אסרטביות חרדית

שאלה:מי קבע שאתם צריכים\חייבים להתערב בעניניהם\מעשיהם של אחרים? מי שמכם?
תסעו לאפגניסטאן ואירן--שם יש שלטון הדת, ומשמרות המהפכה\צניעות אפשר גם לסעודיה--
אתם באמת חושבים שאתם 'עליונים' על אחרים?

הסיפור של הרב ברמות אינה נוגעת בכלל לשאלה, באיזה צורה צריכים למחות, והאם בכלל צריך למחות בסיטואציות מסוימות, כי שם היה מדובר בארוע מעורב, בתוך שכונה חרדית, שהיתה פריצת גדר ופרובוקציה וזה ממש לא מופרך, ואולי אפילו צודק, לתת מענה פרבוקטיבי על פרובוקציות.
 
ולארועים שמתקיימים באזורים חילוניים, זה כבר נושא אחר לדיון, איך למחות, ואם בכלל.

רציונל,
תסלח לי אבל זה לא רציני. הם לא עשו תהלוכה ברחוב ולא שום דבר, וחוץ מזה לא כל פריצת ג'וק חרדי נחשבת כפריצת גדר.

התגובות כאן ממוקדות  בנושא של אסרטיביות חרדית כלומר על נושאים חרדיים, 
ואני הייתי רוצה לדבר יותר על אסרטיביות (או יותר נכון תוקפנות) של אנשים חרדים. 

ואפרש שיחתי:
בעבר, היה היהודי החרדי מהלך ברה"ר בצידי  דרכים , אולי הוא שמח על כך שבכלל מאפשרים לו להתהלך שם בבגדיו המסורתיים, וכל כולו היה משדר ענוה ושפלות (במובן הטוב של המלה).

אך בשנים האחרונות אנו עדים למצב שאנשים חרדיים עומדים יותר על שלהם, ומתנהגים באסרטיביות יתירה , לפעמים על גבול התוקפנות.
למשל, הייתי עד פעמים רבות לעימותים עם נהגי אגד, על נושאי לוח זמנים ועצירות בתחנות, בהם התנהגו אנשים חרדיים בתקיפות יתירה שלא הייתה לטעמי.
הדברים חוזרים על עצמם בואריאציות שונות, שבהן אני שואל את עצמי לעיתים: "הזאת נעמי" ?

ואני מדגיש שאני מדבר על הציבור האליטי יותר מבין קבוצות הציבור החרדי, ולא בקבוצות שאפשר להתייחס בסלחנות להתנהגות לא מתאימה שלהם.

אמנם, מצד אחד אפשר לדרוש זאת לשבח, שהצבור החרדי זקף את ראשו ומתנהג בגאון ללא רגש נחיתות.

אך לי נראים הדברים יותר כחסרון, והתנהגות זו נראית לי כמבטאת חוסר עדינות שמתבקשת מציבור לומדי תורה ודוגלים במוסר.

נ.ב.
לאחר כתיבת דברי, נתקלתי באשכול של מיימוני שמדבר בנושא זה והרי הלינק:
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=2076953 תוקן על ידי - בר_בי_רב - 18/11/2006 22:46:03

אתה צודק.

נראה לי שאולי המניע שלהם הוא הרצון לנצח אפילו בסתם איזה עניין חסר חשיבות בכדי להמחיש את ניצחון התורה על החילונים.

ובעצם בכל ויכוח כאילו אומרים "אנחנו יותר חכמים מכם"

בר בי רב,
אתה רוצה לחזור לגלות?

גם זו גלות וגם הקטנוניות הזו היא גלות.

כפי שכבר כתבו קודמים וטובים לפני, גם לטעמי אין לראות בכל הפעילויות האגרסיביות האחרונות - אסרטיביות.

אסרטיביות היא היפוכה של האגרסיביות מחד וההשתפנות מאידך.

יציאה למאבק אלים למען השלטת השקפה אישית/ציבורית על הפרהסיה הכללית בתואנה של 'פגיעה ברגשות' כביכול, משולה בעיני לילד חסר מעצורים שנתקל לראשונה בחייו במאן-דהו ה"מעיז" לחלוק על עיקרי השקפתו-אמונתו.

האסרטיבי מכיר ומכבד את אמונתו/דרך חייו של הזולת ואינו כופה עצמו על הכלל, כל עוד לא נצטווה לשנות מדרכיו בדל"ת אמותיו.

ברור גם כן שהאסרטיבי לא יצא למאבק אמוציונאלי חסר פשר רק כדי להוכיח: "חזק אני" "גיבור אני".

אז מה יש לנו כאן?

בעיני, פרשיית המצעד הירושלמי, פרשיית אל-על וכד' אינם יותר מאשר מאבק פרימיטיבי על טריטוריה ושליטה. זה הכל. כמה 'גאונים' בתוכינו יצאו לתור את גבולות תחום השיפוט החרדית.

(שלא לדבר על הסמטוכה הכללית בין העסקנים לחוגיהם הרואים במהומות מדד שליטה פנימי, דבר המוביל ומתדלק את האנדרלמוסיה לכדי חוסר שליטה מוחלטת. ואכמ"ל. וד"ל.)

אני נתקלתי בתופעה מעניינת בעניין:
האם שמתם לב לזה שה"פרומערס" באופן כללי קצת יותר אסרטיבים לא לגבי דת אלא לגבי דברים אישיים
לדוגמא יצא לי ליסוע באוטובוס למושבה מסויימת.. ועלה איזה מישהוא מהסוג הנ"ל והתנהג בצורה ברברית להחריד.. אני נדהמתי והתביישתי בשבילו וניסתי להסביר לו בדרכי נועם את המציאות, אולם מבטו המזלזל ודיברו המרגיז שיכנעו אותי לחזור בי...
אחרי קצת עבודת מחקר שלי ושל זוגתי שמנו לב שכל העסק הזה די עיקבי, אצל אנשים כאלה, האם אני צודק ?
האם שמתם לב לתופעות כאלה?

_________________

ראיתי אור ונכנסתי.
להאמין.
 כבר דיברו על זה חז"ל

מכות בבית שמש

וגם כל הגברים ימינה וכל הנשים שמאלה

בשונה מכל אותם הטוקביסטים יפי הנפש שדומה שכל מה שנשאר להם מבית רבן הוא "ולא תשא עליו חטא"
יש להניח שהרב שהפריע לאותה שמחה מעורבת, ידע את ההבדל הפעוט בין מצוות תוכחה שבאה לאחר סיום מעשה החטא, שבה נאמר ולא תשא עליו חטא, לבין אפרושי מאיסורא שבא בזמן החטא, שבו לא נאמר הדין ההוא,
ובודאי שידע את הקצות והנתיבות בסימן ג' ששניהם מסכימים שבמצוות לא תעשה החיוב לאפרושי מאיסורא הוא על כל אדם מישראל, (ונחלקו האם גם עשוי על מצוות עשה הוא על כל ישראל או דילמא דבמצוות עשה הוא רק חיוב לבי"ד)

(ולולא חידושו העצום של מרן החזו"א שאין כיום דין דמורידין ואין מעלין, הרי שכל מי שהיה נפגש באחד שהוא בגדר מין או אפיקורס (למשל גולש עצכ"חניק ממוצע) בסימטא חשוכה בלילה, היה יכול לעשות ממנו "קורבן ציבור")

  

איזה חטא?