נבואה וחכמה: מה ההבדל?

מיימוני
בעמוד הראשון של האשכול התיחסת לנבואתו של יחזקאל, לדבריך, מדוע הרמב"ם טרח לפרש את מעשה מרכבה כ"כ בפרוט, ומדוע חז"ל התיחסו אליו כ"כ בכבוד?
בעמוד 2 טענת שהרמב"ם הגדיר את הנבואה כחוכמה לצרכים אפולוגטיים. היכן תעצור בצרכים אפולוגטיים? אם נמשיך בקו הזה נאמר שגם האמונה במציאות ה' היא לצרכים אפולוגטיים כדי שההמון יחשוב שיש מנהיג לעולם ויפחד ממנו, אבל אליבא דאמת אין כל בורא ובוודאי שאין מצווה (ואיני מתיחס לאסכולה של שמים בתורה שאני שולל אותה מכל וכל). זה נראה לי מוגזם להשתמש בטיעון הזה.
יתירה מזו, הרשב"א שאינו בדיוק רציונליסט, הגדיר את הנבואה בצורה מאוד דומה לרמב"ם בתשובה ח"ד סי רל"ד (אם איני טועה).

בהבדל בין נבואה לחכמה.               תמהני שלא הביאו את דברי הרמבם חלק ב פרק לז שמתיחס לענין זה וכותב שהנביא צריך להיו שלם בכח המחשבה [הדמיון] ובכח המדבר [השכל ] ואם יפוץ שפע השכל על כח המדבר ללא כח המדמה, זוהי כת החכמים אנשי המחקר . ואם יפוץ השכל על שני הכוחות יחד, זוהי כת הנביאים. ואם יפוץ על הכח המדמה ולא על הכח המדברת, זוהי כת  מנהיג' המדינות, בעלי הנימוסים[מחוקקים] מנחשים וקוסמים ובעלי אומנויות.                                      פרשנות קרובה למקור: החכם מחפש להכיר אמת אוביקטיבית ע"י היקשים וכדו' הנביא מחפש [וגם מתערב] במשמעות היקום לאן להוליך את כל זה מה תפקיד האדם בחגיגה והוא שותף פעיל בכינון ושידוד ערכים.

לאישציפ,        ודאי שבעיני הרמבם אין משמעות לנביא כזה .תיארתי רק מה עובר על נביא בן ימינו היינו האדם השלם בכוחות הנ"ל. ותודה שלא כל האנשים בעלי ההכרה היום מגיעים לאותה הכרה.

לאישצפ,                                                                                                                                                      איני עושה חילון לשום מושג, החילונית היא עובדה שקרתה לעם על חכמיו ונביאיו והאפשרויות להתיחס לעובדה זו היא : א]טמינת הראש בחול החרדית                                                                                                             ב]הבנה של עומק ונוראיות הבעיה וחיפוש נואש אחר מילה חדשה גואלת של ר' נחמן שהאמונה תחזיק מעמד גם משאלות של החלל הפנוי.                                                                                                           ג]נסיון כנה להשיב את האמונה בדרך רציונאלית של השכל הישר של ר' מיכי אבל גם הוא לא יזלזל בחילוניות כי הוא מבין את עומק הבעיה .                                                                                                   ד] לומר שהאמונה חייבת לעבור בדרך הכפירה כדעת הראי"ה ,היינו שאם כרגע האמת המושגת היא כפירה ,חייבים ללכת עם האמת כי הדרך היחידה להכרת האל היא האמת.                                                                       ה ] לשקף את מצב ונפש האדם היכולה להכיל סתירה בתוכה ,כעגנון שידע שלא תוכל להימשך התמימות של העולם הקודם אבל גם לא היה מוכן לותר עליו.                                                                                                      ו] לחפש משמעות אחרת לעולם שניטלה משמעות ממנו כסארטר או קאמי  שהפכו למטרה הירואית לאדם להמשיך על אף חוסר המשמעות.                                                                             בקיצור הנביאים לא באו רק לחזק את הדת התמימה ,אלא גם הרסו את האמונה הנוחה ,באל החפץ בקרבן. ובמקדש שלא יחרב,ומאל קנא ונוקם לאמיתת ההימצאות,וכל שכתבתי שנביאי דורינו צריכים צמצוא את המילה הגואלת ואת המשמעות לעולם המוכר לנו כיום.