בארץ יש 25 סניפים של בי"ס דמוקרטי. אנסה לעמוד בקצרה על הכיון והמטרה של בי"ס זה. וראוי לציין כבר בראש הדברים שיש לבי"ס כבר תלמידים שמשמשים כמורים כלומר ניתן כבר לעמוד על טיבו של חינוך זה ולראות שיש לו תוצאות ראויות בהחלט.
העקרונות של הבי"ס מעבר לעשיית בי"ס כמקום שנעים לילד להיות בו,שאולי יכול להיות מושג ע"י אמצעים שונים ולאו דוקא דמוקרטיים, הוא לחנך את הילד מתוך נתינת משקל רב לדעותיו. פעם, ובמקומות רבים עד עצם היום הזה, התפיסה היתה שכל האמת וכל החכמה הם בידי המבוגר,יהיה מי שיהיה, והתפקיד של המבוגר לטעת בילד תחושה שטוב יעשה עם ישכיל לקבל מהמבוגר ללא ערעור והרהור את חינוכו.
ביה"ס הדמוקרטי גורס שהענין צריך להתברר בתוך סביבה שגם לילד ולרצונותיו יש משקל גבוה. תשאר שאלה מהו הגבול, לי עצמי אין תשובה אני רק לומד מתוך התוצאות שהגבולות שהם שמים עובדים לא רע. הילד לומד להביע את רצונותיו. מהן העדפותיו הלימודיות היצירתיות,ולפי זה הוא מודרך ע"י מורה מבוגר. למשל יכול המורה לשאול כל ילד מהו חפץ ללמוד ביום ספציפי,ילדים רבי יענו שרוצים לצייר או ללמוד לשון או מתימטיקה והם כמובן לומדים. מענין לציין שגם ילדים ששנאו לימודי מתימטיקה החלו לאהוב אותה מתוך בחירה.
לא אכנס לכל הדרכים והצורות בהם בי"ס זה מתנהל העקרון ברור ועליו אני מנסה לעמוד. האם זה עומד בסתירה ערכית לחינוך כפי שהיהדות האורטודוקסית רואה אותו?
יכולים כמובן לצטט את מאמר הגמרא "לעולם ילמד אדם במקום שליבו חפץ" או "חנוך לנער על פי דרכו וכו" אבל בין ציטוט מאמרים עם חיוך על הפנים כאילו חז"ל ידעו וצפו הכל לבין הפרטיקה יש מרחק רב.
נכון ששאלה זו אינה מיוחדת לחינוך החרדי החינוך החילוני רובו ככולו גם אינו דמוקרטי,אף שאט אט הוא שואב ולוקח ומבצע רעיונות מדרך זו, אבל איני חושב שבחינוך החילוני יש התנגדות עקרונית. הענין הוא כלכלי ואירגוני. אין למדינה די משאבים לשנות את הסיסטם בכל בתי הספר בארץ. אצל החינוך האורטודוקסי אני חש,ואשמח אם יעמידו אותי על טעותי באם ישנה כזו,שיש או תהיה התנגדות ערכית ורעיונית. וכאן הבן שואל למה?
למה בעצם שלא נאהיב על ילדי זרם זה את הלימוד וניטע בו חשיבות עצמית ואחריות.
בקיצור השאלה היא חינוך דמוקרטי, טוב ליהודים או לא? האם זה יעמוד ברוב הימים כסתירה לציות לדעת רבנים? גם אם השאלה מתמקדת בעיקר בלימוד וחינוך הילד ולא התוכן המעשי של לימוד זה. ועוד שאלות שתעלנה .
נשלח ב-25/10/2006 16:35
אני מכיר מורה שמלמדת בבית ספר דמוקרטי, היא אמרה לי שרמת הלימודים ירודה. הילדים פשוט לא לומדים ואם כבר כן לומדים, אז זה בתנאים שלהם.
אני חושב שבגלל זה החרדים יתנגדו לבית ספר דמוקרטי. זאת אומרת, החרדים יטענו שככה לא מלמדים ילדים, והעדות הנ"ל תשמש כהוכחה.
נשלח ב-25/10/2006 17:17
לי יש עדויות אחרות.
אבל צורת הטיעון שלך לא מובנת לי. יש בדבריך שני טיעונים, האחד סביר,יש בידך עדות של אשה ,כשרה לעדות, שהרמה שם לא טובה. אבל אתה מוסיף שגם אם הילדים לומדים -שזה טוב- אזי הם לומדים בתנאים שלהם. זה הרי בדיוק ענין האשכול ומהותה של הודעתי. לתת לילדים ללמוד בתנאים ועל פי הרצונות שלהם. וזה הופך להיות הטיעון הנגדי שאתה שם בפי החרדים ללא נימוק ומוסיף את העדות שהיא אינה תומכת בכך שהדמוקרטיה אינה פועלת אלא ששם האיכות לא טובה. לפחות לא עולה מהעדות הסיבה המדוייקת לטענה של המעידה מדוע האכות ירודה.
באבע מיישעס לפני מספר שנים היה בי-ם בית ספר פתוח שנסגר והיו ראיונות עם המנהלים שלו ועובדים נוספים והם טענו שהם התיאשו מכך שילדים בגיל העשרה יתענינו בנושאים אינטלקטואליים. בודדי בודדים יתענינו בממתמטיקה, הרבה יתענינו בכדורגל ובבנות.
יטען הטוען והלא הישיבות הליטאיות היו בית ספר דמוקרטי למדי, התשובה היא שאה"נ אבל הן היו לאליטה.
נשלח ב-25/10/2006 19:59
[בע"ב,
האם אתה מדבר על בי"ס דמוקרטי חילוני? לא ידוע לי על אחד שהיה ונסגר בירושלים. בית הספר הניסויי (איני יודעת אם הוא מגדיר עצמו דמוקרטי) פועל כבר שנים ארוכות מאוד ובהצלחה לא מבוטלת (ויש לשאול, כמובן, מה זו הצלחה בהקשר של בי"ס...). לפני הרבה שנים הוקם בירושלים בי"ס אורתודוכסי פתוח (וגם כאן איני בטוחה ש"פתוח" זהה ל"דמוקרטי"). הוא פועל עד היום, אבל לאחר שנים בודדות מיום הקמתו איבד כמעט כל מימד של "פתיחות" (עוד לפני שעזבו מנהלו/מקימו המיתולוגי, והקים בי"ס אחר שגם הוא פתוח/דמוקרטי/ניסויי/דתי).]
נשלח ב-25/10/2006 20:52
כשילדים לומדים בתנאים שלהם, הכוונה שהם לומדים בצורה רדודה ושטחית ויותר מתרכזים על "הכיף" ולא על העבודה.
נשלח ב-25/10/2006 20:58
ב"ה
השאלה המרכזית לדעתי היא מה משמעות בי"ס דמוקרטי? האם יכול התלמיד ללמוד כל מה שירצה או שהיכולת בידיו לבחור מתוך מערכת נתונה? האם יש חובות מסויימים או תוצרים שהתמיד מתחייב להגיע אליהם או שהדמוקרטיה ניתנת גם לגבי הישיגיו?
האם הדמוקרטיה תקיפה גם לגבי השקפות, צורת לבוש, תכנים וכד' הנבחרים ע"י התלמיד? או שיש חוקים בסייסים שהתלמיד כפוף אליהם?
במקרה וניתן לבחור מתוך מערכת נתונה, יש בחינה מסויימת של תוצאות וקיימים חוקים בסיסיים שמחייבים את התלמיד ללא התחשבות בשיקול דעתו- אינני רואה בעיה בהפעלת בי"ס דמוקרטי חרדי.
נשלח ב-25/10/2006 21:00
חרדי דמוקרטי ? אין חיה כזאת.
מה דמוקרטי בחייהם של הבוגרים שאתה מציע בי"ס כזה לילדים, הזכות הכי בסיסית בדמוקרטיה , 'להצביע' לא קיימת, אז על מה אתה מדבר..
נשלח ב-25/10/2006 21:05
צ'אוט,
ההערכה שלך ליכולותיהם של ילדים נמוכה מדי. ניסיוני (לא במסגרת של בי"ס) מלמד שאתה טועה מאוד. עבודה וכיף אינם בהכרח סותרים, ועבודה קשה אינה מבטיחה ידע רב או כישורי למידה גבוהים יותר מאלה המושגים באמצעות "כיף".
נשלח ב-25/10/2006 21:16
Downtown
האם דמוקרטיה משמעותה ניהליזם? הפקרות? כל מה שעולה על דעתו של איש יכול לבצע זאת? ברור שיש כאן בעצם סימולציה של דמוקרטיה,וכבר כתבתי לעיל שאין לי מידע מדויק באשר לגבולות. אבל העקרון הוא שהתלמיד יכול לבחור מתוך סט קיים של לימודים. ושהענינים נדונים ולא בהכרח נכפים עליו. עיין בלינק שהבאתי ותלמד קצת יותר .
יצחקומר, האם זה בטוח שיש סתירה כזו? "עשה לך רב וקנה לך חבר"!
הזכות להצביע היא הזכות לנהל ארחות חיים על מסגרת רוב ומיעוט. וזה קיים גם בבית ספר יש ועדה שנבחרת ואליה מגישים תלונות וכו'.
Chouteng
אתה ממשיך בהצהרות ללא נימוק ומשמיט את הקרקע מדיון מתמשך.
נשלח ב-25/10/2006 21:16
יצחקומר, תיקון קל : לחרדים יש זכות להצביע אך לא לבחור...
נשלח ב-26/10/2006 00:07
יצחק, גם התיקון הזה לא נכון. יש להם זכות לבחור והם מממשים אותה. הם בוחרים במה שהרב פלוני אומר. האם זו אינה בחירה? מדוע לבחור בח"כ או במפלגה זו בחירה, ולבחור ברב זו אינה בחירה? האם מישהו כופה עליך בקלפי לשים פתק כזה או אחר? ההכרעה שלך היא לשים את הפתק שהרב שך/אלישיב/מגור/אליהו/אמשלום ממליץ/ה עליו. אמנם לכאורה ניתן לומר שלפי"ז גם חיידר הוא בי"ס דמוקרטי, שכן בוחרים ללמוד מה שהמוסד מכתיב. אבל זה לא נכון, כי לא הילד הוא שבוחר בזה.
_________________
מיכי
נשלח ב-26/10/2006 00:33
מיכי, אתה חומד לצון או מה ?
א, רובם לא ממש 'בוחרים' להם רב, אלא מתוקף נסיבות משפחתיות ואחרות הם שייכים לחצר או קהילה עם רב \ רבי מעליה. כך שלבחור רב זוהי פרוילגיה של מעטים, בעיקר בעלי תשובה , וגם אצלם רבים נשבו בקסם הראשון ולא מעיזים ללכת, אלא שגם אלו שבחרו להם רב וגם אם נניח ש'כולם' בוחרים להם רב כלבבם, אין בחירתם אלא חד פעמית וממנה ואילך הם חיים כמו שבב על לוח , בלי לאמץ את מוחם או מצפונם בשום שאלה מה טוב מה נכון , הלזה אתה קורא בחירה, הזוהי דמוקרטיה חפשית, אתמהה.
נשלח ב-26/10/2006 10:34
זוהי בחירה לכל דבר ועניין. אתה אולי חולק על תוכנה, אבל אתה לא יכול לחלוק על כך שזוהי בחירה. כשאדם מצוי מאחורי הפרגוד של הקלפי, הוא עצמו מחליט מה לשים. ואם הוא חליט לשים את מה שהרבי אמר לו, בין אם אבא שלו בחר אותו ובין אם הוא, זוהי בחירה כל דבר ועניין. הוא פשוט בחר לחשוב שהרבי ודע יותר טוב ממנו מה טוב לעולם או למדינה. כמו שבוחרים רופא שיודע מה טוב עבורי אף שאינני מבין. על כן, לענ"ד זוהי בחירה לגמרי.
