בתקופה האחרונה אנו עדים לגל של אסרטביות, שלא לומר תוקפנות חרדית. לדוגמא, מעשה שהיה לא מזמן ברמות שרב התפרץ לשמחה מעורבת ודרש להפריד אותה. המשמרות בקווי אוטובוס מהדרין. שריפת חנויות בגדים בגאולה וכו'.
ממה זה נובע, האם זה מוצדק ומה עשויות להיות תגובות הנגד.
נשלח ב-26/10/2006 15:42
ב"ה
אסרטיביות משמעותה עמידה על עקרונותיך.
מה שאתה תארת היא תוקפנות ואינה אסרטיביות.
לו אותו רב היה בחתונתו שלו ושם היה נוצר מצב של תערובת- זכותו לעמוד על עקרונותיו ולדרוש הפרדה- זו אסרטיביות.
אפילו היה נכנס לחתונה שלא שלו ודורש בכבוד ובנועם לשמור על חוקי התורה- זו אסרטיביות.
התפרצות, שריפה ושפיכת אקונומיקה זו תוקפנות.
הבה נשאל אם כן- האם יש צורך לנהוג בתוקפנות ואלימות כאשר מדובר בפגיעה בערכי התורה? האם פנחס בבעל פעור היה אסרטיבי? לא! הוא היה אלים ובכל זאת זו אלימות מבורכת כפי שמשמע מהכתוב. היכן הגבול בין אלימות פושעת לאלימות מתבקשת?
נשלח ב-26/10/2006 16:22
מעלהמטה אותו רב הרי סובר שישיבה נעורבת היא אביזרייהו דעריות.
נשלח ב-26/10/2006 18:48
ב"ה
האם ישראל שעבר על אביזרייהו דעריות -"קנאים פוגעין בו"? או שזה מסור לבית דין?
עד כמה שידוע לי, כיום, גם העניינים שהזכרת בשאלתך יכולים לכל היותר להכלל במצוות "הוכח תוכיח את עמיתך". אם כן יש לברר את גדרי המצווה והאופן שיש לבצעה.
תוקן על ידי - updown - 26/10/2006 18:55:43
_________________
נשלח ב-26/10/2006 21:39
UPDOWN
איקון ירוק.
_________________
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
נשלח ב-26/10/2006 22:40
ונוער שבאבי המתגפף בשכונתי המהוגנת בקול רעש גדול: האקיים בו מצוות תוכחה לפלפית או דילמא בעינא למימסר ביד המשמרות הידועות למתבר גרמייהו?
נשלח ב-26/10/2006 23:09
ב"ה
לב העיברי,
ההלכה איננה רגשנית (למעט מקרים המצויינים במפורש כאמור לעיל "קנאים פוגעין בו" וגם אז "הלכה היא ואין מורים כן")
אין זה משנה כמה מעצבנים אותך השבבניקים, השאלה מה מתירה לך ההלכה לעשות כנגדם. שאם אינך נוהג כפי שההלכה מורה, במה אתה שונה מהם?
לכן, לדעתי, הדיון צריך להיות- מה מתירה ההלכה לעשות כנגד העוברים על דברי תורה בפרהסיא. הבאתי את דעתי שכיום מעבר למצוות הוכח תוכיח אין ביכולתך לעשות הרבה וגם זאת בתנאים האמורים למצווה זו.
מכות? עד כמה שידיעתי משגת עונש מלקות הוא בבית דין ויותר מכך- על ענוש מיתה אין הקלת העונש במלקות- או מת או יוצא זכאי.
כך שגם אם תאמר שזהו אביזרייהו דעריות בכל מקרה מלקות איננו העונש המתאים... בודאי כשזה לא נעשה בבית הדין...
____
מיימוני,
סליחה על הבורות- מה זה אייקון ירוק?
נשלח ב-26/10/2006 23:10
לבהעיברי, השאלה מה המטרה, אם הכוונה לשלח אותם אז ודאי שצריך ללכת בקשיחות ,ובדידי הווי עובדה כמה פעמים. אבל אם הכוונה לקרב אותם,שזה אמנם קשה יותר אבל משתלם יותר צריך לנסות לדבר איתם,וגם זה מעידני שפעם אחת הצליח לי.
_________________
נשלח ב-27/10/2006 11:30
אפ דאון
אייקון ירוק =
ועוד אחד ממני על השאלה החמודה
מאיר
נשלח ב-27/10/2006 12:22
הליטאי
מאיר כבר ענה עבורי.
אתה כנראה חדש...
אני כותב "אייקון ירוק" במילים במקום לצרף אותו בגלל מה שמכנים "סיבות היסטוריות". הייד פארק אף פעם לא היה ידידותי למי שלא משתמש באקספלורר. אז בתקופה מסויימת אימצתי רעיון שמצאתי באיזה פורום, לכתוב את האייקון במילים. דרך אגב, זה מאפשר לצרף הרבה יותר איקונים (איקון מצביע על תערוכה גדולה מאחוריו).
נשלח ב-27/10/2006 12:24
האם "זיו איקונין" נגזר ממילה זו?
כשכתבו על מקומות טומאה לפעמים ציינו שהם מלאים אייקונים של טומאה. האם המילה אייקון היא מילה כללית?
נשלח ב-27/10/2006 13:18
לומד, נכון ה"אייקון" מאנגלית ICON הבאה מיוונית, היא היא המלה שבמדרש איקונון שאף היא מלה יוונית.
_________________
נשלח ב-27/10/2006 15:32
מי דיבר על הלכה? אתן דוגמא שהיתה לי לפני כמה שנים. בפורים בני ברק ראתי בחור שאבאב רודף אחרי נערה ומתיז עליה קצף והוא וחבריו משועשים מהענין. מה השאלה בכלל שאני נכנס ומפסיק זאת?
זה עשיתי גם כשראיתי ש איש מדלת העם מאיים על אשתו והיא בורחת ובוכיה. שאזמין את אמנון יצחק לתת לו הרצאה?
_________________
נשלח ב-28/10/2006 19:36
לפני מספר שנים לקחתי יהודי מהאצולה הליטאית (משפחת ישיבת מיר) לחתונה של בחור מישיבת אלון שבות והחתונה היתה מעורבת. כשיצאנו שאחני האם כך המנהג בישיבת אלון שבות ושאילתיו איך היו החתונות בליטא, כתגובה הוא שאל אותי האם אלון שבות היא ההמשך של ליטא ועניתי לו אתה אמרת. האם באמת צריך לקפוץ לדום מתוח לכל גחמה חדשה?
נשלח ב-28/10/2006 19:45
הוא בסך הכל אמר שליטא היא לא כזו דוגמא טובה, ולא את הכל צריך להעתיק משם, היית צריך לחתום על זה בשני ידיים.
נשלח ב-29/10/2006 17:42
בעל בעמיו,
מה זה משנה ממה זה נובע? בוא נאמר שמדובר בהורמונים.
השאלה האמיתית היא מה ההשלכות של זה.
האם הפיכת השולחנות הזו תעזור קצת בביעור הרע מקירבנו?
לדעתי - כן.
המשוגעים העוסקים בדרך הזו פועלים משהו טוב שאנחנו "השפויים" לא מצליחים לפעול.
כמובן שעם הטוב הזה בא גם רע. אז מה? דווקא בזכותם אומרים על שאר החרדים תמיד "אתה משהו מיוחד!! נחמד כזה"
אתה שואל - האם זה מוצדק? ואני אומר שבמובן מסויים זה מוצדק ואת המובן הזה רואים אותן הנפשות הפועלות בשריפת חנויות הבגדים.
אשתי אומרת שיצא שכרו בהפסדו ושהדבר יעורר התנגדות אצל החילונים כלפי אותו הביריון וכלפי כל מה שהוא מסמל .
והאמת היא שאם ירצה ה' אני עומד ללכת לחתונה מעורבת של קרובת משפחתי בקרוב, ואם הרב הזה יגיע אני אעיף אותו משם לכל הרוחות.
ומה הטוב? - יש פשוט אנשים שמבינים רק בשפה כזו ומתחילים לחשוב על זה רק בעקבות מקרים קיצוניים שכאלו.
אני מניח שאחת הסיבות למיעוט מקרים שכאלו היא שהחרדים הם מיעוט.
ביום שהחרדים יגברו בכמותם על החילונים, זה יהיה סופם המר של החילונים בארצנו הקטנטונת.
