודקת בדייג.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 11:52 |
|
| |
| אברם_העברי כתב: |  | תאמין לי, אני לא מבין על מה אתה מדבר... אצלי בתורה כתוב כך: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהוה . אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ. זֶה דבר השמיטה, ולא שום דבר אחר! שמיטת קרקעות מאן דכר שמה?!... |
|
צינזרו לך את החומש?
כי, עפעס, אצלנו זה לא הדבר היחיד שכתוב. אתה יודע, יש גם ספר שמות, ואפילו אפשר להעתיק גם ממנו, מהאתר של מכון ממרא:
וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ. יא וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה; כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ.
מן דכר שמיה? ספר שמות, למשל.
ויש גם ספר ויקרא בתורתנו, "כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ...".
התורה לא מתחילה דוקא בספר דברים!
|
|
|
|
|
