|
|
| נשלח ב-23/10/2006 08:09 |
 |
| |
שוטנג,
זה מה שהתכוונתי. הוא רוצה ערך מילוני, כלומר ביאור ולא תרגום.
מייציץ,
בכל זאת אדיקות זה לא מדויק. יש בפרומקייט גם משהו יורמי (אולי מעופף, אבל זה לא בטוח).
ירוחם,
אכן גם אני שמעתי זאת בשם ר' יואליש. זו בערך רמת הטיעונים שלו גם בספר 'ויואל משה'.
בתמיה,
יפה מאד, בודאי הרבה יותר טוב מבבגגרר. בכל אופן לעובדקן יש להוסיף בביאור את 'עבדקן' (=בעל זקן), שגם הוא קשור לעניין. שנאמר: "איך לא יראתם לדבר בעבדקני במשה..."
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 10:08 |
|
| |
אמשלום:
אני גדלתי בעיירה עם רעבעצין, ואף פעם לא הרגשתי נימת זלזול כשאמרתי את המילה הזאת. ואולי אני פשוט לא פמניסט וחסר לי את החיישנים העדינים הנצרכים להבין את המילה על בוריה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 10:59 |
|
| |
.
מצו"נ
הנה קיבלנו הוכחה לכך שאפילו למלה בעברית כמו "אדוק", יש קונוטציות שונות במקומות שונים בארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 12:50 |
|
| |
מיימוני
מספרים על אביו של האדמו"ר מאמשינוב של היום
הגאון הרב חיים מיליקובסקי זצ"ל
שהיה ידוע כמתנגד מאוד חזק
שפעם שאל על הגמ' שכל הרואה אישה הטובעת בנהר
ואינו מצילה הריהו חסיד שוטה
ושאל מהי הכפילות אם הוא חסיד בטח שהוא שוטה...
 תן חיוך הכל זייער גוט
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 19:47 |
|
| |
ד"ר
אכן עובדקן כולל גם בעל זקן גדול, שהוא כידוע גם שוטה (סנהדרין ק,ב), ואתי שפיר לשיטת מיימוני שפרומאק היינו חסיד שוטה.
ויש להעיר כי בשפה הליטאית, "פרום" הוא למעליותא. כגון הברסקער רוב שבודאי היה "פרום". ואילו בשפה החסידית ל"פרום" יש משמעות של לעג. ואילו למעליותא אומרים "ערליך" [תרגום חפשי: ירא ושלם, כשר, נאמן].
ויש גם הגדרות חדשות כבקשתך, לפי ה"פשטות המתחדשות בכל יום". שמעתם על "מחמיר" או "בלתי מחמיר"? בבקשה:
http://he.dosidate.com/stats.php?a=15
[שמתם לב שאין אפשרות ל"חרדי-חפיפניק"?]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 20:02 |
|
| |
בתמיה.
עבדקן זה שיבוש ארמי בו החליפו את ה ז ב ד הכתיב דומה ולכן
עב דקן = עב זקן.
אין חרדי חפיפניק? איך יכול להיות? כשהוא כל הזמן חרד.
אבל למרות זאת יש ויש וראיתי רבים נוהגים כך.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2006 22:53 |
|
| |
ירוחם,
יפה, אבל למה שיבוש? בארמית זקן הוא דיקנא. לא בגלל שהכתיב דומה, אלא בגלל שזה הביטוי בארמית.
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2006 10:30 |
|
| |
הרב מיכי.
ועדיין יש לבדוק האם הארמית של הגמרא.
היא לא הגרמנית של היידיש
כמעיין סתמי יש הבדלים גדולים בין הארמית הבבלית לזו הירושלמית
לארמית של אונקולוס לזו של יהונתן בן עוזיאל ולארמית של הזהר.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2006 10:47 |
|
| |
נו, אז לך ובדוק. מנין לך שיש כאן שיבוש? לכאורה זהו תרגום ארמי יפה להפליא. ומה עניין יידיש לכאן?
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2006 11:35 |
|
| |
הרב מיכי
באמת לא נעים להודות. אכן זה לא שיבוש. אבל גם לא תרגום. זו התפתחות לשונית שונה. להלן דוגמאות
ד' בפרוטו-שמית התפתחה ל-ז' בעברית (זכר), ול-ד' בארמית (דכר).
ת' בפרוטו-שמית התפתחה ל-ש' בעברית (שלוש; שור), ול-ת' בארמית (תלת; תור).
צ' בפרוטו-שמית התפתחה ל-צ' בעברית (ארץ; קיץ), ול-ע' בארמית (ארע), או ט' (קיט).
התנועה א' בפרוטו-שמית הפכה ל-ו' בעברית (טוב), אך בארמית נשארה א' (טַב).
בארמית אין ה"א הידיעה, יש -א בסוף השם (אילנא=האילן; דינא= הדין), אבל בארמית הביניים ה-אל"ף בסוף מילה כבר לא מבטאת את היידוע.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2019 20:11 |
|
| |
הקפצה לצורך שיחזור תוכן מחוק. (למנהלים: ניתן למחוק הודעה זו, כך שהיא תימחק והתוכן ישאר.)
|
|
|
|
|
