| נשלח ב-19/5/2009 15:10 |
|
| |
"בעבודתי בתור מורה לתנ"ך וללימודי יהדות במוסדות להכשרת מורים נתקלתי בשנים האחרונות בתופעה רווחת ומטרידה: רוב הסטודנטים הדתיים שאני פוגשת במכללות בהן אני מלמדת כלל אינם מעוניינים להורות במערכת החינוך הממלכתית-דתית"
כך כתבה אסתר לפיאן במקור שהביא ספרן.
הפרוש שנותנת אסתר לפיאן לתופעה הוא לדעתי מגוחך.
הפרוש הוא פשוט הרבה יותר ומטריד הרבה יותר.
הסטודנטים שאסתר לפיאן פוגשת במכללות הם אותם סטודנטים המסמנים את המגמה של ההתרחקות מהדת המאפיינת חלק גדול בציבור הדתי לאומי.
לאותם סטודנטים כמובן הרבה יותר נוח ללמד בבתי ספר חילוניים ששם הכל הולך.(כולל מימד הקדושה של האפיפיור מהמקור השני שהביא ספרן)
תופעת ההתחרדלות שהחלה בשנים האחרונות בציבור הדתל"י באה בתגובה להתחלנות (חלקית או מלאה) של אותם צעירים דת"לים שאת חלקם פוגשת אסתר לפיאן במכללות.
תוקן על ידי צענערענע ב- 19/05/2009 15:10:32
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2009 15:57 |
|
| |
כאחד שהעדיף ללמד בעבר בבתי ספר חילונים, אוכל לספר לך, כי לאדם חושב ואמיתי, אין כל אפשרות ללמד במערכת החינוך הדתי,
התערבותם של המנהלים ורבני בית הספר, בסדר ותוכן הלימודים, היא בלתי ראויה ומתקבלת לאדם הרוצה ללמד תנ"ך.
הצנזורים הרבים ובעיקר החרד"לים, הם הסיבה האמיתית לשנאה שמגלים התלמידים, ובעיקר המורים לתכנים הדתיים המוכתבים.
בישיבות הישנות אסור היה ללמוד תנ"ך. בצדק מבחינתם, אבל הם ביודעין הקפידו - לבורות וחוסר מחשבה בידיעת התנ"ך.
היום מנסים להנציח את השיטה הזו, במערכת החינוך הדתי, לא כל מורה מוכן לעשות שקר בנפשו ובמחשבתו.
בבר אילן הפסיקו ללמוד תורה במחלקה לתנ"ך, בגלל פחד הצנזורים הרבנים הצעקנים.
למדי את הנושא לפני שאת שופטת, וקובעת מה מגוחך ומה לא מגוחך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2009 16:06 |
|
| |
פלטי כיצד היית רוצה ללמד תנ"ך בבית ספר דתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2009 16:37 |
|
| |
בשעור לתנ"ך אני רוצה ללמד תנ"ך, ואת סיפורו של פלטי בן ליש כמסופר בתנ"ך, וסיפור דוד ובת שבע, כמסופר, ולפי פ' האברבנאל.
בשעור הגמרא אני אלמד את הסיפור לפי איך שהגמרא סיפרה,
וכך אלמד, גם תנ"ך וגם גמרא, ולא אסלף את התנ"ך, על חשבון לימודים אחרים.
לדעתך את תלמידי הממלכתי דתי והישיבות התיכוניות יש ללמד סילופים ושקרים?.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2009 16:59 |
|
| |
לפלטיבןליש
"כי לאדם חושב ואמיתי, אין כל אפשרות ללמד במערכת החינוך הדתי"
כך כתבת.
שום דבר ממה שכתבת לא שינה את דעתי כי בעצם אתה חזרת על מה שכתבה אסתר לפיאן.
תנ"ך אינו יצירה ספרותית שאתה יכול להביע את מחשבותיך ואמיתותיך.
בבית ספר דתי צריך ללמד תנ"ך עם פרשנות של חז"ל ואת האמת שלך לדעתי עליך להשאיר לשעורי ספרות.
ואכן כדי ללמוד את הנושא אני מצטרפת לשאלתו של בעל בעמיו ואשמח לקבל ממך דוגמא לצורה שבה אתה היית רוצה ללמד פרק בתנ"ך שהרבנים הצנזורים הצעקנים היו מתנגדים לו.
עכשו ראיתי את תגובתך לבעל בעמיו.
אולי תפרט מהם הסילופים והשקרים.
תוקן על ידי צענערענע ב- 19/05/2009 17:01:00
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2009 17:13 |
|
| |
| פלטיבןליש כתב: |  | בשעור לתנ"ך אני רוצה ללמד תנ"ך, ואת סיפורו של פלטי בן ליש כמסופר בתנ"ך, וסיפור דוד ובת שבע, כמסופר, ולפי פ' האברבנאל.
בשעור הגמרא אני אלמד את הסיפור לפי איך שהגמרא סיפרה,
וכך אלמד, גם תנ"ך וגם גמרא, ולא אסלף את התנ"ך, על חשבון לימודים אחרים.
לדעתך את תלמידי הממלכתי דתי והישיבות התיכוניות יש ללמד סילופים ושקרים?.
|
|
התנ"ך לא נלמד בבתי"ס דתיים בשל סגולותיו הספרותיות או בשל היותו ספר היסטוריה אלא בשל היותו כתבי-הקודש של הדת היהודית, לכן אין תימה שמעוניינים ללמדו מנקודת מבט דתית וכפי שבהיסטוריה של הדת היהודית למדו אותו, מנקודת מבט זאת אין עדיפות לפירושו של האברבנאל לסיפור דוד ובת שבע ואולי להיפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2009 20:33 |
|
| |
סנשו
אתה אולי צודק השאלה המתבקשת רק ,למה לקרא לזה שעור בתנ"ך? אפשר לקרא לכך -שעור בכתבי הקודש לפי רוח הדת יהודית.
לקרא לשעור -. שעור בתנ"ך- מטעה, לתנ"ך כידוע יש מפרשים רבים גם מפרשים וחוקרים לא דתיים,
זה שפרשנותם לא מקובלת עליך- וגם לא עלי, אינה מצדיקה התעלמות מפרשנותם, לפחות להביא את פרשנותם- מלוה בביקורת ענינית- לידיעת התלמידים,- לדעתי מתבקשת,
נדמה לי שזה המינימום הנדרש, מאנשים הדוגלים בעצור כאן חושבים. או אולי זה רק לתפאורה בלבד.?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2009 20:02 |
|
| |
["מה אהבתי תורתך" / הרב דני סגל
(האמת היא שזה לא רק לחילונים...)]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2009 21:53 |
|
| |
( בלינק שהביאה אמאשלום כתוב שקאנט אומר שאסור לשקר גם במקרים של סכנת חיים. אני לא חושב שזה נכון לדעתו.)
יש בית מדרש חילוני בתל אביב ליד התחנה המרכזית. לא הייתי שם אבל זו אפשרות למי שמעוניין. אפשר גם להצטרף לשיעורים בבתי כנסת רפורמים וקונסרבטיביים ולהינות משיעורים מעניינים מעשירים ומועילים באוירה ייחודית של קדושה ואהבה.
|
|
|
|
|