|
|
| נשלח ב-19/8/2007 16:40 |
 |
| |
התורה מודעת לקושי שיהיה כאשר נשמיט הקרקע בשנה השביעית
ומבטיחה לנו בשנה השישית יבול לשלוש שנים.
כלומר יש קשר בל ינתק בין הבטחת התורה לבין שמיטת הקרקע.
אם בסוף השנה השישית הברכה אינה מתקיימת
כיצד נוכל לקיים מצוות שמיטה כהלכתה?
בעבר כאשר עם ישראל קיים מצוות שמיטה בארץ הם סבלו
מרעב מחולשה עד כדי שאויבי ישראל הרומאים נצלו שנים
אלה לתקוף את ישראל ביודעם את חולשת הלוחמים הרעבים
וכך ניצחו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2007 10:55 |
|
| |
שריר:
לגבי "ואכלו אביוני עמך" ראה כאן
- http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/jm-23-1011.html - ע"פ הפשט,
הפסוק אינו מתאר את מטרת השמיטה, אלא את אופי השמיטה - יש לשמוט את השדות
כך שגם אביונים גמורים יוכלו להיכנס ולאכול, ואסור לדרוש כל דמי כניסה (זו
אחת מהסיבות שאני לא תומך ב"אוצר בית דין" של הרב וייטמן ושל מכון התורה
והארץ - הם טוענים שלבית דין מותר לגבות דמי כניסה).
אכן יש קשר בין הברכה לבין שמיטת הקרקע, ובימינו, הברכה מתקיימת לא רק
בשנה השישית אלא בכל שש השנים. צא לשוק וראה איזה שפע של פירות וירקות,
שאבותינו לא יכלו בכלל לחלום עליו. עד לפני כמה עשרות שנים, בכלל לא היה
אפשר להשיג ירקות טריים בחורף - רק משומרים; גם בשאר עונות השנה, היה צריך
לשלם הרבה כסף (יחסית להכנסה הממוצעת) כדי להשיג פירות וירקות היום, אנחנו
יכולים להיכנס לשוק בכל עונות השנה ולקנות פירות וירקות בזיל הזול. אז אין
שום "תירוץ" לא לשמור שמיטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2007 08:11 |
|
| |
חזרתי מקטיף בצלים של עמותת "משולחן לשולחן" בקבוצת שילר. נהניתי מאד מהעבודה ומהאנשים הטובים.
העמותה מארגנת, במשך כל השנה, העברת מזון ממקומות שבהם הוא מיותר למקומות
שבהם הוא נחוץ; בפרט, היא מארגנת קטיף של פירות וירקות אצל חקלאים
שמעוניינים לתרום את תוצרתם לנזקקים. הקטיף של אתמול נועד, גם להעביר
בצלים לבתי תמחוי למשך החודשים הראשונים של שנת השמיטה, וגם לשתול בצלים
חדשים שיספיקו לנבוט לפני שנת השמיטה, כך שיהיה אפשר לקטוף ולהעביר אותם
לבתי תמחוי בעוד מספר חודשים.
אני בטוח שבשנת השמיטה עצמה הם יארגנו מבצעי קטיף נוספים, וכך תתקיים
המצוה "ואכלו אביוני עמך" באופן מהודר (אמנם, יש להשאיר קצת פירות וירקות
בשדה, כך שמי שרוצה יוכל לבוא ולאכול, גם אם איננו עני).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2007 13:10 |
|
| |
אראל
אימצתי את הרעיון שלך שכל אחד שתורם אחוז וחצי ממשכורתו הרי הוא שותף הגון בהשבתת הקרקע.
אני חושב שזאת לא תרומה אלא שותפות, החקלאים שובתים עבור כולנו ועלינו להשתתף במאמץ.
(יש להסתפק לפי זה אם ניתן לנכות ממעשר כספים, אך דומה שאם זה ימנע ממשהו לתת אזי עדיפה נתינה זו על מעשר כספים שאינו חובה)
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2007 13:51 |
|
| |
.
אני עומד להציע לאשתי שאגרש אותה, כדי שאוכל להיות בגדר מחזיר גרושתו.
אחר כך, אני מתכוון לייבא מטיבט עבודה זרה כלשהי, כדי שאוכל לזכות במצוות ביעורה מן הארץ, ולסיום - אתחיל לחנך את בני להיות חוצפן ולהאביס אותו - כדי שיהיה לי סיכוי להיות הראשון המקיים מצוות בן סורר ומורה כהלכתה.
מעשה לינקי:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2272822&whichpage=2#R_8
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2007 13:57 |
|
| |
מואדיב
והחמור יותר הוא שלשכנך יש עבודה זרה והוא מבקש ממך לעזור לו לבערה, אך אתה לא תתן לו נפט כי אתה מחכה לזו שהזמנת מסין והיא תקועה במכס.
יש חקלאים שרוצים סיוע כדי להשבית את אדמתם, אך הכסף ילך לשרלטנים כדי לזכות במצוות שביעית כהלכתה.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2007 14:02 |
|
| |
.
[יש לי עני מהודר בתכלית ההידורים עוד מפורים שעבר. אני לא מספר עליו לאף אחד ושומר את מצבו בסוד, כדי שבפורים הבא, יהיה לי איך לקיים את המצווה...]
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2007 17:01 |
|
| |
| "שנת השמיטה תשבור את החקלאים" / צבי לביא |
|
סמנכ"ל משרד החקלאות אומר כי מאבקי כוחות בין רבנים תגרום הפסדים של יותר ממיליארד שקל למשק החקלאי בשנת השמיטה הממשמשת ובאה. "החקלאים עלולים להביא את התוצרת שלהם במשאיות למרכזי הערים ולמכור אותה בעצמם אם הרבנים יאסרו לשווק אותה במרכולים", אומר צבי אילן
אורלב: "רבני הערים מכשילים את הציבור"
בעקבות הפרסום ב-ynet, מזהירים ח"כים מפני המדיניות החדשה של הרבנות, שאינה מחייבת רבני ערים לסמוך על היתר המכירה. ח"כ אורלב: "אפנה לרב מצגר". ח"כ אריאל: "קרנה של הרבנות ממשיכה לרדת". בינתיים החליטו גם בי-ם להחמיר, וגם: האם נמצא פיתרון שירצה את שני הצדדים?
קובי נחשוני 
"הדרישות המחמירות של רבני ערים עלולות למוטט את היתר המכירה, מה שיגרום להרס החקלאות ולהכשלת רוב האזרחים באיסור שביעית" – כך אומר היום (ג') יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, בעקבות הפרסום ב-ynet על-פיו החליטה הרבנות הראשית שלא לחייב את הרבנים המקומיים לסמוך על היתר המכירה.
זה היה רק ענין של זמן - עד שתתגלה ה"צדיקות" ומשמעותה הכלכלית של אי סמיכה על 'היתר מכירה'
התוצאה של המשחק אגב גם ידועה מראש הבג"ץ כבר בפתח להתערבות ולחיוב לסמוך על ההיתר - ראה בקישור...
יש היתר ובכל שנת שמיטה מתעוררים הצדיקים מחדש...
והכל כמובן "לשם שמים"....
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2007 11:15 |
|
| |
v10: אוצר הארץ בשנת השמיטה
לקראת השנה הבאה עלינו לטובה נעשה מאמץ גדול לארגן את התנהלות שומרי המצוות ללא צורך בהזדקקות להתר מכירה.
לעניות דעתי הציבור החרדי על שלוחותיו הסוציולוגיות נמנע מלהשתמש במודל התפעולי המבוסס על התשתית ההלכתית של אוצר הארץ.אוצר הארץ למיטב הבנתי מאפשרים לציבור שומרי המצוות לא לעשות שימוש בהיתר המכירה ובכל זאת לקיים את הלכות שביעית שכאמור לכולנו הן מדרבנן בתקופתינו.
אני תמה על מה מבוססת ההתנגדות החרדית לשימוש במודל של "אוצר הארץ"? האם בגלל שרבנים כמו הרב שפירא עומדים מאחורי "אוצר הארץ"?
אשמח אם מביני דבר יתיחסו לנושא זה..
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2007 12:34 |
|
| |
לגבי תרומה לחקלאים לעומת מעשר - מכיוון שבשנת השמיטה לא נהגו להפריש
מעשרות מהיבול, נראה לי שהכסף שנותנים לחקלאים יכול להיחשב כתחליף למעשר כספים
(מלבד העובדה שהחקלאים הם גם עניים).
---
עד כמה שידוע לי, אגודת "שומרי שביעית" ואגודת "שומרי שמיטה" קנו קרקע
מחקלאים, כך שהעסק שלהם גם מסייע לחקלאים. אמנם הם לוקחים לעצמם דמי תיווך
והחזר הוצאות.
---
לגבי אוצר הארץ: אני לא יכול לדבר בשם החרדים, אלא רק להסביר למה אני אישית לא סומך על "אוצר הארץ":
* הם מסתמכים על הנחה שהערבה הדרומית אינה חלק מארץ ישראל, ומשתמשים
בהיתר מכירה עבור ירקות שגדלים שם. לענ"ד הדבר מחליש את אחיזתנו בארץ.
* הרב יהודה עמיחי, שהוא הפוסק הראשי שלהם, פסק, בספר "קטיף
שביעית", שמותר לבית דין לחסום את הכניסה למטעים שבאוצר בית דין, על-מנת
לדרוש דמי כניסה מהנכנסים. לענ"ד, במקרה זה לא מתקיימת מצוות הפקר, ויש חשש של מסחר בפירות, שכן
התשלום הוא לא רק על ההובלה והאריזה, אלא גם על עצם הזכות לאכול מהפרי
(אני עוד מתכוון לבקר אישית במטעים שלהם בשנת השמיטה, ולבדוק, אולי הם
שינו את מדיניותם).
* פניתי אליהם כמה פעמים, בכתב ובטלפון, וניסיתי לקבל מידע לגבי
יבול שישית (שהוא הפתרון המועדף בעיני) - כמה ואיזה יבול שישית בדיוק
שומרים; לא הצלחתי לקבל תשובה חד-משמעית. כמו כן, ניסיתי להציע שישקיעו
יותר ביבול שישית ע"י שימור וייבוש, הצעתי גם את עזרתי והשתתפותי בהתנדבות לכל דבר
שיידרש, אולם המנכ"ל דחה את הצעתי על הסף, וסירב בכלל לדון בה. אחרי
השיחה נשארתי עם תחושה לא טובה, תחושה שאין כאן שאיפה להתקדם הלאה.
בדרך-כלל אני תומך בפתרונות לא מושלמים, פתרונות של "הרע במיעוטו"; אולם, רק כאשר יש רצון ושאיפה להשתפר ולהתקדם לקראת שלמות.
---
אצלי
בבית, ברוך ה', המחסן כבר מלא בקופסאות שימורים מתוצרת הארץ, וגגות
הארונות מלאים בקופסאות של ירקות מתוצרת הארץ שייבשתי בבית; אני תרמתי את
תרומתי הצנועה לחקלאים הישראליים כבר בשנה השישית, ולכן אני "פטור"
מקניית ירקות ישראליים בשנה השביעית (בעזרת ה' גם לא יהיה לי צורך בכלל
לקנות ירקות). בנוסף לכך אני מתכוון כמובן לתרום כסף לחקלאים שובתים, כדי
להשתתף בקיום המצוה.
תוקן על ידי אראלסגל ב- 07/09/2007 12:52:45
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2007 20:13 |
|
| |
משום מה לא מצאתי בשום מקום רשימה ממצה של כל האנשים והארגונים העוסקים
בשמירת השמיטה (כל עיתון מפרסם רק את האנשים והארגונים מהזרם שלו / מהשקפת
העולם שלו), ולכן החלטתי ליצור רשימה כזו:
http://he.judaism.wikia.com/wiki/Tryg/jmita/jmita_gufim
הרשימה פתוחה להוספה ע"פ רשיון ויקי.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2007 21:12 |
|
| |
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי העלה בימים אלו אתר ובו מאות מסמכים -חלקם נדירים- בנושא 'פולמוס השמיטה'
שהעסיק את רבני הישוב החל מסוף המאה ה19.
מעניין מאוד. לא רק להסטוריונים.
לחץ_כאן
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2007 09:37 |
|
| |
כמה נתונים מספריים מעניינים לגבי שנת השמיטה:
http://www.moreshet.co.il//web/news/news1.asp?x=47487
מתוך הכתבה: "הרב [בן ציון] קוגלר [מ"קרן השביעית"] פירט את עלויות
השכירות, כאשר העלות משתנה בהתאם לסוג הקרקע;
''שדה בעל'' (כלשון חז''ל) – שדה פתוח ללא השקיה 100 שקל לדונם אדמה
לשנה... ''שדה שלחין'' (כלשון חז''ל)
– שדה פתוח עם מערכות השקיה עלות השכירות הינה 250 שקל לדונם אדמה
לשנה... סעיף הקרקעות של החממות (בתי צמיחה) שעלות שכירותן גבוהה
מאוד עומד על 800 דולר לדונם אדמה לשנה...".
האם מישהו יכול לחשב מכאן, מהם דמי התיווך שגובים באגודת "שומרי שמיטה" ובאגודת "שומרי שביעית"?
|
|
|
|
|
