סמים, מה רע?

אני מבקש להתייחס לטענה הראשונה, על הסמים כהסבר לחוויות שבדת. ואני מעתיק מה שכתבתי לראשונה בפורום אחר (שאמנם בו אין מקום לשאלות כאלו. נראה שהפורום שלנו עצור הוא עדיין ייחודי... סמיילי).

עיוותים של המסורת אינם המצאה חדשה. וגם הטענה שהנביאים נזקקו לסמים כדי לחוות את ההתגלות שלהם אינה חדשה יחסית. נתקלתי בה בעבר.

אם יש בסיס כלשהו לגישה כזו (לא לטענה, אבל לגישה) הריהו מפני שיש דתות, להבדיל, שבהן נציגי הדת, השאמאנים, משתמשים בסמים באופן מבוקר ושיטתי. ראו למשל בספרו של נחום מגד על השאמאניזם בדרום אמריקה.

אבל לבוא ולטעון שהדרך היחידה לחויה של התגלות היא דרך פריצה פסיכולוגית-פיזיולוגית של סם? זה עוני אינטלקטואלי של מי שאינו מכיר את מה שהאדם מסוגל להשיג בתוך נפשו רק באמצעים פסיכולוגיים ולא פיזיולוגיים חיצוניים. ויש לכך עדויות רבות מן הכתב בדתות נוספות.


ככלל, הנסיון להסביר את החויות המיסטיות והדתיות כתוצאה של שימוש בסם הוא נסיון מעניין, גם אם מוטעה. וכפי שציינתי לעיל, יש דתות שבהן התופעה קיימת.

יתכן שראוי היה לפתוח אשכול על החויה של הסם לעומת החויה של המיסטיקה ועל המשותף לשתיהן. הנושא נחקר בעבר והוא לדעתי מרתק וחשוב (אם כי לא לגבי היהדות דווקא). אם ירחיב הזמן פעם...