"יש לך נתונים?"

לא אחת בדיונים בנושאים שונים עולה מאליה השאלה, "האם יש לך נתונים שיחזקו את השערתך ש... גורם ל...?", "האם טענתך שתמונת המצב בעניין ... היא ... מבוססת על מחקרים ונתונים?". רק לאחרונה הועלו שאלות מסוג זה כאן בפורום, בדיונים שהתפתחו סביב "שיטת זילברמן" ועל שיעורי הנשירה בקרב בני נוער חרדיים. שאלות אלו מציבות בדרך כלל את הנשאל במבוכה, היות וברוב המקרים התשובה היא כמובן שלילית. המציאות היא שכמעט בשום דבר ועניין אין לנו נתונים בנושאים הנוגעים לציבור החרדי, שהרי אין לנו לא חוקרים ולא גופי מחקר. האם על מערכת החינוך הנורמטיבית החרדית ישנם מחקרים ונתונים? נדמה לי שגם אם ישנם נתונים הם בדרך כלל חלקיים ולא מבוססים, חלקם נערך על ידי סוקרים וחברות פרסום החסרות את הכלים המקצועיים למחקר איכותי, מלבד היכרות לא מספקת עם הציבור החרדי המקשות על המחקר הנדרש.

העדרם של נתונים ומידע מדוייק, מקשים כמובן על נקיטת צעדים מעשיים במיגוון הנושאים הנוגעים לציבור החרדי. שהרי כל פעילות בנוגע למצוקת הדיור; נוער השוליים; הכוללים; הגמ"חים; מערכת החינוך ועוד כהנה וכהנה נושאים חשובים, לא תוכל להתבצע כהוגן כשאין הסכמה וידיעה ברורה על גודלה של הבעיה והפתרונות האפשריים. במציאות הקיימת מבוססת דעתו של כל אחד על תמונת המצב מאינטואיציה אישית, מטבע הדברים הפערים כאן עשויים להיות רחוקים כרחוק מזרח ממערב. מעבר לחסר בנתונים, מורגשת בבירור היעדרה של משנה סדורה בנושאים העומדים על סדר יומה של החברה החרדית, שאלות דת ומדינה כחקיקה דתית וכיו"ב; התנהלות פוליטית ומדינית; היחס למאורעות השעה ברמה הלאומית והעולמית; ההתפתחויות הכלכליות; תנועת התשובה לאן? ועוד שלל דוגמאות.

לאור זאת, נדמה לי שישנה חשיבות גדולה בהקמת "מכון לחקר החברה החרדית", מכון זה צריך לאגד בקרבו חוקרים מקצועיים למחקרים כמותיים ואיכותיים לצד רבנים בעל ידע תורני מבוסס והשקפת עולם סדורה ואנשי מקצוע בתחומים שונים כמו חינוך; כלכלה; רווחה; יחסים בינלאומיים; סוציולוגיה ועוד. תפקידו של מכון זה יהיה להפיק ניירות עמדה בנושאים שונים, ולהציג אלטרנטיבות שונות לטיפול בבעיות העומדות בפנינו בעידן זה.

את החלום כבר הגה לפני מספר שנים הרב שמואל יעקובוביץ [בנו של הלורד המנוח עמנואל יעקובוביץ - רבה של אנגליה] שהקים לשם כך עמותה בשם "עורה כבודי" [אתר המכון http://www.jici.org/he/index.htm], לצערי נראה לי שמדובר בכוונות טובות בלבד שלא קרמו עור וגידים. הקמתו של מכון מסוג זה דורשת משאבים כספיים וכוח אדם איכותי, כשכמובן שישנו גם חשש לחשדנות כלפיו בתוך הקהילה החרדית.

האם הרעיון נראה להם נדרש? האם יש לו סיכוי כלשהו?

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

בן ציון

האם התשובה המתבקשת, לפי מה שכתבת אתה, היא: צריך נתונים? (סמיילי).

נראה לי לצטט כאן ממה ששמעתי ממו"ר ע"ה. כאשר חכמים קבעו כללים בהתנהגותם של בני אדם ורצונותיהם, הם לא ערכו סקרי דעת קהל ולא מילאו טפסים. הם ישבו בישיבה, והעריכו הערכה.

ואני מוסיף: מן הסתם הם עשו זאת על סמך שני עקרונות יסוד. אינטרוספקציה (=התבוננות פנימה. מה אני מרגיש וחושב) והכללה (מה שנכון לגבי, היות שאני אדם רגיל, נכון לגבי כל או רוב בני אדם).

האם לא באופן כזה אנו מביעים דעה? למעשה, אני מעלה כאן שני סברות. ראשית, כל אדם נוהג בצורה כזו ואדם מקיש מעצמו (ולכן, כל הפוסל במומו פוסל, כי הוא מקיש מתכונותיו על שאר בני אדם...). שנית, כיון שאנו רואים את דרך ההתייחסות הזו בגמרא, היא נראית לנו אמינה יותר.

כמובן, חכמים אמרו את הדברים אחרי בדיקה זהירה, ואחרי ששאלו את עצמם אם מדובר באמת בתכונה אנושית יסודית שחשפו בעצמם או בתכונות אישיות שעשויות להיות ייחודיות. (וכפי שאמרו -  יבמות דף עו עמוד א מפרוייקט השו"ת - אטו כ"ע יעקב אבינו הואי,  אטו כ"ע ברזילי הגלעדי הוא).

אף אנו מקישים מנסיון חיינו בעולם החרדי, העולם שלנו, מהנסיון שלנו להביא ללשינוי וממה שאנו יודעים עד כמה קשה אצלנו לקבל שינויים. ועל כן ההשערה תהיה שתוכנית כמו שלך תהיה קשה לביצוע.

אבל אין אנו פטורים מלנתח את התנאים הדרושים כדי שמשהו יזוז.

א. תקציבים.
ב. מנהלים.
ג. עובדי מחקר.
ד. הכשרה אקדמית או מקבילה.

וכן

ה. מניעת רדיפות מצד החברה הנחקרת
ו. מניעת פגיעה בחברי המכון.

ואולי

ז. מניעת חרם על שיתוף פעולה מחקרי עם המכון (לאפשר ראיון של אוכלוסיות).

כמובן, לא כל עבודת המחקר צריכה להתבצע מול אוכלוסיה חיה שמוכנה להתראיין, וניתן "למכור" את הרעיון של מכון כזה כך שזה יעבור בשלום. יש ארגון אחד לפחות שעוסק במחקר כדי להתווכח עם התקשורת וכיו"ב. אולי תחת המטריה הזו ניתן לקדם את התוכנית שלך.

ובכל זאת, האם לא מתבקש שיאמרו: חדש אסור מן התורה?

_________________

שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

מיימוני האם צריך להתייאש מראש?

ירמי'.

אמרת דבר מאד חשוב ועקרוני שנוגע לכל הפורום הזה. דומה שלרוב העמדה ה"ימנית" שהיא שולטת כיום גורסת שאין לנוו ל"דאוג" על היהדות, הקב"ה כבר ישמור על ה"כרם", ה"פתרונות" הם מושגים השאולים מעולם המודרני, שלכל דבר יש תוכניות ויוזמות והתכוננות (והיהודי יוסיף:  ולבסוף "עצם ה' היא תקום! כלום לא התכוננות למלחמה עם צבא אדיר? ואן ה' לא יבנה ישמור בית שוא שקד שומר.... כלום לא היו תוכניות לקדם את פני ההורקינים... וצא וראה מה שקרה כאשר קתרינה הגיעה, היא שמה לצחוק את כל התוכניות של העם האדיר?) הציונות, ההשכלה, הם כולם פרי תוכניות ומספרים.  

הנה החרדים פורחים כנגד כל הסיכויים... באה הטענה האופיינית.... וצא וראה מה שקרה לכל מתכנני תוכניות והוגה פתרונות.

עבודתינו לשבת וללמוד ולקיים מצות ולא לעשות חשבונו של עולם. (בעומק טענה זו יש טענות נגד "קירוב רחוקים" וכל היוזמות בכיוון זה וכיוצא בזה)

אתנחתא,  הקמת בתי ספר לבנות, ייסוד אגודת ישראל, היו שאולים מעולם המודרני?

אני סבור שאחת הסיבות שהדבר לא יקרה הוא משום שתוך כדי החיטוט יתברר שיש לרבים מ"אזרחי" העולם החרדי טענות רבות כלפי ההנהגה, וזה דבר שאי אפשר להרשות לו שיקרה.

אתנחתא

איקון ירוק.

והדגם שהצבעת עליו, האם הוא נובע מתפיסה מסויימת של ההשגחה וחובת האדם, או שהוא תירוץ (בלשון תנועת המוסר)?

דוד12

אף אני מוסיף על דבריך.

"תוך כדי החיטוט יתברר שיש לרבים מ"אזרחי" העולם החרדי טענות רבות מוצדקות כלפי ההנהגה, וזה דבר שאי אפשר להרשות לו שיקרה".

_________________

שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

ואולי באמת שיראו המנהיגים שלנו שיש לנו טענות. אולי זה ישפיע עליהם משהו...

דוד,
כן, בהחלט. הקמת בית יעקב היתה שאולה מהעולם המודרני (עם השפעה עמוקה מהרב הירש)

משום מה אשכול זה עדיין לא קיבל את העיון הראוי. החברה שלנו זקוקה מאד למחקר סטטיסטי.
והנה מלבד הצורך התיכנוני החשוב שהעלה כאן בצ"כ (אגב, מדוע לא יכול להגיע לצורך זה מימון ממשלתי?)
עלו בדעתי גם כמה רעיונות לשימוש בסטטיסטיקה לצרכי זעזוע והתססה חברתית:
1. סקר בעילום שם על סיפוק חיי אברכים ומשפחותיהם. וכן על שביעות רצון מההתנהלות הקיימת.
2. מחקר על אחוזי המסווגים כסוג ב' בחברה החרדית (ספרדים, בע"ת, מודרנים), לעומת המשאבים (מכספי ציבור) המוקצים לחינוכם. מה רבה תהיה הבושה, לכשיתגלה שהמיעוט מחזיק את משאבי הרוב ומדיר אותו מהם בשם החינוך על "טהרת הקודש".
3. מחקר על חלקם ומקומם של געווארענערס בחברה הליטאית (החל מבוגרי ישיבות תיכוניות ועד בעלי תשובה). לכשאלו יבינו את חלקם באוכלוסיה, דומני שיפסיקו להתבטל בפני ה"מאסה החרדית" (כי כלפי חוץ כולם שחורים ולכל אחד נדמה שכולם תשב"רניקים חוץ ממנו) וישמיעו קולם ללא חשש.

תוקן על ידי לבהעיברי ב- 02/05/2007 21:06:08

אני מסכים עם המהרהרים/מערערים.
לו אני איש מערכת, הייתי עושה הכל על מנת שכמה שפחות מידע יזלוג אל מחוצה לה.
כך מקובל בכל מדינה בסגנון הסיני ועל אחת כמה וכמה בקבוצות מיעוט שההסתגרות נתפסת בהם ככורח קיומי.

לב
חוששני שבעיה היא הפוכה, קולם של הגעווארענערס נשמע ברמה והם הוליכו ומוליכים את הליטאיות הקלאסית למחוזות שלא שערום אבותינו.

_________________

מצטרף לדעת בעל,

אני לא מבין, יש כאן מישהו שיש לו הוא אמינא שמשהו בציבור החרדי ייעשה מתוך תכנון ומחשבה תחילה?

זה נוגד את כל הקונספציה החרדית.

הרי בשביל מה צריך לתכנן מראש? הרי כל הציבור שלנו בנוי על העקרון של "כשנגיע לנהר נחשוב איך לחצות אותו", מכיון שכשנגיע לנהר ה"דעת תיירה" תסביר לנו איך לעבור אותו, אם בכלל. אין צורך בתכנון מסודר, כי הכל נקבע מהבת קול שיוצאת מבין שני הכרובים ברחוב חנן ואומרת "יוסף יקותיאל, לך ואמור להם לישראל...".

לכן צחקתי כשראיתי את הלינק שהביא בצ"כ בהודעה הפותחת. את כתבי ה"ר שמואל יעקובוביץ קראתי בשחר נערותי (ועדיין טמונים באמתחתי), ולא ציפיתי שנשאר מזה משהו. פתאום גיליתי שהוא גייס את כל מרנן ורבנן חברי הועדות הרוחניות למיניהן לשבת בראשות ארגונו, כדי שלא ישרפו אותו....

אבל זה כבר שייך לאשכול של גיוס הרבנים.

_________________