מעניין לעקוב כיצד נוצרים רבנים, מהו תהליך ההיווצרות הראשוני, ומה קדם לכל זה.
מי מכתיר את פלוני כפוסק הדור, ואת אלמוני כגאון הגדול.
לפעמים הדברים נשמעים כ"כ ברורים, עד שיש רתיעה לחפור בהם. וזה מלמד עד כמה שהציבור מושפע מאותם תהליכים לא טבעיים בעליל.
אם יאמר משהו דבר בשם אחד מהרבנים שאינם מתוקשרים, מאחד שאינו מוצג בפירסמות, יזכו דבריו למקסימום אמירה כמו "נו נו..." אבל כשתגובה מסוג זה נאמרת על דבריו של רב שיש לו מקורבים [שלהם יד בעתונות] המגיב מקבל הרגשה כאילו כפר באחד העיקרים רח"ל.
בצה"ל נזהרים מקצינים שפופלרים בחברה, משום שניתן בקלות לטעות בהם. הסכנה תתרחש כאשר אותם קצינים עולים דרגות שלא בהתאם לאישיותם ונימנים בין מקבלי ההחלטות.
בנידון דידן פקיחת העינים נדרשת להיות עלאותם אנשים הסובבים את הרב. מי יודע כמה אוולות היו נחסכות בציבור החרדי אם התופעה לא הייתה קיימת, מה שבטוח שלא מעט.
