|
|
| נשלח ב-9/10/2006 22:04 |
 |
| |
מיימוני:
2. אני לא מאמין שברגשות הבל מגיעים לכפירה. תסתכל על כל החסידים שמלאים רגשי הבל כרימון ועדיין שומרי תומ"צ, רובם מקפידים על קלה כחמורה ומאמינים בי"ג עקרים בכל מאודם. לעומת זאת הכפירה שנמצא בחב"ד בא דוקא מרוב מחקר ובלבולי שכל בענייני משיח ואלוהות.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 22:23 |
|
| |
צאוטנג, התעלמת מכך שגם הביקורת מקורה ברגש. רגש של השתייכות לדת הגיונית מוצקה ולא שזורמים לתוכה ללא פיקוח וביקורת מנהגים, מהם מנהגי הבל ומהם מנהגי גיחוך.
גם זה רגש דק ועדין שחייבים להתחשב בו. והאם בעיניך מיימוני הוא שכלתן חסר תקנה? או איש בעל רגש עמוק לדתו ולאלוקיו? אני חושב שכולם יודו שהוא בעל רגש שמלוה את תחושתיו בביקורת הגיונית,על כל פנים לטעמו.
ופתיחת הארון,אני מודה, מעולם לא עשתה לי דבר. לא ריגשה אותי ולא נתנה לי תחושה שתפילותי מרחפות ישר לדלתי שמים. ואני רואה עצמי כבעל רגש.
Knock-knock-knockin' on heaven's door
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 22:30 |
|
| |
חליל,
האם אי פעם העציצים אצלך בסלון עשו לך משהו? ריגשו אותך?
יש דברים שעושים בגלל האווירה והמעמד ולא כדי לקבל תוצאה ישירה,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 22:39 |
|
| |
מה יש לך עם עציצים? אין קשר בין דברי לשאלתך. אני טוען שהיהדות ,גם זו הרגשית, בעיני, אינה דת אוירה. יכול להיות שאם נביא יונים לבית כנסת ולהקת מחוללות ועוגב בכלל נגיע להתרגשויות מופלאות. אך מה לעשות יש עוד כמה סוגי רגשות. להאמין שעמידה לפני אלוקים מזקיקה מעט כובד ראש ורצינות ולא סחר מכר בפתיחת הארון. או סתם החדרת שיש משהו רוחני בפתיחת הארון. שים לב שבספרות השו"ת מופיע שהניגונים הם מתקופת המהרי"ל ועל כל דבר יש נסיון לתת הסבר. למה? למה לא לתת את מנטרת העציצים? כי למרות שאין רע באיזה עציץ נרקיסים ריחני,זו לא המטרה העיקרית בתפילה.
בכל אופן הטיעון שלי באשכול זה לא בא ממש להכנס בויכוח האם נכון לפתוח ארון או לא. אני לא חושב שזה רע וגם לא חושב שזה טוב. רק הערתי לצאוטנג שהביקורת גם היא ממקום רגשני באה.
אתה מעונין באקסטזות? לך להופעות של זמרים בהשגחת הועדה לעניני כשרות המוזיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 23:07 |
|
| |
צ'וטנג
כנראה לא הדגשתי מספיק את מה שכתבתי. טענתי שרגש דתי נטול ביקורת סוחף את האדם עד
עבודה זרה. ב"כפירה" אני מבין אמונה שאין שום אלקים. בעבודה זרה אני מבין שיש אמונה בכוחות
שונים אלוהיים. הרגש הדתי נוטה לסחוף את האדם כלפי עבודה זרה ולא כלפי כפירה. גם אותם
חסידים שציינת לשבח מאמינים גם מאמינים בכל מיני כוחות, החל בספירות וכלה במה שמחוללים
קברי צדיקים (איקון עצוב מאד).
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 23:19 |
|
| |
חליל,
האם לדעתך הידור מצווה מכיל בתוכו משהו עמוק יותר מאשר אסתטיקה? האם "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" זה אקסטאזה בעיניך?
כבני אדם פועלים עלינו גם דברים 'נחותים' כגון אלו, מה לעשות, והיהדות מצווה עלינו להשתמש בכל אלו כדי להשיג מטרות טובות,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2006 16:30 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2006 19:38 |
|
| |
הרב מיימוני.
טוב לשמוע גערת חכם מאיש ששומע (גם)שיר כסילים.
נזפת -בהמשך לתגובתך לצאוט -באלו שהגיבו בליצנות?! על דבר שבעייניו פוגע ברגש של אנשים מסוימים. והיות והיתי אחד מהמתלוצצים. ברצוני להגיב
התלוצצות זו גם סוג של תגובה. זו היא הבעת דעה על מנהג או רעיון ודעה.
איני מבין מה פסול יש בה לעומת חרפות או דברים בוטים כלפי אלו שחושבים שונה, מדעתו של מיועדנו צאוט. כשהוא רוצה לפגוע, הוא עושה את זה בכשרון
לא מבוטל, ובמומחיות רבה. זו אמנם לא ליצנות אבל הדבר גם פוגע. אז מה עדיף.
יותר נכון למה להעדיף את אחד על השני?
האם הרעיונות שנאמרו כאן בזכות פתיחת הארון, אין בהם קצת עבודה זרה?
האם פותחים את ארון קודש שנרגיש יותר את הקב"ה או את רוממותו? האם בארון הקודש הוא נמצא יותר מאשר במקום אחר?
לענ"ד הארון הקודש נקרא כך- משום שיש בתוכו ספרים קדושים. ולא בגלל שהשכינה שורה בו יותר ממקום אחר על פני האדמה.
המתפללים לתוך ארון הקודש או אליו- לדעתי זו ע"ז. ועל זה מותר להתלוצץ
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2006 00:08 |
|
| |
מתפללים -כאילו- דרך הארון ולא אל הארון או לתוכו,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2006 10:55 |
|
| |
גוונא.
אתה מיתמם או תמים. אנשים : מתפללים לתוך ארון הקודש!!
מתפללים אל ארון הקודש!!! ולמה צריך להתפלל דרך משהו?
האם האלוקים לא נמצאה בכל מקום? האם לא נאמר: בכל מקום אשר תזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. האם זה לא מספיק להתחבר אליו
אנשים צריכים משהו מוחשי, שאפשר לנשק אותו. שאפשר לראות אותו. שאפשר למשש אותו. האם זה לא כמו (כאילו) עבודה זרה?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2006 11:17 |
|
| |
למה אתה מתפלל בבית כנסת? ת'פלל בבית, גם שם אלוהים נמצא,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2006 11:37 |
|
| |
גוונא
התגובה לא לענין. יש חיוב להתפלל עם הציבור. ישנם תפילות שאפשר הלכתית לאומרם רק בציבור. כגון קדושה,קדיש, קריאת התורה וכו.
אין שום חיוב לפתוח את הארון קודש ולהתפלל לתוכה או דרכה.
אנו מצווים להתפלל אל ה". ולא אל ארון הקודש.
זה רק ארון- שבתוכה ספרים קדושים- ותו לא!!!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2006 20:16 |
|
| |
עזוב את הדוגמאות שלי, תחשוב לבד, מדוע עומדים בחלקים מהתפילה על אף שבאחרים יושבים? מדוע הרגליים צריכות להיות צמודות בתפילת שמונה עשרה?
ישנן הלכות שמיועדות לטבע האנושי, הרי מבחינתו של אלוהים אין כל הבדל בין עמידה לישיבה, הכל מנהגים של בני אדם, עמידה יותר מכובדת אצל בני האדם מאשר ישיבה,
הקטע הוא שעושים מעשים כדי להשפיע על טבענו האנושי הקלוקל,
אין כל בעייה אובייקטיבית אם אתה תאמר הדברים הללו לא משפיעים עליך לטובה, תוכל לפתוח בית כנסת בו לא יעשו את זה, אבל בהחלט לגיטימי שיש יצורים שהדברים האלה פועלים על נפשם הצולעת,
אנחנו איננו אובייקטיביים מבחינת הדברים שפועלים עלינו, זוהי עובדה, רגש פועל עלינו בהמון מקרים לא פחות,
אלו דבריי, אם לא הגענו להבנה אני ממליץ על תיק"ו,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2006 21:25 |
|
| |
גוונא.
אין מלחמה ביננו אני מסכים בהחלט עם מה שאתה כותב
<אבל בהחלט לגיטימי שיש יצורים שהדברים האלה פועלים על נפשם הצולעת,
רגש פועל עלינו בהמון מקרים לא פחות,>
השאלה שלי או יותר נכון הערה שלי היתה. היות וזה דבר רגשי מדוע אני לא יכול להביע את דעתי עליה בצורה של הומור, או איך הרב מיימוני הגדיר זאת ליצנות.
למען גילוי נאות גם אני חוטא ברגשנות ובביטוים מוחשיים בעבודת הבורא, כמו כל אדם נורמלי.
אולם הפורום הזה נקרא עצור כאן חושבים ואם עוצרים וחושבים ובודקים את פעולתנו הרגשית אנו מגלים שבסך הכל אנחנו אנשים. למרות הפיתוחים וההתקדמות הטכנולוגית. ולימודים ברמב"ם ושאר ההוגים והמאמינים. נשארנו אנשים עם יצרים פרימיטיבים כמו של האדם, שהיה צריך לעבוד עבודה זרה. להמחשת אמונתו הדתית.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2013 01:04 |
|
| |
בקטעים המרגשים כשרוצים להתחבר יותר ולהראות שאנו סומכים רק על הקב''ה אנו פותחים את ארון הקודש ומבקשים להבקיע שערי שמיים .
|
|
|
|
|
