אמונת חכמים בזמננו

ברצוני לברר פעם אחת ולתמיד מה נכנס בגדר של "אמונת חכמים".

הרי כל האשכול של מוישי, ויכוחים על מנהגים וכד' נובעים מן המושג הלא ברור הזה!

אצל חסידים, אין צורך לפרט, כל מה שאומר או אמר האדמו"ר, הוא בגדר יהרג ואל יעבור.

אצל ליטאים [מהסוג הישן, לא חסידי רח"ק], המושג הזה שונה.

גם ההיסטוריה מלמדת שרבנים טעו וממילא הטעו. בשגגה ואולי[?] גם בזדון. אז מתי יש לשמוע להם ומתי להפעיל מחשבה עצמית.

אשמח לשמוע ממקורות מוסמכים מהי ההגדרה הנכונה של "אמונת חכמים". לא כדי לקנטר - חו"ח - אלא לדעת מה עיקר ומה טפל במושג זה שהוא עקרוני לגבי יהדותנו.

אמונת חכמים בדורינו פירושו להאמין שהם חכמים

מוציא,

אינך כותב אם אתה מתייחס לשאלת חכם בענייני הלכה או בענייני העולם הזה.

ברור, ולא מצאתי לנכון להדגיש זאת, שכוונתי אך ורק לדברים שאינם נוגעים להלכה - שידוך, למשל, עסקים, העתקת דירה, הגירה לחו"ל, שלום בית וכן הלאה.

בענייני הלכה ברור שיש לשאול מורה הוראה, אפילו רבנים שואלים רבנים אחרים בעניינים שלא כל רב בקי בו. [כגון גיטין וממונות].

אם אנו מאמינים ש"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" מדוע שנשאל אדמו"ר או רב על עסק, למשל.

האם כל מי ששאל את האדמו"ר שלו על שידוך, למשל, לא נכשל? ואם התשובה חיובית, לשם מה לשאול?

האם הנסיון מראה שמי ששואל רבנים אינו מפסיד לעולם?

האם הרבנים עצמם יודעים את העתיד? הרי העתיד סמוי, וכיום אין נבואה...

אפשר להתייעץ, כמו עם בעל מקצוע - עו"ד או מהנדס. יש לרב או לכל אדם בעל נסיון עשיר, דעה שכדאי לשומעה. אבל מזה ועד הפיכת דעת האדמו"ר לסמכות שאין עליה ערעור - רב המרחק.

זו דעתי. יתכן שאני טועה, ועל כן פתחתי את הנושא - שאשמע דעות נוספות ואולי אשתכנע.

את הלינק שמיימוני הפנה אליו קראתי רק ברפרוף. צריך לקרוא אותו בעיון וזאת אעשה מיד לכשאפנה [אשנה...] מעבודות הבית...תודה! שבת שלום וגמר חתימה טובה!

אין לזה מקור, זה דבר שהומצא בשנים האחרונות. יש את המושג של על ימין שהוא שמאל, ונאמר רק בהלכה כמובן, וגם בזה הדברים אינם פשוטים. אבל בעניני דעלמא אין לזה על מה שיסמוכו. וברור ופשוט שיש הרבה מקרים של אי הצלחה גם בשאלת חכם. היום כשיש למישו סתימה הוא רץ לרב במקום להתקשר לאינסטלטור.

אכתוב בקצירת האומר מפני קדושת השבת המשמשת ובאה וקיי"ל שה"רץ בערב שבת פטור"...ואי"ה בימים הבאים אשלים עם פירוט ביאור ומקורות.

יש תופעה נדירה שיהודי צדיק ע"י עבודת ה' בדבקות, יגיעת התורה יומם ולילה  וזיכוך המידות מנעוריו עד למסירת נפש ממש לאורך שנים, כל כולו מזדכך ומתעלה ומתמודד מול היצר ואינו נשמע לו אף לרגע , ואם זאת היצר בפוטנציאל עדיין קיים אם כי חנוק ומוכנע, בשלב הבא הוא מצליח להתעלות ואז היצר "נהרג" ככתוב "וליבי חלל בקרבי, ושלב הבא הוא לגמרי נפרד מה"אני" שלו,  וה"אגו" כישות נפרדת כלל אינה עוד קיימת, לנו זה עלול להשמע דמיוני אך היו והכרתי דמויות שהדבר ניכר עליהם אפילו בשנתם. אדם זה לא רק ששיעבד כל מחשבותיו ומעשיו לבורא ית"ש ונעשה כ"מרכבה לאלוקות" שאין לו מדילי'ה דעת אלא דעת תורה שהופכת להיות תוכן ומהות מחשבותיו וצורת תובנותיו וממילא כל מעשיו ככלי ביד יוצרו, אלא אף הולך ומוסיף ומגיע לדרגא שאין לו עוד רגשות משלו שאינם תורניים, מדובר בדבר שקשה לתאר למי שלא במדרגה כזו ובכלל לתפוס איך זה שייך בילוד אשה. וכאן מגיע השלב  הנוסף איבוד הרצון העצמי, שאינו שייך בכלל לרצות משהו שאינו רצונו של השי"ת, זאת אומרת שלא רק שכובש רצונו ומבטלו מפני רצון ה' אלא שאין לו כבר רצון אחר כלל, שזה כבר דבר הרבה יותר עמוק ובסיסי במבנה הנפש ממחשבה או רגש, ולמעלה מבינת אנוש להבין איך יתכן כזאת לולא הקב,ה עוזרו, ומכאן מגיע הצדיק למדרגה שגם התענוג שחש הוא רק תענוג אלוקי ואינו מסוגל להתענג ממשהו חומרי או נטרלי וודאי שלא משהו גופני או אנוכי, שאינו גורם נחת רוח לקב"ה.

על חכמי ישראל הצדיקים שהגיעו לדרגה זו שרתה רוח הקודש, כמו שזכינו לראות במוחש על כל צעד ושעל. ועצתם אמונה - הם יכלו לקחת על עצמם לגזור שלא ינתחו חולה שכל הרופאים פסקו שחייב ניתוח ואכן קם הרוג ברגליו וכדומה. כי פי ה' דיבר בם ומלתו על לשונם.

שבתא טבא, חייב לסיים לעת עתה.

השאלה פסולה מעיקרה.

מה הפירוש "אמונת חכמים בזמננו"?

נראה לי, על פניו, שאין כאן נסיון בירור גדרי אמונת חכמים באשר הם חכמים, אלא ביטוי לתהיות וספקות על דבר קיומם של חכמים בזמננו.

וכבר נאמר במדרש: "ראה הקב"ה צדיקים שמועטים הם, עמד ושתלן בכל דור ודור".

אודה לפותחת האשכול אם תבהיר את עצמה.
נכתב מחו"ל בעש"ק

קבלתי באישי מניק המתקרא BENYAKOV12  שמשום מה אין לו זכות כתיבה:


אמונת חכמים מופיעה רק במקום אחד בש"ס במשנה מסכת אבות פרק ו משנה ה בין הארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם. והכוונה היא לאמונה בתורה שבעל פה הנמסרת ע"י החכמים, שהרי אם אין אימון בהם אין תושבע"פ, וכפי שכתב במחזור ויטרי סימן תכט ד"ה שהמלכות בשלשים: "באמונת חכמים. שמאמין בדבריהם. ולא כצדוקי' ובייתוסין". *:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

הנושא אכן מצדיק דיון מעמיק לגופו של עניין ולא לגופה של השואלת...
כרגע ביום הגדול הזה אין לי אפילו שניה, לכן אסתפק בציטוט אחד וחשוב:

"תפארת שלמה" - בשלח: 
וישובו ויחנו לפני פי החירות. פרש"י להגיד שבחן של ישראל כו' אלא אמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם. לכאורה למה לא אמרו אלא דברי משה מה זה שהזכירו בשם אביו בן עמרם. אמנם כתיב (שמות יד, לא) ויאמינו בה' ובמשה עבדו וכן אמרו ז"ל (מכילתא בשלח יד, טו) כדאי הם וזכות אבותיהם והאמונה שהאמינו בי ויצאו לקרוע להם הים. דהנה ידוע שבזכות האמונה נגאלו ממצרים ובפרט בים הוצרכו להתחזק יותר באמונה גדולה עד מאד. והנה במ"ח דברים שהתורה נקנית בהם נאמר (אבות ו, ו) באמונת חכמים. ושורש אמונת חכמים להאמין בדבריהם של צדיקי הדור אשר רוח ה' נוססה בם וכל הענין שיאמרו ויעצוהו אף בדבר הרשות ואף שהוא נגד השכל הפשוט ואף כי יאמר שאינו מפי ה' כמו הנביא. כי בזה חכם עדיף מנביא. כי הנביא אשר ידבר דבר בשם ה' כה אמר ה' אינו שייך האמונה בו זולת בדבר ה' אשר דבר ויאמינו בקול ה' ע"י נביאו. אבל אמונת חכמים הוא האמונה בדברי החכם עצמו אף שהוא נגד השכל ולא מפי ה' אעפ"כ נהנין ממנו עצה ותושיה וכאשר יגזר אומר כן יקום בכל דבריו גם בדברי עוה"ז ועצות אנשים בעוה"ז במו"מ וכיוצא. ובדרך הזה יהיה הגאולה ב"ב כימי צאתך מאמ"צ (מיכה ז, טו) ומי שאינו מאמין בכל זה הנה הוא מעכב הגאולה וגורם גלות כו' ע"כ כאשר הוצרכו בנ"י לעבור כו' לזכות לגאולה על ידי דרכי האמונה נתן הש"י להם ע"י משה הנסיון שלא ע"ד השכל הישר ויצום משרע"ה וישובו ויחנו וגו' אשר לכאו' נראה דבר זה זר בעיניהם. כי איך נתקרב אל רודפינו. אעפ"כ נתחזקו ישראל באמונתם ואמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם. ר"ל דברי בן עמרם אע"פ שאינו משה רבן של כל הנביאים ואף אם יאמר דבר זה מלבו ולא על פי נבואה נשמע לו וזהו ויאמינו בה' ובמשה עבדו בשתי האמונות האלו עברו וזכו לקריעת ים סוף לנס הגדול הזה השייך לקבלת התורה וגם שם נאמר (שמות יט, ט) וגם בך יאמינו לעולם וזה דרך קניות התורה באמונת חכמים כנ"ל:

עם כל הכבוד ל"תפארת שלמה" מרדומסק [?]

תביא מקור לא חסידי וקצת יותר עתיק...

הרי אין בדעתך להוכיח משהו בהבאת ציטוט מאדם שנוגע בדבר!

זה בדיוק כמו להביא ציטוט מליטאי מפורסם נגד חסידים. ברור שהוא יהיה נגדם. צריך להביא ציטוט מפרופסור לרפואה שהוא בעד רפואה אלטרנטיבית, כך יהיה לציטוט משקל!

כעת חי'ה,

לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער, אכן התפארת שלמה מוסיף הסבר לענין אך המקור הם דברי המכילתא שנכתבה ע"י התנא רבי ישמעאל שאמנם הי'ה חסיד שבכהונה אך אני מקוה שזה לא פוסל אותו...

וכה לשון המכילתא בפרשת בשלח על הפסוק: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו - בא זה ללמדך שכל מי שמאמין ברועה נאמן כאלו מאמין במאמר מי שאמר והי'ה העולם"

כל הוספה מיותרת!!

אמרי בינה איקון ירוק על הניתוח המופלא של אישיותו של אדם גדול. העתקתי לי את דבריך לצורך שימוש בעתיד בעז"ה. איקון ירוק גם לחזי על המקור המעניין. אמנם חוששני שהתשובה מן המכילתא אינה מהווה תשובה לשאלתה של כעת חיה. כל מה שנאמר במכילתא הוא שהמאמין ב"רועה נאמן" זוכה בזכיה רבה. אולם לא כתוב כיצד מזהים רועה כזה. ועוד יותר, לא נאמר כי הרועה הזה מסוגל לבצע כל מה שה"תפארת שלמה" מייחס לו. ולמען האמת, דברי התפארת שלמה נראים מופרזים מעט, כי הוא מייחס לאותו רועה נאמן סגולות שלא מצאנו אצל התנאים והאמוראים... שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

יש להוסיף עוד מקור עה"פ "וגם בך יאמינו לעולם" איתא שם במדרש - וכי משה לעולם קיים, אלא ירושת עולם היא מורשה קהילת יעקב לרבות נביאים שיעמדו אחריך. ובפוסקים הוסיפו בראיות מהש"ס, שכן לרבות חכמים שבכל דור ודור שהם תלמידיו של משה.

וכבר הובאו הדברים להלכה לגבי עקירת דבר מן התורה בגזירת חכמים, כגון ראש השנה שחל בשבת שאין תוקעים בו ומבטלין מצוה עשה מן התור משום גזירה דרבנן שמא יטלטל ד"א ברה"ר.

ורס"ג בתשובותיו לקראים הפליג לקבוע שתורה שבעל פה אפילו קדמה במעלה (מבחינה מסויימת) לתורה שבכתב, שכן לולא תושב"ע מאין יודעים אנו שיש תושב"כ.

מיימוני,
לגבי זיהוי רב ראוי כבר אמרו חז"ל  "אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יקבלו תורה מפיו" ובספרי החסידות פרשו,  שאם נזדכך ונתעלה ומוחזק שאין בו עוד "יצרים" וגברה בו "הצורה על החומר" והדבר ניכר באורח חייו, שיחו ושיגו,וההשראה הקדושה שמשרה סביבו אזי דבריו בחזקת דברי אלוקים חיים

אמרי בינה תודה על ההסבר. אמנם עדיין הדברים צריכים אצלי עיון. ראשית, איך מזהים אדם שהוא כמלאך? במיוחד אלו שאינם קרובים אליו אישית, שיכולים להתפעל, נניח, מסגפנותו. ועוד, שרק ה' רואה ללבב. אך מעל לכל, לו יצויר שאתה צודק וזה המקור, היכן מצאנו כאן שאותו תלמיד של משה מסוגל לעשות נפלאות? ועוד נפלאות שאלו שמייחסים החסידים לאדמוריהם, שלא היו מעולם קודם לכן? שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

אם היה לי עוד איכשהוא ספק בהודעה הפותחת לאן אשכול זה חותר,כעת ,באופן די מהר למרבה ההפתעה,הכל צפוי.

מגמה א: עזובת'ך מהגדולים,עשה מה בראש ובשכל שלך.< וכן דעת חז"ל.. בלה בלה בלה>

מגמה ב: עם ישראל שומע לגדולי הדור ומאמין בהם.וכן יש לנהוג.< וכן דעת חז"ל בלה בלה בלה>

והבוחר יבחר.