נבואה וחכמה: מה ההבדל?


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 5 6 סך הכל 6 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-25/5/2011 16:05

אני לא ראתי אף אחת התגובות הכתובות כאן אבל מכיון שראיתי את שם האשכול רציתי לשתף את המעיינים במעיין הערה שקשורה לנושא שהתעוררתי עליה מחמת סיבה בזמן האחרון.

הרבמם בספר המדע בהלכות נבואה דן בתנאים שצריכים להתקיים בנביא אמת.
לאחר שהוא מונה כמה תנאים (כאשר אגב כך הוא גורם כדרכו לפלפול רב בקרב המפרשים שתמהים על העדרותם של כמה וכמה כללים) הוא כותב שכאשר יתקיימו הנ"ל מיד רוח הקודש שורה עליו וידע שנשתנה מכל שאר בני אדם ונתעלה וכו'.
בהמשך מסביר הרמב"ם את החלוקה בין נבואת משה לשאר הנביאים תוך שהוא מסכם ששאר נביאים אינם מתנבאים לרצונם כי אף שמתקיימים בהם כל התנאים שהוזכרו אפשר שתשרה עליהם הנבואה ואפשר שלא ולכן הם נקראים בני נביאים שהם רק הולכים בדרך הנבואה.
והרי לנו סתירא להדיא.
המפרשים כותבים שברישא ממשמע שסבירא ליה כדעת הפילוסופים שמיד שהאדם יהיה בעל הכנה - מזוכך בלשוננו- ידבק בשכל הפועל, אמנם בסיפא משמע שדעתו כדעת רז"ל שתלוי ברצון ה'.
ומישבים שכוונתו ברישא היא שבעי תרתי דכאשר יהיה רצון מעת האלוק ויהיה מוכן אז מיד... כמובן שהפרוש אינו גלאט כ"כ והדבר גרם לחיכוך רב בגלגלי האפורים.
אחר איזה זמן עלתה בידי השערה או ליתר דיוק דיוק בלשון הרמב"ם שיכול להביא לפתרון.
כאשר הרמב"ם מסביר בפעם הראשונה את תנאי הנבואה הוא אומר מיד רוה"ק  שורה עליו משא"כ לגבי מעלת שאר הנביאים הרמב"ם אינו מזכיר רוה"ק.
והרי לנו חילוק יש רוה"ק וישנה נבואה - כלומר אף שהרמב"ם לא מחלק בין רוה"ק לנבואה לענין תוקפו של הנביא שבין כך ובין כך הוא נביא אך יש חילוק ביניהם.
ישבתי וחשבתי פעם נוספת מה בין נבואה לרוה"ק ואם ישראל אינם נביאים בני נביאים ודאי...
ואז עלתה במחשבתי השערה כהשלכה מאותו הסבר של המפרשים.
חד אמר מילתא וחד אמר מילא ולא פליגיה, אפשר שמכיון שרוה"ק היא דבר נבדל מנבואה שהם אינם תלויים זה בזה.
כלומר שרוה"ק תשרה על בעליה בכל עת שירצה כשיהיה מוכן לכך משא"כ הנבואה תלויה ברצון ה'.
לאחר איזה זמן מצאתי גם ראיות לדברי והדברים עתיקים: תנא דבי אליהו מעיד אני עלי שמיים וארץ אפי' שפחה אפ' עבד כו' הכל לפי מעשיו רוה"ק שורה עליו- כלומר לפי מעשיו והכנתו, וגבי נבואה אמרו חז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי כלומר ברצון הבורא ואף בלא הכנה.

כהשסתכלתי בהבדל שבין רוה"ק לנבואה שמתי לב כנרמז שרוה"ק אלו דברים שבגדר דבר שאדם מבין מדעתו משא"כ נבואה הוא שמודיעין לו, וא"כ מה מקום לתאר את רוה"ק כהשראה מלמעלה וכו'.
ועלה בידי ישוב מספיק- כי ענין רוה"ק הוא מה שאדם נתעלה לאותם עולמות והיכלות שדרים בהם המלאכים וכו' כמו שכותב הרמב"ם במפורש שיהיה כאחד מן האישים (שזו המעלה האחרונה במלאכים) וכמאמר הכתוב וננתי לך מהלכים בין העומדים.
ואזי יראה בעיניו ממש כלל ההשגות הרוחניות וגם העתידות כי מונע השגת העתיד הוא החומר העב שנופל תחת הווית הזמן (כידוע שהחומר מתהווה ותמיד וההפרש בין זמן לזמן שקדם לו הוא השתנות ומחזוריות החומר).
והנה הובן לנו ענין רוה"ק שאף שעצם פעולת ההשגה היא מה שאדם מבין בדעתו אך ההשכלות וסוג הדברים שנודע לו מהם הם עניינים שמיימיים שנופל בהם שם השראה עליונה.

ושוב הוברר לנו קצת ג"כ ענין הנבואה או יותר נכון פעולת הנבואה היא מה שאדם נפעל בדעתו והוא שה' מנבא בני אדם ומתחבר עמהם ברצונו.
כי ברוה"ק לא נצרך לרצון הבורא בזה כי אין הנברא מדבק שם בבורא רק שמשיג ממנו שמץ השגה אלוקית בעלותו שמה.
משא"כ בנבואה הוא מה שירצה הבורא להתחבר עם ברואיו שאין הנברא בערך לבוראו שלכן צריך לרצון הבורא והמשכותו לצאת מגדרו להוודע ולהדבק מלמעלה למטה בנבראיו.

אגב כך עלה בדעתי הפרוש לדברי חז"ל חכם עדיף מנביא.
כי נביא רק ברצון הבורא לעת מן העתיק משא"כ חכם ברוה"ק מתמיד.

נשלח ב-12/7/2013 07:45

תמהני שלא הביאו את דברי הרמבם חלק ב פרק לז שמתיחס לענין זה וכותב שהנביא צריך להיו שלם בכח המחשבה [הדמיון] ובכח המדבר [השכל ] ואם יפוץ שפע השכל על כח המדבר ללא כח המדמה, זוהי כת החכמים אנשי המחקר .

פרשנות קרובה למקור: החכם מחפש להכיר אמת אוביקטיבית ע"י היקשים וכדו' הנביא מחפש [וגם מתערב] במשמעות היקום לאן להוליך את כל זה מה תפקיד האדם בחגיגה והוא שותף פעיל בכינון ושידוד ערכים. בהבדל בין נבואה לחכמה.

ואם יפוץ השכל על שני הכוחות יחד, זוהי כת הנביאים. ואם יפוץ על הכח המדמה ולא על הכח המדברת, זוהי כת מנהיג' המדינות, בעלי הנימוסים[מחוקקים] מנחשים וקוסמים ובעלי אומנויות.