ביקשתם סיקור? הנה לכם...
מומלץ להאזין לאלבום ברקע בזמן שקוראים את הסיקור. 
ו... אני מחכה לתגובותיכם.
השנה: 1995
המקום: Nassau Coliseum, NY
15,000 איש התאספו תחת קורת גג אחת למופע החמישי בסדרת מופעי Miami Experience, חודשים ספורים לאחר צאת האלבומים: Miami Experience 4-שירו לו והאלבום המדובר- One By One.
תרשו לי להחזיר אתכם כמה שנים אחורה, אל שנות ה-90 המוקדמות. תור הזהב של המוזיקה החסידית בכלל ושל פרחי מיאמי בפרט. מופעי ענק מדי שנה בשנה, פרחי מיאמי מופיעים ב'האסק' במשך שנתיים ברציפות, בשידור הטלטון של חב"ד, במופעים שונים מסביב לעולם כולל כמה גיחות לארץ ישראל ומתארחים באלבומים של זמרים שונים. אלבומים המכילים להיטים, נכסי צאן ברזל יוצאים כל שנה וחצי-שנתיים ובין לבין יוצאים אלבומים לצפייה, דבר חדש יחסית במוזיקה החסידית.
צריך להבין, שבתקופה כזו, המתנה של שלוש שנים תמימות לאלבום One By One הייתה כמעט בלתי אפשרית לחובבי פרחי מיאמי בכל העולם. הציבור ראה את הסולנים הגדולים של אותה תקופה על הבמה פעם אחר פעם, אך כמעט ולא זכה לשמוע אותם באלבום רשמי.
לאחר שהבנו את הרקע של התקופה, נקל יהיה להבין מה ההשפעה של האלבום הזה על התודעת הציבור, ולמה עד היום הוא נחשב לציון דרך במוזיקה של ירחמיאל ביגון, מדוע מציינים תמיד את ההבדל בין התקופה של עד One By One ואת התקופה שלאחר האלבום המקסים הזה.
והיה ה' למלך
האלבום נפתח בשיר "והיה ה' למלך" בשירה וואקלית, דבר שעד אז לא היה בפרחי מיאמי. כבר בהתחלה שומעים את מקהלת הגברים שתלווה את המקהלה לאורך כל האלבום, מקהלה מושקעת ומקצועית מבעבר. השיר המיוחד הזה פותח גם את ההופעה Miami Experience 5, מה שמצביע על עובדת היותו להיט גדול (ראו ערך "כן כן" שפתח את ההופעות של מיאמי במשך 3 שנים).
סולנים: לוי ליפשיץ, עודד קריטי, ייצי ספינר ושוב-עודד קריטי.
מה שהופך את השיר הזה למיוחד הוא העובדה שהמקהלה שרה הרבה מאוד קטעי מעבר. במקום לשמוע רק מוזיקה בין קטעי השיר, כמו שהורגלנו עד אז, פתאום המקהלה שרה קטעי מעבר. וזה יפה. וזה טוב. וזה חידוש מרענן.
ירחמיאל מצטרף לקראת סוף השיר. הוא שר את הקול הראשון והמקהלה מתלווה אליו בקול שני נמוך. שוב, חידוש שלא היה עד אז. אולם מאז יש אותו כמעט בכל אלבום.
תתקבל
תתקבל. שיר שהיה לי קשה להתרגל אליו. אולי זה המילים המוזרות קצת של השיר. מילים שלא רגילים להלחין אותן. אולי העובדה שירחמיאל פותח את השיר ואני רציתי לשמוע את פרחי מיאמי ולא את ירחמיאל ביגון.... אם כבר הזכרנו את הענין, אז ירחמיאל הסביר פעם שיש שירים (כמו 'ריבונו') שהוא פותח אותם כי יש כאן ענין שהמקהלה מצטרפת בריקוד בהמשך השיר. אבל, עד כמה שידוע לי, השיר 'תתקבל' מעולם לא בוצע בהופעה כלשהיא.
סולנים: רוברט לואי ועודד קריטי.
אולי בגלל שהשיר הזה הוא באמת לא לחן מיוחד במיוחד או משהו, אז ישראל לאם השקיע מאוד בעיבוד. אם תקשיבו טוב תמצאו בו אלמנטים מאוד מעניינים מבחינת עיבודים.
One By One
הקדמה ארוכה, אבל מ-ק-ס-י-מ-ה לשיר המדהים הזה. השיר האהוב עלי באלבום כולו. עיבוד עם הרבה כינורות, שלא כדרכו של ישראל לאם.
עודד קריטי. עודד קריטי. עודד קריטי. עודד קריטי. עודד קריטי. לא יעזור כלום! הסולן, בה"א הידיעה, של כל הזמנים! מביא אותה בסולו מרגש עד דמעות. שומעים שהוא מכניס את כל הנשמה בשירה שלו.
הלחן שקט, עצוב משהו... גם הפזמון הקצבי קצר יחסית ושוב חוזרים אל המנגינה המרגשת עם סולו ראשון של אריק שטרן באלבום סדיר כלשהוא. מיד אחריו רוברט לואי והפזמון-ייצי ספינר. קולו צלול כתמיד והוא מבצע סולו יפה.
השיא של השיר, למרות הפתיחה המרגשת, מגיע לדעתי לקראת סוף השיר כשעודד חוזר בסולו בפזמון מלווה בקולות שניים על ידי המקהלה... Re-ea-ch out now…
אוח! אוח! היו ימים...
חסדי ה'
ירחמיאל נפל על הראש. זה מה שעבר לי בראש כששמעתי לראשונה את השיר הזה. מה הפתיחה המוזרה הזאת עם קריין הטלויזיה האמריקנית?! זה היה יפה כהמשך למקרה שקרה אז, עם הילדה שאבדה ביער ונמצאה אחרי 3 ימים בחיים. אבל למען השם, אלבום לא מוציאים לשנה-שנתיים בלבד. [תארו לכם נער בן 12-13 ששומע לראשונה את השיר הזה, כשיצא האלבום הוא היה בן שנתיים, מה הוא יחשוב כשהוא ישמע פתאום קריין טלויזיה?]
השיר עצמו הוא שיר מצוין. אותם מילים בשלושה שלבי שירה. קטעי המעבר קצת ארוכים ומשעממים. שוב, הם מתאימים להופעה-לא לאלבום אודיו. לדעתי היו צריכים לכתוב 2 עיבודים לשיר-האחד לאלבום והשני להופעה.
מבחינת כוריאוגרפיה, השיר הזה הוא אחד הביצועים היפים שיש לפרחי מיאמי על הבמה, כמו שניתן לראות במופע מיאמי 5.
סולנים: לוי ליפשיץ, ייצי ספינר ודובי פרידמן.
זעקתי
למרות שבדר"כ אני לא אוהבת את העיבודים של ישראל לאם לשירים השקטים, באלבום הזה הוא השקיע הרבה מעבר לרגיל וכתב עיבודים מקסימים.
גם שירת המקהלה מאוד מושקעת. נראה לי שזו הפעם הראשונה, ואולי היחידה, שיש קטע בשיר שהמקהלה שרה קול שני בלבד, ללא קול ראשון (בפעם השניה של הבית הראשון).
עודד קריטי, שוב בסולו עם כל הלב והנשמה.
הפזמון. תקשיבו טוב לקול שני הנמוך בפזמון. מקסים, לא?
זייבי סטארק שר את הפעם השניה של הפזמון, והוא מתעקש לשיר בהברה ספרדית. נו..נו.. שיבושם לו...
לסיום-דואט של דובי פרידמן עם מרק שלזינגר. סולן שלא נוצל מספיק באלבום הזה.
כל מי
לחן קצבי, מהיר וקליט.
כמו בשיר הפותח את האלבום, גם כאן קטעי המעבר מושרים ע"י המקהלה או ע"י סולנים.
עודד קריטי, הסולן הראשון, שר ברצף את הבית הראשון ואת הפזמון ואח"כ שוב את הבית הראשון.
רוברט לואי הוא הסולן הבא, אחריו ייצי ספינר במיטבו ולסיום שוב זייבי סטארק.
Sunshine
הודאת בעל הדין: ירחמיאל אמר פעם שזהו השיר הכי טוב שלו מבין השירים השקטים. זה קשור הרבה ללחן שהוא לחן מצוין. אבל מבחינתי השיר מזוהה יותר עם שני הסולנים, שמוזיקה אצלם זה בכל רמ"ח האיברים ושס"ה הגידים-ייצי ספינר ועודד קריטי.
עודד שר את הבית הראשון והפזמון. ייצי שר את הבית השני ואת הפזמון בפעם השניה-שורה שורה עם עודד.
אודה ולא אבוש, במשך שנתיים בערך הייתי בטוחה שעודד שר את כל השיר לבד. אולי זה מה שרציתי לחשוב אבל הייתי בטוחה שיש טעות בעטיפה.... פתאום הקולות שלהם נשמעו לי כל כך דומים. אבל זה היה מזמן, היום ברור לי מי שר מה ואני לא מבינה איך יכולתי לחשוב שזה עודד בכל השיר.
ירחמיאל שר את הפזמון שוב ועודד מצטרף בקטע קצר בהמשך.
השיר כולו נמשך 7 דקות, כאשר שתי הדקות האחרונות הן מוזיקה בלבד ללא שירה. לא כולם אוהבים את זה, במיוחד שהמוזיקה די שבלונית... אבל זהו השיר עצמו כ"כ טוב שזהו חיסרון קטן לטעמי, שמחופה היטב ע"י שאר השיר.
השיר היחיד באלבום שרק ירחמיאל והסולנים שרים בו, בלי המקהלה.
שמועה שמעתי, שבשנה שאחרי שייצי ועודד עזבו את המקהלה אריק שטרן שר את השיר לבד על הבמה. לא יודעת אם זה נכון... בכל מקרה, למיטב ידיעתי, ואני אשמח אם מישהו יוכיח אחרת, עודד וייצי לא ביצעו את השיר הזה בשום הופעה.
אלוקה
עוד לחן קצבי ומעניין. אחד השירים היפים של פרחי מיאמי, לעניות דעתי. עיבוד חמוד. אם היו שואלים אותי, הייתי שמה אותו כשיר מס' 4 באלבום, במקום "חסדי ה'" ואת "חסדי ה'" מעבירה לכאן, שיר מס' 8. הבעיה היא שלא שואלים אותי.
סולנים: רוברט לואי (בית ופזמון), זייבי סטארק (בית) ששוב מתעקש לשיר בהברה ספרדית (לבריאות! חיים טובים!) ועודד קריטי שעולה בחצי טון במעבר יפיפֶה של ישראל לאם.
בפזמון, שוב קולות שניים נמוכים מקסימים, וקטעי מעבר שמבוצעים בשירה ולא רק במוזיקה.
ברכת הבית
שיר חביב. אם לדרג מאחד עד עשר, לא הייתי נותנת לו יותר מ-7
לוי ליפשיץ שר את החלק הנמוך, אחריו הסולו של ייצי ספינר בפזמון, שלדעתי הוא הנקודה הכי טובה בשיר. אחריו עודד קריטי, עקיבא בלוק, אריק שטרן, רוברט לואי ועודד קריטי בפזמון (קח אוויר! מה קרה? מה נחנקת מחתיכת סולו קטן? אכזבתני, עודד.) לסיום-זייבי סטארק.
קצת יותר מדי "אי טיני נאי נאי..." בשיר הזה... אתם לא חושבים?
סימן טוב
שיר מספר עשר. בדר"כ תוקעים שם את השיר הכי פחות מוצלח של האלבום, רק כדי למלא עשרה שירים באלבום.
סולנים: אריק שטרן ששר את שני חלקי החלק הנמוך ואת הפזמון. הביצוע שלו נהדר, השיר קצת פחות... אחריו יש דואט של מי שנשמעים לי כמו מרק שלזינגר וייצי ספינר, למרות שעל העטיפה מופיע רק מארק שלזינגר. אני אשמח לשמוע את דעתכם. הסולו האחרון נשמע לי כמו רוברט לואי, למרות שגם הוא לא מופיע ברשימת סולני השיר על העטיפה.
שוב, מכיון שרוב השירים באלבום הם באמת שירים מוצלחים ונהדרים, לא מפריע לי כ"כ ששני השירים האחרונים הם "לא משהו"...
עוד כמה נקודות שהופכות את האלבום הזה למיוחד, אם לא המיוחד ביותר מבין האלבומים של פרחי מיאמי:
~ עודד קריטי
~ המקהלה מורכבת מילדים בוגרים יחסית. כלומר, אין בה את ה'צוציקים' שעוד לא בדיוק תופסים את הטון ואת השליטה בשיר.
~ עודד קריטי
~ קטעי הסולו מושקעים מאוד. ירחמיאל הוציא מכל סולן את המיטב שלו, ולכן גם מספר הסולנים מצומצם. חלק מקטעי הסולו (הימור שלי על Sunshine) הוקלטו באולפן של גדעון לוין, מה שמראה את ההשקעה בענין קטעי הסולו.
~ עודד קריטי
~ שימו לב שאין באלבום הרבה דואטים או טריו'ס (שלשות) וזה מעולה. הרבה יותר יפה סולנים בודדים מאשר דואטים כל חצי שיר.
~ גם אם חצי מהחברים פורשים סופית מהפורום בעקבות שתי המילים הבאות, בכ"ז אני אומר אותן: עודד קריטי.
תוקן על ידי הדובר ב- 03/11/2006 14:37:43
