מצעד התועבה האלטרנטיבי

אמשלום, כולנו מתנהגים בצורה שונה בסיטואציות שונות.
אנחנו מתנהגים אחרת בעבודה מאשר בחיק המשפחה, עם לקוח חשוב מאשר עם אנשי טלמרקטינג וכו'.

יש להניח שפדופיל מתנהג בצורה אחרת כשהוא מנסה לפתות ילדים מאשר הוא מתנהג למשל בבית הכנסת או בעבודה.

אני לא יודע איך לזהות פדופיל מהתנהגות יומיומית.  מה שאני כן יודע זה שברגע שמתגלה שאדם מסויים הוא פדופיל אסור לחברה לאפשר לו לתקוף עוד ילדים בכל מחיר. 

_________________

ירוחם,

אפשר להגחיך כל דבר, במיוחד מאמצי אנשים לעשות טוב. אני חושבת, שאם היית חושד כי חברך גנב, כבר היית יודע מה לעשות. עשה אותו הדבר גם כאן (דבר עם הרב - שאני מקוה שכמנהיג קהילה וכמחנך יש לו לפחות הכשרה מינימלית לעסוק בדברים מאין אלה, או אולי מידע על הרשויות העוסקות בכך; עם מרכזי הסיוע בטלפון - שם אינך חייב להזדהות, ויכול לברר על הסימנים שאתה חושב שראית; דבר עם חברים אחרים שאתה סומך עליהם - אולי גם הם שמו לב למשהו אבל חששו שיעשו מהם צחוק, בדיוק כמוך? וכד').


אלי,

אתה צודק בהחלט. למרות זאת, אני מאמינה כי אם נמצאים עם מישהו זמן רב (במיוחד במקום "צפוף" כישיבה וכו') אפשר להכירו גם בתחומים חסוים כביכול. אני מודעת לכך שיצר ההסתרה גדול מאוד והשיטות לעשות זאת מפותחות ויצירתיות. לא תמיד אפשר לדעת, ואולי רק לעתים רחוקות. אני חושבת שמודעוּת עוזרת מאוד בעניין הזה (היא, למשל, מגבירה את תשומת הלב לשיחות ילדים, שעלולים לדעת יותר ממבוגרים במקרה הזה, אלא שאין להם מילים לתאר ולהסביר).

ועוד משהו חשוב - לענ"ד, מי שיודע ולא עושה כלום בנידון משתף פעולה עם פשע חמור. לפעמים, חמור יותר מגניבה או מחבלה שהן ניתנות להחזר ולתיקון.

תוקן על ידי אמשלום ב- 17/11/2006 7:32:30

אם שלום.
שימי לב איך את לא קוראת נכון את המפה, או יותר נכון אנשים. לא היה כל גיחוך במה שכתבתי וגם לא לעג . להפך אני כואב את כאב הנפגעים ומודע לסכנה לחברה מאנשים כאלו- הכונה לאונסי קטינים.
אבל אני מודאג לא פחות מרוח הליברליזם והחובבנות  שאנשים מנסים להתיחס אל הנושא. לקרא מאמרים בעיתון, ולקבל אינפורמציה בפורום ועל בסיס זה לההפך למומחה בנושא, ובתוקף מומחיות זו לחרוץ גורלות של אנשים , לנדותם מהחברה וממשפחתם, ובסוף יתברר, אם בכלל כי המומחיות שלנו שווה - אפילו פחות. ההעזה הזו  לקבל על עצמך את האוטוריטה לדבר אפילו עם אשתו של החשוד בעייניך. זה בעייני פסול מעיקרו. ולשאלתך אז מה לעשות? אני לא מומחה בנושא
אבל אני יודע, כן גם את, כי את עונש התליה ביטלו באנגליה לאחר שהתברר שתלו חף מפשע ( אגב הוא היה פושע לא קטן אבל תליה לא הגיע לו). מוטב יסתובבו חופשי מאה רוצחים ולא יהרג חף מפשע אחד.
כך בכל אופן נומק הנושא. איני בטוח שאני מסכים עם כולו אבל -כרעיון.
לשאלתך אם אחשוד שחברי גנב . אספר לך סיפור אמיתי שקרה לי.
לפני שנים  כשילדי היו עוד קטנים, השתמשתי בשרותיה של בת ידידים
לבייבי סיטינג, באחת הפעמים שחזרנו מאוחר. פנתה אשתי לארון שם הניחה בערב שבת סכום כסף מכובד, והכסף איננו. חיפשה וחיפשה והכסף איננו. מבלי להכנס לאבדן הכסף שהיה נכבד. הטרידה אותנו הבעיה כי  שהביבי סיטר לקחה את הכסף. בכל אופן לא נעים, בת ידידים. רעיתי בעלת תאר בפסיכולוגיה ועוסקת בחינוך, ניסתה לשכנע אותי שנספר את זה להורי הילדה. בנימוק כי הילדה כנראה חולה וזקוקה לטיפול, וכל המקדים הרי זה משובח. ורק טובה אנחנו עושים אתה ועם ההורים.  התנגדתי בתוקף מהסיבה -ואם לא היא הגנבת.
אבל לא היתה כל אפשרות הגיונית אחרת. המשכתי לסרב בתוקף לספר את המקרה להוריה ואפילו אתה, אסרתי לדבר על הנושא. לי הציקה הבעיה ואם ח"ו אנו טועים, הרי זה יהיה נורא לילדה ולהוריה.
לאחר מספר ימים אשתי מצאה את הכסף במקום אחר, ששם היא שמה את זה ושכחה. עד כאן הסיפור האמיתי.