|
|
| נשלח ב-17/10/2006 06:43 |
 |
| |
[כמתעסק -  ]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 07:42 |
|
| |
בר נגר
ליישב קצת המעשה נראה לי כי לא נתכוון ר"ג אלא להראותו כי לא עם הארץ חסיד.
ולקושיא השניה י"ל שכל מעותיו של רג"נ היו חילופי יינו ולאו דווקא מאותו קונה, סוחר ביין נסך אין לקבל ממנו מעות.
מעשה נוסף המסופר באותה רוח, אברך נוסף שהגיע עם רכב עמוס ארגזי יין והתחיל לפורקם במרץ מופגן מול דלתו של הר"ג, פנה אליו ואמר לו 'אתה מקיים מצוה אז מדוע אתה כועס'
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 08:20 |
|
| |
ווטו1,
אשרי החסידים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 08:21 |
|
| |
בר נגר, .
זה לעצם טיעוניך. אמנם ברור שדברי רג"נ נאמרו על דרך הלצה, ואין משיבין על הדרוש. כמו בהודעה האחרונה. ועל הדרוש היפהפה הזה (בהודעה האחרונה ובזו שעסקתי בה) מגיע גם לרג"נ
באשר להגדרת צבוע שהאפיקורסות נקבעת על פי מה שמוחזק בזמן מסויים להיות נכון, פירושו שהחובה להאמין היא החובה להיות קונפורמי עם הסביבה. אני לא מכיר מקור להגדר המוזרה הזו.
לפי דבריו, בית הלל היו צריכים להוריד את ב"ש לבור ולא להעלות, וכן להיפך. הרמב"ם היה צריך להרוג את הראב"ד (ואת חבריו בעלי ההגשמה), וכן להיפך. במצב כזה היינו מגיעים לעולם שבו אין מי שיחזיק באף דעה, וממילא גם לא היתה דעה שלטת, ואז לא היה מוגדר אפיקורס.
בקיצור, אלו הן שטויות במיץ.
אפיקורסות היא מה שחושבים שאינו מתאים לאמונה, ולא מה שמקובל במקום ובזמן מסויים. נכון הוא שמה שחושבים יכול להשתנות, בדיוק כמו בדיני ממונות או איסור והיתר, שמה שהוא איסור במקום וזמן אחד הוא היתר במקום וזמן אחר, הכל לפי הדעות של הפוסקים באותו מקום.
לכן שומר נפשו לא יגדיר מישהו כאפיקורס, כאשר ישנה אפשרות שדעתו מקובלת, או תהיה מקובלת במקום וזמן אחר. האפיקורסות היא שם שמיועד לדעות שהן כופרות במובהק בעקרונות הכי יסודיים, ללא תלות בקפריזה של מישהו כזה או אחר.
הטעות הזו של צבוע נפוצה מאד דווקא בעולמנו הכפרני. יש כאן הנחה (מוצדקת) שקשה לשים קו ברור שיקבע מהי כפירה ומהי אפיקורסות. ויש כאן הסקת מסקנה מכך שאין קו כזה, והכל סוציולוגיע (=כאן הוא מגיע למורנו הרג"ס). מעניין שלנקודה זו מגיעים הן תוקפי המסורת והן מגיניה. וכמובן מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, ושניהם טועים.
ועל כך כבר אמר הרב קוק (ראה אשכולי הזנוח. לינקי) שיש אמונה שהיא ככפירה, שכן אם תוכן האמונה הוא כזה, אז מה פלא שאחרים מגיעים לכפור בו. לכן יש הרבה יר"ש, רק השאלה היא איזה שמים.
לסיכום, מי שחושב שכל הדת היא סוציולוגיה לכאורה מגן עליה מפני המתקפות הרלטיביסטיות, אבל למעשה הוא מקבל אותן במובלע. ולכך בדיוק נכתבו 'שתי עגלות' ו'את אשר ישנו' (במינוח של 'את אשר ישנו', זוהי הרהביליטציה הפוסטמודרנית של הדת), ואכ"מ.
לעצם הדברים, אין לי כל ספק שלימודו של הרג"נ (שאני לא מסכים לרבות מהנחותיו) ועצכ"ח מועילים הרבה יותר מאשר מזיקים, כפי שכבר הוסבר. מעבר לכך, גם אם הם מזיקים, עדיין אין כאן סיבה לא לברר את האמת, ויפול הנופל. ראה באשכול המקביל של גוונא על הסמים (אמנם שם אינני מסכים עם הטיעון, שכן שם מדובר על זכות פיסית ולא על בירור האמת. לכן שם יש יותר מקום לדאוג לנופלים על חשבון בעלי הזכות).
לכן אפשר לתקן תקנת חכמים לא לעשות משהו, אבל אי אפשר לתקן לא לחשוב משהו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 09:26 |
|
| |
אפשר להוסיף לשאלת פותח האשכול:
האם בריאת האלוקים את השכל מובילה לאפיקורסות?
האם נתינת האלוקים את א"י לעמו מובילה לציונות חילונית?
האם בריאת האלוקים יצרי אכילה ועריות לאדם מובילה לחטא?
ולנו לא נשאר אלא להאשים בשוד הבנק הבא את.... בית הדפוס ליצור שטרות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 09:45 |
|
| |
הבוחן,
אם הגר"א כתב שהאדם לא נברא אלא לשבר את מידותיו, אזי התשובה לשאלות לעיל היא חיובית.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 10:23 |
|
| |
הרי כל קיומנו הרוחני בעולם לא נובע אלא מחטא אכילה מעץ הדעת?
האם השאיפה היא להיות בלי לדעת טוב ורע? כמו חיית השדה. האם זו התגשמות חלומנו הרוחני?
ומותר האדם מן הבהמה(בלי עיין הרע) אין?!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 10:40 |
|
| |
ווטו,
לו רק היו מופיעים הנביאים כירמיהו יחזקאל או אליהו מוקדם משהפיעו, או היו עוד כמה נביאים כאלה.. היהדות היתה נראת אחרת ? אני לא בטוחה רי"ל היה אומר שלנביא אין סימן - סימנו הוא שאין מקבלים אותו ואין שומעים לו אם לא מבקשים את נפשו והוא נרדף אז הוא צריך לומר תודה ולשמוח על שהוא בר מזל שהצליח להתקרב במידותיו לקב"ה במידת הסבלנות הנחת וכו' - נו הנחמה היחידה שאתה יכול להתנחם בה זה שחז"ל הבינו ברב חוכמתם שיהיו תקופות בחיי העם בהם "בית ועד יהפוך לזנות" -
בעל
אשרי החסידים = חסידי חכמי התורה גם אלה שהעדר מבזה אותם - מכל מלמדי השכלתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 11:37 |
|
| |
ואיך נעלם מעיני החכמים את דברי המאור הגדול במורה חלק ג פרק לד
ממה שאתה צריך לדעת עוד, כי אין התורה מביטה על הבודד 1, ולא יהיה הציווי 2 כפי הדבר המועט, אלא כל מה שרצוי להשיגו, השקפה או מידה או מעשה מועיל, אין מביטים בו אלא לדברים שהם הרוב.
ואין שמים לב לדבר מועט האירוע, ולא לנזק שיהיה ליחיד מבני אדם בגלל אותה הגזרה וההנהגה התורתית. כי התורה היא דבר אלוהי, ויש לך ללמוד מן הדברים הטבעיים אשר אותם התועליות הכלליות המצויות בהן, יש בכללן ומתחייב מהן נזקים אישיים. כמו שנתבאר בדברנו 3 ודברי זולתנו.
ועל פי הבחנה זו, כך אל תתפלא שאין מטרות התורה מתקיימים בכל אחד ואחד, אלא מתחייב בהחלט שימצאו [שנב] אנשים שאיו אותו הניהול התורתי מביא להם שלמות, כי הצורות הטבעיות המיניות לא יושג4 כל מה שמתחייב מהן בכל אחד ואחד, כי הכל מאלוה אחד ופועל אחד, נתנו מרועה אחד 5, והפך זה נמנע, וכבר ביארנו 6 כי לנמנע טבע קבוע לא ישתנה לעולם.
ועוד על פי הבחנה זו לא יתכן שיהו המצוות נרשמות כפי שינויי מצבי בני אדם והזמנים, כמו הרכבת התרופה, שמיוחדת הרכבה לכל אדם כפי מזגו באותה העת 7, אלא ראוי שתהא ההנהגה התורתית מוחלטת כללית לכל, ואף על פי שיהא זה חיובי ביחס לאנשים, וביחס לאחרים אינו חיובי 8, כי אלו היו לפי היחידים, יהיה הפסד לכל, ונתת דבריך לשיעורין 9.
ומפני זה אין ראוי שיוגבלו הדברים המכוונים מטרה ראשונה שבתורה, לא בזמן ולא במקום, אלא יהיו הדינים החלטיים באופן כללי, כמו שאמר יתעלה 'הקהל חוקה אחת לכם' 10, אלא מכוון בהם התועליות הכלליות שהן על הרוב כמו שביארנו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 12:05 |
|
| |
מיכי,
1. בקביעתך ש"אי אפשר לתקן שלא לחשוב משהו" - כמדומני ששכחת את משנת "כל המהרהר בארבעה דברים" .
2. ואולי הכונה במשנה רק לקבוע עובדה על עוצמת הסכנה בהירהורים מסוכנים, ולא לקבוע איסור.
דהיינו כאילו אמרה לנו משנתנו ש"כל השם אצבעו באש - סופו שיכוה". עובדה ותו לא.
והרוצה לשים אצבעו באש שישים על אחריותו.
ויש להאריך בהלכות הישמר לך ושמור נפשך מאד, ואכמ"ל.
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 12:13 |
|
| |
בעלבעמיו
הקביעה כאילו לא נברא האדם אלא לשבור את עצמו נשמעת תמוהה בעיני, אך כמדומני שאי"ז נושא אשכול זה.
מ"מ פשטות הדעת אינה מורה "להאשים" את אלוקים בזה, וממנ"פ- אף אם א' כביכול אשם, א"כ אין כל בעיה להדבק בדרכיו....
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 12:20 |
|
| |
וכל המצוות התלויות בלב, מעשה של אנכי ואהבת ועד לא תעשה שלא לא תשנא את אחיך בלבבך
ולא תחמוד, גם הם בלתי אפשריים?
כך או כך, מישהו פה אפיקורוס. וכאמרתו הידועה של ר' חיים שתינוק שנשבה הוא אפיקורוס בעל
כרחו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 12:44 |
|
| |
צבוע,
ומה עם אין צדיק הארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? האם גם זו אפיקורסות?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 15:33 |
|
| |
בעל בעמיו
נראה שחז"ל חשבו שכן. חכמים ביקשו לגנוז את ספר קהלת, מפני שמצאו בו דברים המטים לצד מינות. לבסוף לא גנזוהו, מפני שתחילתו וסופו דברי תורה. הא אמצעיתו, לא!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2006 16:22 |
|
| |
הלל,
פסוק זה לא נכלל ברשימה של חז"ל ותא חזי עד כמה הוא משמש בדרשות בניגוד לשמח בחור.
ולגופו של נושא, שאלות טובות מחייבות גם תשובות טובות.
_________________
תוקן על ידי - בעלבעמיו - 17/10/2006 16:32:22
|
|
|
|
|
