בי"ס דמוקרטי חרדי, שייך?

.

אמא שלום
יש יתרון גדול למי שנסיונו עם ילדים אינו בחינוך בית ספרי. בבית ספר צריך להתמודד גם עם השגרה היומיומית, גם עם קבוצה גדולה של ילדים, ועוד.

מואדיב,

אתה צודק מאוד. לכן הוספתי לדברי את ההערה הנ"ל.
צ'אוטנג, טען באופן מכליל על העדפותיהם של ילדים, וכנגד טענה זו כיוונתי בדברי.
מיכי -

_________________

אמשלום,
על מה האייקון? על ההפנייה להנחיותיה הפוליטיות של הגה"צ אמשלום, או על הדברים עצמם?

הרעיון כולו מוזר,שכן אם החינוך חשוב בעינינו לא נפקיד אותו בידי ילדים כמו שלא יעלה על הדעת להפקיד בידם החלטות בעניני בריאות או כספים או כל דבר שחשוב לנו באמת, איך שאני מבין ויסלחו לי הוגי הרעיון זו אינו אלא בריחה מאחריות והסרת ההתלבטויות הקשות מעל שכמנו

עגול כסרגל,
הרי שמך מעיד שניתן לעשות סרגל עגול. הוא הדין גם בבי"ס דמוקרטי. עיקר אומנותם של המנהלים במקומות כאלה הוא לתת לילדים תחושה שהם מחליטים, ולהוביל אותם להחלטות ה'נכונות'.
זוהי דמוקרטיה ישרה כסרגל עגול.

מיכי,

ברור שעל העקרון - תמיד יש בחירה, ובני האדם בוחרים בכל רגע (הם כמובן יכולים לבחור גרוע ולציית להנחיותי הפוליטיות, אבל זו עדיין תהיה בחירה).

לגבי הדרך בה מתנהל בי"ס דמוקרטי - אני לא בטוחה שאתה צודק. ייתכן גם שזו אחת ממכשלותיו המובנות. איני מכירה בתי ספר כאלה, אבל הכרותי עם בתי ספר פתוחים מלמדת שהמסגרת שם ברורה מאוד, אלא שבתוכה ניתן מרחב בחירה גדול (כזה או אחר - תלוי באופי המקום), שבצידו - לא פחות חשוב, ולא פחות קשה בעבור ילדים מסוג מסוים - אחריות כבדה מאוד. השילוב הזה בין בחירה (של תכנים, של מורים וכו'), עצמאות ואחריות אינו מתאים לכל הילדים, והרבה פעמים, תלמידים חזקים ובעלי פוטנציאל גבוה בבי"ס רגיל, לא יצליחו ללמוד בבי"ס פתוח, כיוון שהם זקוקים למסגרת קשוחה ומוסדרת, שאינה מאפשרת תעיה. ישנם גם כאלה, שדוקא המסגרת המחייבת אחריות אישית גבוהה, ומאפשרת ניסוי ותעיה תשכיל להוציא מהם את הכח האינטלקטואלי והרגשי אל הפועל, בעוד חוקיו וכלליו של בי"ס רגיל יגרמו להם דחיקה לשולים החברתיים וההישגיים.

תוקן על ידי - אמשלום - 26/10/2006 16:16:52

יצחקומר,

גם 99.9% קיבוצניקים שמצביעים באופן מסורתי למפלגות שמאל או 99.9% תושבי קרית ארבע שמצביעים למפלגות ימין נולדו לתוך מציאות חברתית שניתבה אותם להצבעתם.

דומני שהחלק היחיד באוכלוסיה שאכן בוחר כל פעם מחדש הוא מה שקרוי 'קולות צפים', ודוקא הם מתגלים לעתם כמי שמונעים מאופנות רגעיות.

ר' מיכי,

האם במקרה נשמט מרשימתך שמו של מרן כ"ק אדמו"ר הגה"ק מיעשאראן שליט"א, או שזה שלב נוסף במלחמה סמויה שאתה מנהל נגד חצר הקודש, בבחינת קנאת חברים בסנהדרין דפ"ת תרבה מלחמות כבוד?

[ממללא,

נאמנות כשלך מעוררת כבוד. לא ירחק היום ותתחיל לשלוח מכתבים לעיתונים, הנוזפים בעורכיהם שלא הזכירו את שם אדמו"רך הנערץ, ואולי אף תגיש בג"צים כנגד המדינה המונעת ממנו ומחסידיו ממנו ייצוג הולם במוסדות השלטון...]

_________________

במחיכ"ת אדמו"ר מישערען שליט"א תובב"א הי"ו בב"א דפח"ח גגופא"כ ודצפח"ע

נאמר: היזהרו בגחלתן שנשיכתן נשיכת עקרב ועקיצתן ה' ירחם.

ועוד איתא: מי רואה אותם יוצא ואינו נכנס, ומי רואה אותם מוצאים מהרשימה ואינו נכנס להגיב.

על כן, אחר נשיקת כפות רגליו הטהורות (עם סתימת האף, מחשש להאי שיטתא דריח יש בו ממש), באתי עה"ח:
אנוכי תולעת נרפשת לרגלי הוד קדושת רום תפארתו ואור כבודו וכו'...
(אייקון של תולעת יעקב נזופה ונשוכה).

סנהדרין דפה אם המושבות, אתריה דיואל משה (ולא אתריה ד'ויואל משה', והמבין יבין ולהשומע ינעם).
המזכיר