|
|
| נשלח ב-22/10/2006 18:50 |
|
| |
חחחחח זה הפך בדיחה אצלינו, אין לה?? אין עליה!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 18:52 |
|
| |
מותק(-הכוונה למצומצמת), אני מטופחת חבל-על-הזמן. אני מקבלת הרבה מחמאות! אומנם לפעמים לצד הערות מסוג, "אם תרזי, תראי פי אלף יותר טוב..." אבל אני מקבלת.
אני מאד מאד רוצה לרזות ולא טוב לי עם עצמי מבחינת זה שאין בגדים ואני מתביישת כי בחברה זה נחשב לאיזה מום ושזה לא נוח!!
אבל מה אני יעשה, שאני מחליטה שזהו אני מתחילה, ואז אני רואה את האוכל, ואני
מ-----ס-----ת-----נ-----ו-----ו-----ר-----ת
ושוכחת מכל מה שקיבלתי על עצמי. מה שתמיד ידעתי, אבל השבוע נכנס בי יותר חזק, זה שדיאטה זה עבודת המידות נ-ט-ו!!!!!!! לשבר את תאוות האכילה.....
אתם יכולים לעזור לי בעיקר, בלהתפלל עלי... אז תתפללו עלי ועל כל השמנים. שלא יהיו שמנים עוד ויהיו רק רזים ובריאים...
תוקן על ידי - חכמה_אחת - 22/10/2006 18:54:01
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 19:04 |
|
| |
חכמה, אני יודעת מה את מרגישה. אחת הסיבות שאני לא רוצה להתחיל בדיאטה זה שאני בטוחה שאני לא אצליח. אבל בתור התחלה, תורידי רק משהו אחד. את יכולה להוריד לחם (לעבור ללחם קל, כדי לא לפספס ברכת המזון...), את יכולה להחליט שאת מפסיקה עם שוקולד, או עם מטוגן, או עם חטיפים. רק משהו אחד, ואת כבר תראי שינוי (מה זה כבר? זה יקח איזה חודש, כן? זה לא קסם). ככה את לא "מפסידה" הרבה, כי את ממשיכה לאכול מה שבא לך. את יכולה להתחיל לעשות הליכה, ולהשאר עם הרגלי האכילה שלך (כמובן, כל עוד שזה בקו הבריאות), זה גם מביא לשינוי. תתחילי בקטנה, בקיצור. תשתי 2 כוסות מים לפני ארוחה, 2 כוסות בזמן הארוחה ו2 כוסות אחרי הארוחה. העיקר שהשינוי לא יהיה גדול, כי זה ממש קשה, במיוחד אם אין לך ממש כח רצון.
אבל לי יש כלל אחד נוסף: אני לא עושה דיאטות בשבת (אני דואגת היטב לעונג שבת שלי)
בהצלחה, העיקר שתעשי את זה בשביל עצמך, ולא בשביל אחרים. רוצה להתחיל ביחד?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 19:06 |
|
| |
חוצמזה, חכמה, לדעתי את בחורה מיוחדת, והמיועד לך יראה את זה לפני שיראה כמה את שוקלת...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 19:28 |
|
| |
הסמקתי..... תודה על המחמאה!
מהיכן בדיוק הספקת לקלוט שאני בחורה מיוחדת?? (לא שאני חושבת את זה... בעצם...מ...מ... אמרו לי את זה יותר מידי, שאני כבר לא יכולה לא לחשוב את זה. אז אני כן חושבת שאת צודקת... חי חי חי)
מעניין מי יקח אותי.........
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 19:41 |
|
| |
בדיוק בגלל תגובות כמו התגובה האחרונה שלך.
מה דעתך על ההזמנה שלי? רוצה להתחיל ביחד? (דודה שלי כבר משגעת אותי שאני אעשה דיאטה, כדי שאני אענה על הקריטריונים של הבחורים הנחמדים שמחפשים רזות)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2006 22:30 |
|
| |
פרימה וחכמה אחת, אני כל כך מבינה את מה שאתן אומרות... פרימה, לגבי מה שכתבת על הבעייה במגזר החרדי. אז כבחורה שנולדה לבית חרדי וגדלה מאז ומתמיד בבית חרדי אני אומרת שזו בעייה מאוד כואבת ! סיפרת שבחורים לא מעונינים לשמוע על מלאה בכלל מלכתחילה. אני חייבת לספר לך שהיו לי כמה הצעות של בחורים רזים שהבנתי בברורים שהם לא היו מרוצים מהקטע הזה אך בכל אופן החליטו להיפגש (לגיטימי לחלוטין להתלבט, כי בסך הכול משקל עודף לא מוביל לבריאות יתירה) ואחרי פגישה הם ביקשו בהתלהבות להמשיך. מה שהוביל אותי לרצות אידיליה כזו שפגישה ראשונה תערך טלפונית (מבלי מסירת נתונים פיזיים)...
זו נקודה סבוכה וקשה. אני מדברת כאחת שנלחמת כל הזמן במשפטים המרגיזים האלה של המשפחה וכולם :" אם רק היית מרזה, היית יפהפייה" ובא לי פשוט לצעוק להם- אבל אני כן מרגישה יפה? אני אוהבת את הגוף שלי. ודאי שהייתי רוצה להתלבש אחרת אך כרגע זה הגוף שלי , והוא הגוף היחיד שלי- לכן אקבל אותו באהבה גדולה.
זה ודאי שזיווג נקבע בכלל 40 יום קודם יצירתינו ואין ביכולתינו הפיזית (והדגש הוא רק על הפיזית) לשנות את המיועד/ת אך מה שכן התחלתי להבין לאחרונה זה ש... משקל עודף זו מגבלה ! אני אכתוב עוד משהו שודאי יקומם, אך אני כותבת מתוך כנות אישית גדולה- "למשקל עודף קוראים גם נכות" ובחור נורמלי לא רוצה להכניס את עצמו למיטה חולה. למה לו לקחת אישה עם משקל עודף בתחילת הנישואים שיתפתח למשקל חורג אחרי לידות? לסוכרת? וכו' וכו' ל"ע... בואנה נהיה כנות ונודה, קשה לנו. קשה לנו מאוד להוריד ! זו משימה קשה שמלווה יותר במלחמה פסיכולוגית יותר מאשר פיזית. חלק גדול אפילו נזקק לעזרה של מטפלים פסיכולוגיים ובכלל לא לדיאטה כי הרבה בזה נמצא בראש, בחסכים רגשייים מסויימים, פגיעות מסוימות או פיצוי או סתם חוסר שליטה עצמית מרגיזה כזאת...
אני אישית ראיתי שאני פשוט לא מסוגלת לעשות דיאטה, פשוט לא מסוגלת. אבל חשבתי עם עצמי מהו הדבר שאני כן מוכנה לשנות? והחלטתי שאני את התזונה שלי לא משנה אך אני עושה פעילות ספורטיבית מסיבית. לא משנה אם הירידה תהיה איטית יותר. אני אתאזר בסבלנות (דבר שמאוד קשה כשתמיד רוצים לראות תוצאות מידיות על עבודה מאומצת). וברוך ה' נרשמתי למועדון כושר מעולה, אני נהית מספינינג, אירובי, ושאר חיטובים שונים... והפעם זה באמת רק בשביל הבריאות.
אני אשמח לקבל תגובות / הארות / הערות / הצעות לשיפור ויעול או אם מישהי חולקת עליי
בהצלחה לכולן !!!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 02:02 |
|
| |
חרדית, לגבי האידיליה של לא למסור פרטים פיזיים בטלפון, זה כבר נוסה וזה לא כל כך מוצלח, כי יש נשים מסויימות, שכנראה לא כל כך מודעות לעצמן... כך שהן מתארות את עצמן "מלאות במקומות הנכונים", אבל למעשה הן נראות הרבה יותר. מסתבר שהרבה בחורים התאכזבו ולכן הם מעוניינים לדעת עכשיו פרטים של ממש, משקל וגובה (כדי לדעת אם זה מתאים). כנ"ל לגבי גברים שמתארים את עצמם פחות ממה שהם באמת.
בכל מקרה, אני מסכימה עם מה שאמרת. בהצלחה!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 03:32 |
|
| |
לכל הבחורות החכמות והיפות והלא רזות.
לפני שאתן מתחילות בדיאטה אולי חשוב להאיר פן אחד של תפקוד היצר הרע. כשהיצר הרע יודע שיש דבר אחד שנורא מפריע לבן אדם והבן אדם רוצים להתגבר על זה, היצר יתאמץ בכל עוז לא לתת לבן אדם להתגבר. למשל מישהו שיש לו פצע בפנים ובכדי שהפצע יחלים אסור לו לגרד. יהיה לו הרבה יותר קל לא לגרד אם הוא מתעלם מהפצע. אבל אם הוא כל הזמן חושב כמה הפצע מפריע לו, יהיה לו כמעט בלתי אפשרי שלא לגרד.
הסיבה לכך הוא משום שהאדם יש לו רצון לשלוט על החיים שלו, ולא אוהב כשמשתלטים על החיים שלו מבחוץ. כשהפצע מפריע לו ומאיים עליו, הוא חייב לשלוט עליו ועל כן הוא יגרד, אבל כשהפצע לא מפריע לו הרבה יותר קל לו לשכוח ממנו, וממילא לא לגרד.
כנ"ל לגבי דיאטה. ככל שהעודף משקל מפריע, כך האוכל יותר מושך. כי העודף משקל הוא מאיים, ובכדי להראות שלא נכנעים לאיום חייבים לאכול בכדי להראות לעצמנו שהעודף משקל הוא לא מפריע.
לפיכך בחורה יפה שרוצה להיות עוד יותר יפה, חייבת קודם כל לקבל את עצמה לגמרי, ולאהוב את עצמה באמת. רק אחרי שהיא שלימה עם עצמה היא יכולה לבדוק את העניין של עודף משקל ולהחליט ממקום של חוזק אם היא רוצה להוריד קצת משקל בשביל כל הבחורים המפונקים והבררנים.
בהצלחה לכולן!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 10:13 |
|
| |
בוקר טוב לכולם (קמתי מוקדם היום) קוטג', עוד לא הבנת שאנחנו נוראאאאאא אוהבות את עצמנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2006 10:19 |
|
| |
פרימה, בוקר טוב! אולי את נוראאאאאא אוהבת איך שאת נראית. אבל, אני ממש לא אוהבת איך שאני נראית. קרה לי לפחות פעמיים שלוש, בחמש שנים האחרונות לבכות רציני בגלל השומן. והיו מלא ארועים של-א הלכתי בגלל שלא היה לי מה ללבוש (-אין בגדים נורמלים ויפים לשמנות, כמו לרזות...)
בקיצור, זה סבל נוראי, שלצאת ממנו,
מאד מאד מאד קשה!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2006 17:39 |
|
| |
אז חכמה אחת! תצדיקי את שמך (או יותר נכון את ניקך). תהי חכמה, ותנקטי פעולהההה
אי אפשר לבכות על המצב ולהשאיר אותו כמו שהוא. אם את רואה שמפריע לך, אז נתתי לך הרבה אופציות, שבאמת עוזרות, והן לא קשות בכלל.
זה באמת יותר יפה להיות פחות שמנה, זה שאני מלאה ובסדר לי ככה, זה לא סותר את העובדה שאם אני ארזה אני אראה טוב יותר. פשוט אין לי כח להתחיל דיאטה, ולא בוער לי כל כך. אבל אם זה גורם לך צער, ומוריד לך את הביטחון, יאללה, לעבודה.
אני נשמעת קצת נוקשה אמנם, אבל אין מה לעשות. דמעות לא שורפות קלוריות. אם את מתחילה - אני איתך. נעשה תחרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2006 17:47 |
|
| |
חמודה, אדבר איתך בהודעות ב'אישי'.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2006 17:55 |
|
| |
מחכה...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2006 16:57 |
|
| |
הלו?????????????????
אין כאן גברים????
דעתכם חשובה לנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כמה צריך להתחנן אליכם??
|
|
|
|
|