אני אגיד אותך לאבא-טוב או לא?

כל הורה מכיר את המשפט שבכותרת, אני תמיד מתלבט איך אני כהורה אמור להתייחס לילד שבא להלשין על ילד אחר במקרה שהוא אומר אמת וחטאו של המולשן אכן מצריך את ידיעתי.
מצד אחד אם נעודד איזו אחוה תהיה בין האחים אילו כל אחד ידע שיש כתובת לכל תלונה אף כאשר לא הוא הנפגע ואבא/אמא יבואו חשבון עם אחיו שנכשל ?
מצד שני אם נתעלם או אף ננזוף במלשין איך נוכל לדעת על מעשי ילדינו כשלא נכחנו ברגע המתאים ? הרי לא יתכן שחינוך ילד יתקדם רק לפי מעשים שנעשו בנוכחות אחד ההורים, יתירה על כך, יש מעשים שעלינו לדעת ברגע האמת כדי למנוע נזק אך אם לא נעודד הלשנה לא נוכל לדעת למשל שחיימקה מרים את ציפי במרפסת....
יש אפשרות לפעמים להתעלם כביכול מהמלשין ועם זאת לנזוף בחוטא-אפשר לאחר זמן ושלא בנוכחות המלשין- אך דרך כזו באופן קבוע משדרת חוסר עקביות.

בתורה מצאנו את פרשת יוסף והאחים 'ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם' כנראה שיעקב קיבל את דבריו ועודד אותו אך התוצאה.... 

מה דעתכם ? מאיר