|
|
| נשלח ב-4/10/2006 15:07 |
 |
| |
לגבי שמיטת קרקעות בחו"ל - דווקא לפי שיטתם של כמתעסק וריב, שמגמת השמיטה היא ריסון יצר
הבעלות, קשה להבין מדוע דווקא בארץ ישראל; וכי בחו"ל אין יצר בעלות?! (אפשר לתרץ, שאכן באופן
עקרוני ראוי לקיים את מצוות השמיטה גם בחו"ל, אלא ש"דיבר הכתוב בהווה" - בזמן שניתנה התורה,
בני ישראל היו אמורים כולם לגור בארץ ישראל ולקבל קרקע רק בארץ ישראל, ולא היה צפוי מצב שבו
ישראלים יקנו נדל"ן בחו"ל).
לשיטתי, שמגמת השמיטה היא לאפשר לקרקע לשבות, אין קושיה. כפי שביום השבת, רק עם ישראל צריך
לשבות, כך גם בשנת השבת, רק ארץ ישראל צריכה לשבות. השבת היא זכר לשביתת ה' בבריאת העולם; עם
ישראל הוא עם ה', ולכן ראוי שינהג כמו שה' נהג בבריאת העולם, וישבות ביום השביעי; ארץ ישראל
היא הארץ הקדושה לה', ולכן ראוי שהיא תנהג כמו שה' נהג בבריאת העולם, ותשבות בשנה השביעית.
ירוחםשמ: שתי תשובות:
א. יש אנשים ששואלים על ההיתרים, ויש אנשים ששואלים על החומרות, וכמו במצוות 4 המינים -
הקב"ה עושה את כולם אגודה אחת...
ב. http://www.tora.us.fm/tm/mcwot/emt.html דף שכתבתי, ובו יש שאלות גם על החומרות וגם על
ההיתרים, לקיים מה שנאמר "לא תוסיפו ולא תגרעו".
תוקן על ידי - אראלסגל - 04/10/2006 15:07:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2006 15:20 |
|
| |
יהודימרחוק: הרעיון של מחזוריות ארוכה הוא מאד מעניין; אפשר להוסיף לכאן גם את מחזור 50 השנים
של היובל.
שמעתי פעם (בהרצאה בעל-פה), שגם בכלכלה של ימינו ניתן להבחין במחזוריות מסויימת של מיתון -
צמיחה - מיתון - צמיחה, אבל אין לי מספיק נתונים בנושא, ואני לא יודע מה זמן המחזור.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2006 15:23 |
|
| |
baruchgo: בהחלט אפשר לשלב את זה עם אוצר בית-דין, אם רק ישמרו על כמה כללים:
א. יכריזו שהשדות פתוחים לכולם, וכל מי שרוצה יכול לבוא לקטוף בעצמו (מי שלא רוצה, כמובן,
רשאי לשלם לאחרים שיקטפו בשבילו, ובכלל זה גם לשליחי בית הדין).
ב. ישאירו בשדות מספיק פירות, כך שמי שרוצה לבוא לקטוף, באמת ימצא שם פירות...
ג. והכי טוב - יעשו רישום מראש של כל מי שרוצה לקבל פירות, ויקטפו בהתאם למספר הנרשמים, ואת
כל השאר ישאירו על העצים (אבל זה קצת יותר מסובך טכנית).
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2006 16:28 |
|
| |
אראל
לא רלוונטי שמיטה בחו"ל כי:
מצוות שמיטה כמו שאר המצוות הכרוכות בארץ - מכוונת לחיי הקולקטיב - הקולקטיב בהגדרה כקוקלטיב נחשב כך רק בא"י, וכשם ששאר מצוות זרעים אין עניינן שביתת הארץ, ואעפ"כ נוהגות רק בארץ - הוא הדין השמיטה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2006 07:43 |
|
| |
כמתעסק:
"טרם הבנתי מדוע האדמה לכשלעצמה צריכה לנוח במחזוריות של שבע שנים - אם במיסטיקה עסקינן
- אין לי עסק בנסתרות, אך בפשטות הנחת המוצא שלי היא שצוויי התורה - באופן עקרוני - נועדו
לאדם ומופנים כלפיו" - גם לי לא ברור למה בדיוק הארץ צריכה לנוח, אולם מאחר שכתוב
בתורה "והארץ תעזב מכם ותרץ את שבתותיה.... כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתותיכם
בשבתכם עליה..." - אני מבטל את דעתי מפני דעת התורה, ומקבל את העובדה שהארץ צריכה
לשבות בלי קשר לעובדה מה עושה האדם, "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'".
"נקודת הכובד עוברת להשמת הדגש על תכני ורעיוני המצווה!.... סוף דבר- אפשר שאנו חלוקים
ברעיון המצווה, והבוחר יבחר" - אנחנו אכן חלוקים ברעיון המצוה, אבל אנחנו חלוקים גם
בעיקרון נוסף - לשיטתך הדגש הוא על רעיון תיאורטי, ואני אומר "לא המדרש עיקר אלא המעשה". גם
אם נקבל את דעתך לגבי המגמה של מצוות השמיטה, עדיין יש לשאול, מה המשמעות המעשית של זה? איך
בדיוק צריך "לשים דגש על תכני המצוה"? לעשות הרצאות ושיעורים על ריסון יצר הקניין? לעשות
הפגנות נגד בעלי ההון? אילו תביעות מעשיות, שנובעות ממגמת השמיטה, אפשר להציג לציבור בימינו?
תוקן על ידי - אראלסגל - 05/10/2006 7:49:03
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2006 13:49 |
|
| |
אראל
"והארץ תעזב מכם ותרץ את שבתותיה.... כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתותיכם בשבתכם עליה..." -
לענ"ד הואיל והפרשיה מתארת את חורבן הארץ ושממתה, לפיכך נוקטת התורה באותו מטבע ומתואר המצב שקדם והוא אי שביתת הארץ - זהו סגנון ספרותי השומר על אותו נושא.
וראה המשך הפרשיה בפסוק מג:
"והארץ תעזב...ותרץ את שבתותיה, בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען משפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם".
הרי שהעונש הוא לישראל שירצו עונם שלהם על מאיסת משפטי תורה ובכלל זה השמיטה.
והשווה בתהילים קז, לד: 'ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה'.
וכבר שאלו כגון דבריך חז"ל בענין אחר תנחומא מצורע: ...כדי שיראו הבעלים ויעשו תשובה...לפיכך הקב"ה מתרה בהם ומלקה בתיהן כדי שיעשו תשובה שנאמר 'ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם".
והוא הדין בשמיטה שממת הארץ הוא עונם של ישראל ומבטא גם הוא את מאיסת משפטי התורה -
עוד כתבת:
" לשיטתך הדגש הוא על רעיון תיאורטי, ואני אומר "לא המדרש עיקר אלא המעשה".
אף אני מסכים שבצד הרעיון יש צורך במעשה - 'וצבת בצבת עשויה' - אלא שלדעתי חלק ניכר מדיני תורה הולכים ומקבלים לבושים שונים:
(כך לגבי מיתות בית דין, וכך לגבי עיר הנדחת, וכן לבן סורר ומורה - שורת עונשים שאינם נוהגים. כך לגבי דיני נערה בתולה).
לפיכך: בלאו דווקא המגמה בנסיבות החיים המשתנים לשמר באותו היקף את כל דיני תורה, אם כי ח"ו לא לבטלם, אך יש שצריך להתאים את הלבוש.
אכן שאלתך הנכבדה והחשובה נכונה:
"עדיין יש לשאול, מה המשמעות המעשית של זה? איך בדיוק צריך "לשים דגש על תכני המצוה"? לעשות הרצאות ושיעורים על ריסון יצר הקניין? לעשות הפגנות נגד בעלי ההון? אילו תביעות מעשיות, שנובעות ממגמת השמיטה, אפשר להציג לציבור בימינו?"
ראשית יש לשים אל לב שהמצווה אינה רק כנגד בעלי הון - כל אדם לפי דרגתו יצר הבעלות אוחז בו, עד שמתקשה לשים אל לבו לחלשים!
מכאן שבהחלט ראוי לפעול בשני מישורים:
א. מישור הסברתי העוסק ביחס שבין אדם להשתעבדותו לבעלותו.
ב. דומני שהדגש המרכזי הוא בחקיקת חוקים דרך הכנסת שעניינים איזון בין מדיניות חברתית קאפיטליסטית לבין דאגה לבל נאבד לחלוטין את המימד של דאגה סוציאלית והגנה על החלשים.
כאן יש לשים אל לב לנושא מרכזי שדומני שאתה מתעלם ממנו לאורך דיוננו:
מצוות התורה משמשות כתמרורים חברתיים (כדרך שתמרור המהירות ממקומם במקומות מסויימים בכביש אך מורה את הנסיעה לאורך כל הכביש) לעקרונות יסוד שעל פיהם נדרשת החברה להרחיב את מגמת ישומן.
זכינו ומקץ שנות גולה ארוכות שבנו לארצינו ובידינו לחוקק מערכות חוקים.
לענ"ד המגמה הנדרשת היא יצירת קיבוץ של אנשי כלכלה, רבנים, ואנשי משפט אזרחי - הרואים עצמם ככפופים לדיני תורה - כדרך שיש מכון ישיראלי לדמוקרטיה / וכנסי הרצליה וכדו'.
אלה ישבו יחד ילמדו ויפרו איש את רעהו - ומתוך כך יוציאו הצעות מעשיות / חוקית / נורמטיביות / מוסריות / הסברתיות וכדו' - לקידום נושאי חברה וכלכלה.
אג'נדה מסוג זה יכולה לחלחל אט אט למערכות השלטון (כדמות המכון הישראלי לדמוקטיה) ולהוביל שינויים כלכלים חברתיים שישאבו מהמגמות היסודיות של תורה - ויהיו כמשלים למגמת מצוות השמיטה.
דוק, בדברי - השמיטה היא תמרור מאת התורה שצריכה להישמר במידה מסויימת לפי המציאות, אך על החברה נדרש להקדים ולהוסיף מעצמה מערכות כלליות שימשיכו ובאופן מפותח ורחב לפי המציאות את המגמה לא רק בשמיטה אלא לאורך כל שש השנים הנותרות.
ויה"ר שנזכה ללכת באורה של תורת חיים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2006 08:37 |
|
| |
"אלה ישבו יחד ילמדו ויפרו איש את רעהו - ומתוך כך יוציאו הצעות מעשיות / חוקית /
נורמטיביות / מוסריות / הסברתיות וכדו' - לקידום נושאי חברה וכלכלה" - האם תוכל לתת
דוגמה לרעיון מעשי אחד שעשוי לצאת מתוך הקבוצה הזאת, שמממש את מגמת השמיטה על-פי דעתך?
("רעיון מעשי" משמעו הצעת חוק, המלצה למדיניות ממשלתית ספציפית בנושא מסויים, וכד'; לא עוד
רעיון הסברתי כללי).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2006 21:08 |
|
| |
עכשיו דיברתי עם הרב מנדלסון, רב מושב קוממיות וראש בית הדין לענייני
שמיטה, שאחראי על חלק גדול מהשדות השובתים בשנת השמיטה. הוא אמר לי, שהם
דווקא לא נוהגים לחסום את השדות שהם אחראים עליהם. הם מעמידים שומרים כדי
למנוע השחתה, אבל מי שרוצה לקטוף פירות בכמות סבירה, יכול להיכנס ולקטוף
בלי תשלום, והשומרים לא רשאים למנוע זאת ממנו.
נראה לי שאני אשכור דירה בקוממיות בשנה הבאה...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2007 16:21 |
|
| |
אבהו פתח אשכול: "מדינת ישראל טובה ליהודים (שמיטה 2007)"
בימי קדם היתה שנת השמיטה עול כבד כמעט על כל יהודי. רוב האנשים היו חקלאים והיה עליהם להתקיים שנה שלמה ללא יבול. אם השנה שלפני שנת השמיטה היתה שנת בצורת היו יהודי א"י בסכנת רעב. fast forward לשנת 2007 ואנחנו מוצאים שהבעיה נפתרה.
שנת השמיטה תחל בראש השנה; החקלאים שישביתו את הייצור יקבלו פיצוי מהמדינה . העלות למשק של שנת השמיטה, שתחל בראש השנה, תסתכם ב-103 מיליון שקל.
לא מצאנו ששליטי העבר היו כל כך נוחים לשומרי המצוות. אהוד אולמרט טוב לנו לא רק בהשוואה לרשעים כמו אלכסנדר ינאי והורדוס, אלא גם יחסית לצדיקים כדוד ושלמה. ברור שמשלמי המיסים בישראל, יהודים וגויים, דתיים וחילוניים יאותו לממן מכיסם את צרכיהם של החקלאים יראי השם, שכן כבר כיום הם ממנים בשמחה את יושבי הכוללים שנהרגים באהלה של תורה. גם משלמי המסים בארה"ב לא יוותרו על ההזדמנות לסייע למאמיני הברית הישנה.
בנוסף לשמיטה ראוי לחשוב על מצוות אחרות שגורמות חסרון כיס ליהודים יראי שמיים. למשל שמירת שבת וכשרות, פסח כהלכתו, מילה ועוד.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 20:23 |
|
| |
אני אישית חושב שהמדינה צריכה לממן רק את הצרכים החיוניים ביותר של ביטחון
פנים וחוץ, ואת כל ההכנסות לחלק שווה בשווה בין האזרחים. אבל אם העלית את
הנושא, בוא נעשה חשבון: 103 מיליון ש"ח פעם בשבע שנים, זה בערך 15 מיליון
ש"ח
לשנה; תקציב המדינה לשנה הוא בערך 250 מיליארד ש"ח, כך שההוצאות על שמיטה
הן 0.00006 מהתקציב - 6 מאיות של אלפית, או 6 אלפיות האחוז (סליחה אם
התבלבלתי, המספרים כל כך
קטנים שקל להתבלבל).
בהנחה שלפחות 6 אלפיות האחוז מעם ישראל חושבים שצריך לשמור שמיטה, נראה לי שהסכום הזה הוא הוגן למדי.
עם זאת, כפי שאמרתי, אני הייתי מעדיף שהמדינה לא תתן תקציבים לחקלאים (וגם
לא לישיבות, כוללים, ולהבדיל מועדוני ספורט, עידוד הקולנוע, אוניברסיטאות
וכו'...). אבל זה לא הנושא כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 20:25 |
|
| |
ובנימה יותר חיובית - כמה דרכים לשימור פירות מהשנה לשנה הבאה:
-
מאתר באופן טבעי (כולל חלוקה לפי סוגים שונים של פירות; וגם עצה לייבוש ברכב פרטי)
-
מאתר ynet (כולל הדרכה מפורטת לייבוש בתנור)
-
מאתר וואלה (כולל גם דרכים אחרות לשימור פירות - בשמש, באלכוהול, בהקפאה או בריבה)
עכשיו סוף עונת התותים - מומלץ לנסות לשמור
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 21:57 |
|
| |
חדשות טובות: דיברתי עם החקלאי ועם מנהל השיווק מחוות "דבשומרון"
http://www.organics.co.il, והם אמרו לי שהם מתכוונים לשבות בשביעית, והם
כבר מתחילים להתארגן כדי לאגור יבול שישית: חיטה, חומוס, יין, שמן, ריבות
ועוד.
אמנם, הם לא מתכוונים לאגור את כל הסוגים, יש דברים שצריך להכין לבד; אני
עכשיו מייבש בננות, פלפלים ועגבניות - מה שהכי זול בשוק בכל שבוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 22:10 |
|
| |
כדי להוציא מדעת אראל -
אין שום צורך לייבש - אלא להלכה ולמעשה:
נקל להיסמך למעוניין על אוצר בית דין, או היתר מכירה.
ולהחמיר ברבים בדבר שיש בו חסרון כיס לאחרים, לענ"ד, אינו במקומו. מאידך המתחסד עם קונו ורוצה להחמיר לעצמו - יחמיר.
אראל -
הואיל וכבר הארכנו רבות לעיל, רק צירפתי הסתייגות עקורנית נוספת, אך איני מתכונן לפתוח את הדיון מחדש.
אך לענין ההיסמכות להלכה כבר דשו רבים, וכל הרוצה יש לו על מי לסמוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 22:38 |
|
| |
אין צורך "להוציא מדעתי", מי שקורא בפורום אמור לדעת שאין לי שום הסמכה לפסוק הלכה, וכל דבריי הם בגדר הצעות בלבד.
בעלון "קוממיות" בשבת האחרונה (בהר-בחוקותיי ה'תשס"ז), במאמר "מהו אוצר
הארץ?" פורסם סדר העדיפויות ההלכתי שנקבע ע"י
רבני "אוצר הארץ" - בראשם
הרבנים אברהם שפירא, מרדכי אליהו, יעקב אריאל ודוב ליאור:
1. ירקות שנלקטו בשישית
2. מצעים מנותקים בחממות, גידול בכל הארץ
3. ירקות ופירות באוצר בית דין
4. ירקות שביעית שגדלו באיזורים שיש ספק אם הם בתחומי ארץ ישראל המקראית (- הערבה הדרומית), ונעשה בהם היתר מכירה לחומרה
5. ירקות מקרקע נוכרים שיד היהודים עוסקת בהם, כגון: מפקחים, מנהלי עבודה וכו'
6. ירקות מיבוא מחו"ל
7. כמובן שלא תילקח תוצרת מהרשות הפלשתינית ומערביי ישראל
כלומר, גם הרבנים הללו מסכימים, שהדרך הטובה ביותר לשמור שמיטה היא לשמור יבול שישית.
אני מקבל כמעט כל יום בדואל קריאה לפעילות בנושא ארץ ישראל - לעלות ליישב את
חומש, לחתום על עצומה, לתרום לקניית בתים בחברון, וכו'... אז מדוע זה
מפריע לך שאני קורא לפעילות בנושא השמיטה? הרי ע"פ התורה, השמיטה היא אחד
התנאים לישיבתנו בארץ ישראל; כמו שאנשים פועלים במסירות נפש למען יישוב
הארץ, כך יש לפעול במסירות נפש למען קיום מצוות השמיטה; כמובן כל אחד כפי
יכולתו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 23:24 |
|
| |
אשיב בתמצית
א. ירקות שנלקטו בשישית - לענ"ד אין משמעה השתגעות ציבורית ויבוש מקיף! כל שציינו שבמה שיש בנוחות ירקות משנה שישית מה טוב.
ב. קריאה לפעילות בנושא השמיטה מבורכת ואינה מפריעה לי כלל. והוא הדין מסירות נפש לכל מצוה, ובלבד שהיא כדרך הארץ - מסירות נפש לחיים ולא למיתה.
(ענין הפעילות האחרות שציינת בענין א"י - קשור לפוליטיקה, השקפות ודעות, ואינו ענין לפורום זה.)
תורף דברייך הקורא לענ"ד לשינוי מדרך הטבע = חברה שלמה שעוסקת ביבוש מוצרים = הוא שתמוה ומפרז.
לעת עתה אניח לעצם הרעיון כאילו תיקון השבת השמיטה הוא המדווה לתחלואי הארץ = החברה, לענ"ד הוא אחד הסימפטומים הגלויים הקולקטיביים אך אינו סיבה.
וכל זה הנלע"ד העניה בלבד.
|
|
|
|
|
