ברוב הדמוקרטיות שקרסו היה משטר נשיאותי

יציבות שלטונית, ניהול תקין, תפקוד יעיל. אלה הדברים שישיג המעבר לשיטת משטר נשיאותית, לטענת יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. אלא שהנתונים מוכיחים את ההפך.

ב-35 מדינות בלבד שרר ב-30 השנה האחרונות משטר דמוקרטי רצוף ויציב. 31 מתוכן, כלומר קרוב ל-90%, הם משטרים פרלמנטריים, ורק ארבעה הם משטרים נשיאותיים: ארה"ב, קוסטה ריקה, ונצואלה וקולומביה. כך עולה ממדד החופש הפוליטי של ארגון "Freedom House". "אני לא רוצה להביא את הבעיות של ונצואלה וקולומביה לישראל", אומר הד"ר למדעי המדינה ראובן חזן מהאוניברסיטה העברית. "נשיא כמו הוגו צ'אווס זה מה שחסר לנו".

המחקר "מדוע דמוקרטיות קורסות" (מאת אברהם וחנה דיסקין וראובן חזן) בדק ב-2005 60 דמוקרטיות. בקרוב לשני שליש מהדמוקרטיות שקרסו היו משטרים נשיאותיים ורק בכשליש מהן היו משטרים פרלמנטריים. כמו כן, בשלושת-רבעי מהדמוקרטיות היציבות יש משטרים פרלמנטריים ורק ברבע יש משטר נשיאותי.

ועדת מגידור לבחינת מבנה המשטר בישראל, שמינה נשיא המדינה משה קצב, עומדת להגיש את מסקנותיה בימים הקרובים ולהמליץ לחזק את המשטר הפרלמנטרי ולא לעבור למשטר נשיאותי. ועדת המשנה של ועדת מגידור לבחינת רפורמות במשטר הפרלמנטרי, בראשות ראש בית הספר לחברה ולפוליטיקה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, הפרופ' נעמי חזן, ריכזה נתונים רבים המשווים הצלחה של משטרים פרלמנטריים ונשיאותיים. על ריכוז הנתונים היה מופקד עוזר המחקר של חזן, ניר אטמור.

"בכל השוואה המשטרים הפרלמנטריים מקבלים ציונים גבוהים יותר מהמשטרים הנשיאותיים", קובעת ועדת חזן. "ברוב המדדים ממוקמת ישראל בתחתית המשטרים הפרלמנטריים וקרובה לטובים שבמשטרים הנשיאותיים. אפשר לומר שבזכות המשטר הפרלמנטרי אנו מחזיקים את עצמנו מעל התוצאות של המשטרים הנשיאותיים ולא גולשים עמוק לתוכם. משטרים פרלמנטריים מתפקדים הרבה יותר טוב ממשטרים נשיאותיים. זה חד משמעי", אומרת נעמי חזן.

ד"וח ועדת חזן מצטט בין היתר מחקר לפיו "40% מהמשטרים הנשיאותיים בשנים 1973-1989 חוו הפיכות צבאיות", וקובע: "די בנתון זה כדי לבסס את הטענה נגד המשטרים הנשיאותיים". "משטרים נשיאותיים עולים ויורדים ונעלמים", אומרת חזן, "ויש להם נטיות דיקטטוריות קשות מאוד". במדינות אמריקה הדרומית, מספר ד"ר ראובן חזן, ניסו להעתיק את המשטר הנשיאותי של ארה"ב. התוצאה: "בסוף שנות ה-70", אומר חזן, "לא היה משטר דמוקרטי אחד באמריקה הלטינית. כולם קרסו. הצבא נכנס לתמונה אחרי שהמשטר לא עבד".

במדד אורך חיי הדמוקרטיה של מכון "פוליטי" (נתוני 2003) יש רק שלושה משטרים נשיאותיים בין 20 המשטרים שמחזיקים מעמד זמן רב ביותר. הממוצע של 33 המשטרים הפרלמנטריים הוא 48 שנה. הממוצע של 17 המשטרים הנשיאותיים הוא 24 שנה, כולל ארה"ב הוותיקה.

נעמי חזן דוחה את הטענה שהדמוקרטיה הישראלית לא יציבה. היא מסכימה שיש בעיית יציבות של ממשלות, אבל אומרת ש"לאורך זמן הרקורד שלנו מופלא". לדבריה, מבין כל המדינות הפוסט-קולוניאליות שקיבלו עצמאות לאחר מלחמת העולם השנייה, רק שתיים החזיקו מעמד כדמוקרטיות לאורך כל התקופה - הודו וישראל.

אחת הדרכים למדוד נטייה למשטר דיקטטורי בסקרים היא באמצעות כמות המסכימים לאמירה "מנהיגים חזקים יכולים להועיל למדינה יותר מהפרלמנט והבחירות". מתוך 47 דמוקרטיות שנבדקו (במסגרת World Values Survey), 20 המדינות שבהן הכמיהה למנהיג חזק היתה הנמוכה ביותר היו כולן דמוקרטיות פרלמנטריות. ממוצע המעוניינים במנהיג חזק במשטרים פרלמנטריים עמד על 29% לעומת 46% במשטרים נשיאותיים. בישראל, הכמיהה למנהיג חזק חזקה במיוחד, למרות המשטר הפרלמנטרי - 56%.

במסמך שחיבר פרופסור אברהם דיסקין מהאוניברסיטה העברית, הוא מסביר ש"הבעיה העיקרית של משטר נשיאותי היא התנגשות אפשרית בין הרשות המבצעת למחוקקת. קיימות דוגמאות רבות של דמוקרטיות שקרסו עקב התנגשות כזאת".

"מעבר למשטר נשיאותי היום זה כנראה סוף הדמוקטיה בישראל", אומרת נעמי חזן. לדבריה, הדמוקרטיה פשוט לא תחזיק מעמד. "אסור לנו לעשות את זה. צריך לתקן, לא להרוס".

האם משטר נשיאותי באמת מוסיף ליעילות השלטונית, כמו שסבור ליברמן? כלומר, האם הוא תורם ליכולת למשול וליישם מדיניות? לבנק העולמי יש מספר מדדים שבודקים היבטים של שלטון דמוקרטי. במדד היעילות השלטונית של הבנק העולמי, עמד הציון הממוצע של המשטרים הפרלמנטריים ב-2005 על 78, ובמשטרים הנשיאותיים על 49 בלבד. בעשירייה הראשונה של הדמוקרטיות היעילות אין אף משטר נשיאותי (ארה"ב במקום ה-11). לעומת זאת, 17 מ-20 המדינות האחרונות (מתוך 60) בדרוג היעילות הן דמוקרטיות שבהן משטרים נשיאותיים.

המצב דומה גם במדד שלטון החוק של הבנק העולמי. ממוצע השמירה על שלטון החוק במשטרים הפרלמנטריים עומד על 77, לעומת 45 בלבד במשטרים הנשיאותיים. בעשר המדינות הראשונות אין אף משטר נשיאותי. בעשירייה השנייה יש שני משטרים כאלה בלבד, ארה"ב וצ'ילה. לעומת זאת, 18 מ-20 האחרונות הן דמוקרטיות שבהן משטרים נשיאותיים.

מדד חשוב נוסף של הבנק העולמי עוסק בשליטה בשחיתות. ממוצע המשטרים הפרלמנטריים עומד על 77 מול 48 בלבד במשטרים הנשיאותיים. ושוב - אין בעשירייה הראשונה אף משטר נשיאותי. ישראל ממוקמת במקום ה-21, אחרי רוב המשטרים הפרלמנטריים ולפני כמעט כל המשטרים הנשיאותיים.

כמעט כל המשטרים במערב אירופה, הריכוז היציב ביותר של דמוקרטיות, הם פרלמנטריים. משטרים נשיאותיים נפוצים לעומת זאת בדמוקרטיות של אמריקה הדרומית, אפריקה ואסיה, כלומר בעולם השלישי. העובדה שרוב הציונים של ישראל נמצאים בתפר בין המשטרים הנשיאותיים והפרלמנטריים מעידה במידה רבה על ההידרדרות של איכות השלטון בישראל מנורמות מערביות לנורמות העולם השלישי.

לארגון "Freedom House" יש מדדים לזכויות אזרחיות ולזכויות פוליטיות. 27 דמוקרטיות זכו בציון הטוב ביותר בתחום הזכויות האזרחיות (ציון 1), מתוכן רק בחמש יש משטרים נשיאותיים. הממוצע של המשטרים הפרלמנטריים הוא 1.6 (ציון נמוך יותר מעיד על מידה גבוהה יותר של חופש), ואילו ממוצע המשטרים הנשיאותיים גבוה בהרבה - 2.6.

בדו"ח ההתפתחות העולמי מופיע מדד אי-השיוויון, שמודד את הפער בין שני העשירונים העליונים לשני העשירונים התחתונים. כל עשר המדינות הדמוקרטיות שבהן הפערים הקטנים ביותר הן מדינות שבהן משטרים פרלמנטריים. לעומת זאת מבין 20 המדינות שבהן הפערים הגדולים ביותר, ב-19 יש משטרים נשיאותיים. איפה ממוקמת ישראל? הפערים בה גדולים יותר מאשר ברוב המשטרים הפרלמנטריים וקטנים יותר מאשר ברוב המשטרים הנשיאותיים.

"לפני שהעבירו את חוק הבחירה הישירה היה ויכוח", מספר ראובן חזן. "רוב אנשי מדעי המדינה היו נגד ואמרו שזה לא יעבוד. רוב הגורמים שהיו קשורים בענף המשפטים היו בעד. אנחנו מכירים את התוצאות. כמה אנשי מדעי המדינה יש היום בישראל שתומכים במשטר נשיאותי"? שואל חזן, ועונה: "שניים-שלושה".


מה דעתכם?