מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

עצור כאן חושבים

האם שיטת הרג"נ זצ"ל "דירדרה" בחורים ל"אפיקורסיות"?


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 5 6 7 8

סך הכל 8 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-18/10/2006 10:55

גוונא.
כשהנודע ביהודה הוציא את ספרו הראשון.
כתב בשער הספר את הפסוק שהזכרת בשינוי קטן .(הוא היה מתנגד חריף של החסידות)
כי ישרים דרכי השם, צדיקים ילכו בם וחסידים ייכשלו בם.
בהוצאת המהדורה השנייה רצה המו"ל שהספרים ימכרו גם לחסידים, תיקן את הפסוק לקדמותו המקורית.
הקפיד עליו הנודע ביהודה ואמר: ראה אני עשיתי את הפושעים חסידים. ואתה עשית את החסידים פושעים. ודוק.

_________________

מודה ועוזב

נשלח ב-18/10/2006 11:45

ריב,
ובין הצדיקים והחכמים האלה אין מחלוקות? הטיעון שאי אפשר למנוע מחלוקות תקף ביחס לכל תחום וביחס לכל אדם. הוא אינו ייחודי להשקפות ואמונות.
ובנוסף, אם אכן יש אפשרות שליטה על מחשבות, אז מדוע באמת לא לצוות ולפסוק עליהן?

נשלח ב-18/10/2006 11:46

ירוחם

הנודע ביהודה היה מתנגד אך לא קנאי, הוא לא הוציא ספר כדי לעשות למישהו פוץ', את הפסוק הוא לא כתב בשער אלא בתשובה העוסקת באמירת לשם יחוד לפני המצוה ושם היא גם שונתה לפני ההדפסה. מאיר

נשלח ב-18/10/2006 11:51

מאיר.
כנראה שמקור ידיעותנו שונות. אנסה לבדוק את השער של הספר הראשון אם הוא ימצא לידי.

_________________

מודה ועוזב

נשלח ב-18/10/2006 12:57

מיכי,

מהצדיקים והחכמים שמגיעים לדרגתם אחרי מאמץ אדיר אתה רוצה ללמוד ולפסוק הלכות להמון העם?

בין הצדיקים והחכמים ישנה הכרת ה' בדרגות הכרת אמת שונות, וזה גם כן בסיבת מימוש היכולת לאפשרות שליטה על הדמיון ( ועיין חלק ב' פמ"ה במו"נ , ובשמונה פרקים פ"ח כאשר הרמב"ם עושה הבחנה בין דמיון ןשיוויון ומביא את מאמר חז"ל שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלושים מהם ראויים שתשרה עליהם שכינה כמשה ושלושים מהם - ראויים שתעמוד להם חמה כיהושוע בן נון "ראויים הם שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו עליו השלום.ולא יעלם ממך עניין הדמיון - שהם דמו אותם בו , לא שהישוום אליו חלילה. -

הנגזרת של קביעת הלכה כפלוני בכל מה שנוגע לעשיית המצוות הלכה למעשה היא מניעת מחלוקות ביחס לכל תחום שתכליתו מעשה מן המעשים.
ועוד על מעשה אפשר שיהיה פיקוח ואפשר לקבוע עשית או לא עשית , אבל איך תפקח על הוראה לחשוב בצורה מסויימת - אתה מתאר לעצמך איזה דור של שקרנים ומוגי לב תצמיח היהדות? עידוד אחד בפה ואחד בלב ?

נשלח ב-18/10/2006 13:27

איך תפקחי על מי שמחזיק באמתו בשירותים? או לחילופין מי שאינו אוהב את אחיו כמותו? או לחילופין מי שאינו ישן על הצד הנכון, או בכיוון הנכון?

_________________

מיכי

נשלח ב-18/10/2006 13:35

לא ירחק היום ויושתלו צ'יפים במוח. במשטרת המחשבות יזהו מיד חשיבה סוטה והבעיה תטופל מיידית.

נשלח ב-18/10/2006 14:58

האם הודעות אלי10 דרדרו את הפורום לחטאחטאיות-רכילותיות?

מענין שהחטחטים שטוענים שכל ה'דרדורים' ל'אפיקורסיות' הם אך ורק מפני תאוות נמוכות ושאין נאורות 'אפיקורסית' שנובעת מחשיבה מעמיקה בראש, פתאום כאשר רוצים לתקוף 'חושבים' מזוית אחרת, מתעוררים לחשוב שחשיבה היא ה'מדרדרת'. יפה מאד זו התקדמות!

אבל אלי (אם גם התשובה מעניינת אותך) הדרדור הוא לא של אלה שאתם קוראים להם 'פיקוירעס' אלא של המורים והמנהיגים שלכם שלא ידעו להציג את התורה למוח המודרני המתפתח וכל מה שנשאר להם לומר למי שמעמיק מהם הוא 'פיקוירעס' ובכך מפחידים כאלה כמו ברבירב. בכן תיטיב אם תשאל: 'האם אכזריותו החשוכה של ראש הישיבה שהוזכר בכתבה דרדרה בחורים וציבור שלם לשנאת ורדיפת אחים?'

_________________

נשלח ב-18/10/2006 15:06

מיכי וריב,

1. ראשית - התנצלות.
טעיתי בהקלדה. צריך להיות "כל המסתכל בארבעה דברים ראוי [רתוי] לו כאילו לא בא לעולם". והירהורים אסורים לא כאן מקומם.

2. הרמב"ם שציינה ריב, ראוי מאד גם לדיון הקטן שלנו, אך עוד יותר לדיון הכללי באשכול.

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת חגיגה פרק ב משנה א:

ומחמת חשיבות שני המדעים הללו הטבעי והאלהי ובצדק החשיבום, הזהירו מללמדם כשאר המדעים הלמודיים, וידוע שכל אדם בטבעו משתוקק לכל המדעים בין שהוא טפש או חכם, ואי אפשר לאדם שלא יחשוב בשני המדעים האלו בעיון ראשון, ומשליט מחשבתו עליהם בלי שיהיו לו הקדמות ולא נכנס בשלבי המדע,
לפיכך מנע מזה והזהיר על כל. ואמר בהפחדת המשליט מחשבתו במעשה בראשית בלי הקדמות כמו שאמרנו כל המסתכל בארבעה דברים וכו'. ואמר בהרתעת המשליט מחשבתו ומתבונן בעניני האלהות בדמיונו הפשוט מבלי שיתעלה בשלבי המדעים כל שלא חס על כבוד קונו וכו'.
ורתוי לו כאלו לא בא לעולם, פירושו שהעדרו מן האנושות והיותו מין משאר מיני בעלי חיים טוב למציאות מאשר היותו אדם, מפני שרוצה לדעת דבר שלא לפי דרכו ושלא לפי טבעו. כי לא ידמה מה למעלה ומה למטה אלא סכל בעניני המציאות.
וכשירצה אדם המרוקן מכל מדע להתבונן כדי לדעת מה על השמים ומה תחת הארץ בדמיונו הנפסד שמדמה אותם כעלייה על גבי בית, וכן מה היה קודם שנבראו השמים ומה יהיה אחרי העדר השמים, ודאי שזה יביאהו לידי שגעון ושממון.

והתבונן בביטוי הנפלא הזה האמור בעזר אלהי באמרו כל שלא חס על כבוד קונו, הכוונה בזה מי שלא חס על שכלו, כי השכל הוא כבוד ה'.

וכיון שאינו יודע ערך הדבר הזה שניתן לו הרי הוא מופקר בידי תאותיו ונעשה כבהמה, וכך אמרו מאי שלא חס על כבוד קונו זה העובר עברה בסתר, ואמרו במקום אחר אין המנאפים מנאפים עד שתכנס בהם רוח שטות, וזה אמת, לפי שבעת התאוה איזו תאוה שתהיה אין השכל שלם. והזכיר ענין זה במקום זה לפי שאמר לעיל הן הן גופי תורה,
לפיכך הזכיר ענינים שהם יסודות גופי תורה. וכבר הזהירו בתלמוד מללמדם ברבים ומנעו מזה מאד וצוו שיהא האדם מלמד אותם לעצמו בעצמו ואל יעברו ממנו לזולתו וסמכו את זה למאמר שלמה בענין זה על דרך המשל דבש וחלב תחת לשונך.

הציטוט למעלה בכלל, והסיפא של פירוש הר"מ במז"ל כאן בפרט - מוקדשים למימוני באהבה.

]ר"מ

נשלח ב-18/10/2006 15:22

רם במזל
מאמר חשוב ביותר אבל מה זה שייך להגותו של הרב גדליה. עד כמה שאני הקטן הספקתי לקרא.
האם משנתו עוסקת במה למעלה ומה למטה בבריאה?
כמה שאני מבין הוא עסק במעמדו של האדם.
או אולי אין לי מספיק אינפומציה בנדון, ואשמח להשכיל.

_________________

מודה ועוזב

נשלח ב-18/10/2006 15:47

מודה ועוזב ירוחם,

1. הרעיון של חז"ל כפי שמובע ומוסבר ברמב"ם הוא שיש נושאים שהעיון בהם מסוכן בתנאים מסויימים,
ויש להזהיר מפניו.

2. נוגע, או לא נוגע?

ר"מ

תוקן על ידי - רמ_במזל - 18/10/2006 15:51:18

נשלח ב-18/10/2006 16:24

רם במזל
היות ויש לי מזל היום ללמוד. אולי תשכיל אותי גם בזה מי הוא בעל הסמכות לקבוע. במה מותר לעיין ובמה לא? מה מסוכן ומה לא?
עד כמה שאני זוכר בעל המאמר עצמו הרמב"ם הואשם באותה אשמה
שמאשימים את הרב גדליה. הוא גם עסק במה שאסור ומסוכן.
בחור בישיבה הראשונה שלי שנתפס קורא את מורה נבוכים. סולק .
את ספרי הרמב"ם שרפו. את היין של רב גדליה רק החזירו.
אכן זה נוגע

_________________

מודה ועוזב